תראו מי כותבת פוסט שני החודש... וכה מהר. אני מקווה שזה סימן לבאות.

היום במעלית בדרכי לטיול אחה"צ עם כשכושי הבחנתי שהשיער שאספתי על הדרך עם הסגול והקצוות המציצים לגמרי מזכירים לי סמוראי (מרושל, כמו שודאי הייתי אני לו הייתי מנסה), אז לכבודכם הצטלמתי, ערכתי, חתכתי, השלמתי והינהו, הסגול לפניכם..

מי שקוראות אותי כבר שנים יודעות שאחד הדברים שהכי מאפיינים אותי זה שאני לא מסוגלת לעשות מתכון כלשונו. עם זאת, א.נשים שמשנות מתכון רק כדי להגיד שהם "עשו קצת שינויים" ועכשיו הוא "שלהן" ומה שהן שינו זה לקחו את הסוכר והחליפו רבע ממנו לדמררה או שסיבכו מתכון קל ופשוט וידידותי לשוא, ממש לא משמחות אותי. במסגרת זאת הגעתי למתכון עוגיות השוקולד צ'יפס הזה. כן, הוא טבעוני. כן, הן ממש טעימות. לא, אין שום צורך בשינויים מפליגים (הפחתתי קצת מהסוכר והחלפתי חלק מהצ'יפים, אבל זה באמת יצא מושי-מושלם גם בלי).

אם כבר טבעונים וזה, אין ספק שתלאביב היא איזור מאד ידידותי לטבעונים ולאוהבי חיות וזב"חים בכללי, אבל אני חושבת שזה כבר גדול מהאיזור ומתרחב יותר ויותר לכלל המדינה. השבוע הביא לי סטלה כנאפה טבעוני ממעלות תרשיחא ותראו  את תיאור הצמר הזה (החברה שטווה היא ישראלית). מתחילים בצמר ומגיעים בהדרגה לשליטה עולמית (פינקי, מאחוריך).

בסדרות טלויזיה (כמו בכל דבר בחיים?) יש כידוע אופנות. משהו מצליח וכל הערוצים (או רובם) מנסים לחקות את ההצלחה. במסגרת זאת צפיתי/צופה לאחרונה בשתי סדרות מוזיקה מסגנונות שאינם מהאהובים עליי, לא סדרות מופת, ממש לא, ועדיין שתיהן עושות את העבודה. המוזיקה נעימה, הזמן עובר ולפחות רוב הזמן התחושה שהנוירונים במוח לא מתאדים בזמן הצפייה. האחת היא Empire והשניה היא Nashville.

באותו עניין ה-VOD של הביביסי לא עובד לי כבר אוטוטו חודש וזה עצוב לי מאד. אם זה קרה לעוד מישהי/ו ובפרט אם נמצא פתרון, אשמח מאד לשמוע מהו.

ועכשיו אם רק היה עובר לי הכאבראש.