הבוקר, במקום לקצר ציפורניים, החלטתי לעשות סדר במגירת הלקים, שהיתה מגירת לקים ואיפור, וכשחזרתי מהנסיעה האחרונה (וסידרתי את הארון הגדול במקלחת שגם תועד פה), נכנעתי והבנתי שאין יותר מקום לאיפור בה. אז מה חיכה לי בה?

- 48 צבעוניים שרק אחד לא היה צריך לנקות* 

- 8 גווני ירוק

- 6 טורקיזים

- 9 כחולים 

- 8 סגולים

- יש יותר אפורים מורודים

- מסתבר שיש לי שני אדומים (זכרתי אחד מהם) ושני בורדו (שהדחקתי כליל)

- 6 מייבשי לק "פעילים" כלומר פתוחים

- שלושה סוגי ייבוש בטיפוות (סטייל OPI דריפ)

- 4 מחזקים (יש עוד אחד פה במגירת שלטים, נגיש)

כל המגוון הזה וההקדמה רומזים כאילו אני מתאפרת או הולכת עם ציפורניים ארוכות או מסודרות ולא כך הם פני הדברים. אני פשוט אוהבת לקים. הרבה מהם משמשים בסופו של דבר לצביעת עציצי מתכת שדוהים בשמש. היו ימים שבהם שמתי הרבה לק. מהנסיעה הזו חזרתי עם עוד מחזק ובסיס שהוא גם טופ. אף צבע נוסף כי לא הייתי בטוחה אם כבר יש לי את היחיד שחשבתי לקנות (אין) והרעיון שאני לא בטוחה נראה לי כה מופרך שויתרתי.

הייתי מצלמת את טוריי הלקים המסודרים על פי צבעים שמולי, אבל הנייד שלי (שהוא גם הצלמניה) בתיקון, שוב, עדיין (פעם שלישית, יום 4)**.

כל זה כחלק ממגמת הסדר המתרחבת פה, ממגמת להפסיק ללכת לנשות טיפוח וממגמת ההסתגרות הגורפת. בשני אני כנראה מסתפרת וחוזרת מירוק לחום, תחת אותה מגמה. ממילא אני אפפם לא נראית או מרגישה (או שואפת) מטופחת, לפחות שגם אחסוך את הזמן, הכסף והטרחה.

* הכחול שהגיע מאימי (וטרם שמתי). המשפחה שלי לא מפספסת הזדמנות להוכחה שתמיד אפשר להיות יותר נקי ומסודר ממני, אפילו כשהם לא פה איתי.

** כבר מזמן מדגדג לי לפתוח פה קטגוריית קיטור אחד ביום. שתיים מכן אהבתן, תודה רבה על הפירגון! הוספתי!