כשעבדתי במשרד, נהגתי להפוך בין ימי שני לימי שלישי. זה קרה לי כמובן בלי מתכוון. עבדתי יום שלם חושבת ששלישי בעוד למעשה יום שני ואיפושהו אחה"צ הייתי מגלה שוב שבכלל שני ונותר עוד חלק מרכזי מהשבוע לעבוד; או שעבדתי ביום שלישי מאמינה שיום שני ופתאום גיליתי שנותרו לי רק עוד יומיים לקראת סופהשבוע, הידד. אני לא יודעת למה זה קרה לי ולמה עם ימי שני ושלישי דווקא, אבל כך זה היה. לזכותי שלרוב הימים בשבוע, ודאי כשעובדים במשרד חמישה ימים בשבוע, אין סימנים מטרימים ברורים.

היום קמתי ליום שבת. ישנתי עד ממש מאוחר בשבילי (כן, זה שהלכתי לישון בארבע ודאי תרם לזה) ואיכשהו בראשי דילגתי על שישי. הפעם אני חייבת להודות שלא חסרו סימנים מטרימים. קמתי, הצצתי החוצה, אמרתי לעצמי שסתם הבטיחו גשם בשבת ובכלל אפשר לבלות כדרכנו בגינה בשבת בבוקר. אספתי את כשכושי ויצאנו. ליד הדלת חיכה לי עיתון. הרמתי גבה ותהיתי אם השכנים (אנחנו שני מנויי הארץ בבניין) קיבלו אולי שני עיתונים והעלו לי. אם הייתי יוצאת עם טלפון הייתי שולחת להם שאלה על זה, אבל אני לא. יצאנו וליד ביה"ס היסודי, שבחורשה מאחוריו אנחנו נוהגים לבלות בשבת, היו המוני הורים וילדים. זה לא גרם לי להבין ששישי. הנחתי שיש יומולדת או משהו. לא התקרבנו, פנינו לגישה האחורית לחורשה ובסופו של דבר ישבנו בגינה הסמוכה שאנחנו לא מרבים להגיע אליה כי היא היתה ריקה. אני אדם מאד סוציאלי כשאני קמה. הכשכוש טייל ואני התקדמתי בספר. בדרכנו חזרה פגשנו מודדי כבישים (או מה שהם מודדים האנשים עם מכשירי המדידה המוזרים בצהוב) וחשבתי לעצמי - באמת? בשבת? אולי כי פחות סואן בשבת? מוזר. עדיין לא חשדתי. בהמשך שוב היו ילדי גנים בחוץ והמוני הורים. באמת שלא הבנתי מה כל הללו עושים כאן בשבת וניסיתי להזכר איזה חג או הרשמה מיוחדת עשויים היו לגרום לגנים לפתוח בשבת. ניכר שאני לא נוטה לתת לעובדות לבלבל אותי.. רק כמה מאות מטרים משם, כמעט בחזרה בבית, הבנתי פתאום שבכלל שישי היום ושאם אני רוצה לצאת לקניות עדיף שאזדרז.

הגעתי הביתה, הכנסתי את העיתון עם חיוך, והתיישבתי לספר פה על הימים המאופסים במיוחד שעוברים עליי.

עכשיו כבר יורד גשם ואני בעיקר שמחה שכבר בישלתי אתמול, כך שכל שנותר מסידורי שישי הוא כביסה ואולי לחזור לאתגר הרשת הביתית שחזר/התחדש כי שדרגתי את הלנובו ל-8.1.

שב"ש

נ.ב. אחת הסיבות שהלכתי לישון כה מאוחר היתה שחיפשתי לסטלה מתכון מרק פיטיות נושן שלי ולא מצאתי, ואז נברתי בחיפוש אחר אלבום הבישול שלי (זוכרות?). בטיול היום חשבתי שאולי חמש שנים אחרי הגיע הזמן לבדוק אילו מהמתכונים הצלחתי לטבען ולהכין אחד חדש כזה "revisited".