- אני מרשה לעצמי לפרסם פוסט בשעה לא עגולה ובלי משחק מספרים

- זנחתי מזמן את הפרלל במק ואני עובדת ישירות על הלנובו מול הטלויזיה*

- כשאני אומרת ישירות על הלנובו, אני מתכוונת שהוא לא זז, כלומר הטלויזיה משמשת מסך ואני על מקלדת אלחוטית

- זה חשוב כי עוד סימן ברור הוא הצורך שלי להעביר את ה"לפטופ" לחיכי, לתקתוק מטורף וכך אני מנסה שוב ושוב להזיז את המקלדת ומגלה שלגמרי אין לזה את אותו האפקט

- מוזיקה קלאסית מתנגנת ברקע (סן סאן זה הימור טוב לזמנים כאלה)

- מתישהו נכנסתי למתקפת טירוף של חיפוש אחר מתוק

- סביר שלא מצאתי ולא כי אין, כי אני וואנטראקמיינד על העריכה (מי ביקש אישור פליטה של תחנת כח סולארית ולא קיבל?)

- אני עוברת ללנשנש שלא לומר לשאוב מה שבכל זאת מצאתי. היום זה היה החצי הגדול של חבילת פתי בר

- אני שונאת פתיבר

- טוב שונאת זו מילה קצת חזקה, אני מעדיפה אותו כחומר גלם

- התבטאות חריפה / קיצונית זה עוד סימן (ספרתם כמה פעמים השורש טרפ הופיע עד עכשיו?)

- וגם כתיבה של הכל בנקודות גם אם אינו באמת נקודה.

פרק 7 קורא לי.

- לא, לא עורכים לפי הסדר.

- עורכים לפי הסדר שהעבירו עליי.

- זה פרק שלישי מחמישה (יש שניים שלא מגישים ונקודות לקוראי העירניים).

- השניים הראשונים היו הקצרים שבחבורה.

- מגישים (סופי!) בחמישי.

- ברביעי יש לצפונית הידועה יותר אצלי בבית בכינוי אמא יומולדת (אנחנו משפחה נפגשת בימי הולדת).

- מה פתאום. לא לחוצה בכלל. רק קצת (נניח שקצת לצורך העניין ) היפר.

- אנחנו חזקות ואנחנו ננצח.**

*כשהמצב באמת קשה אנחנו עוברים לחדר עבודה, אני והלנובו ומתחברים לעוד מסך

** כן, אם אסיים עכשיו כל משפט עם נקודה אולי אסיים את הפוסט הזה יותר מהר.