ואם זה נשמע מובן מאליו, אז כדאי שתדעו שהיא לא עבדה שבוע. הכיצד? ובכן בשישי שעבר החלטתי להשמיש שקע חשמלי נושן בחדר עבודה (במסגרת השמשה כללית של החדר) והצלחתי לשבש משהו בחשמל שעילף גם את המחשב-מרכז מדיה, הרמקול השוווה והטלויזיה (כמובן שהתחשמלתי, תודה ששאלתן, אני בסדר). בראשון היה פה איש שהשמיש את החשמל ואת כל השאר מלבד. הטלויזיה חזרה מהחופשה שלקחה לעצמה רק היום אחה"צ.

לכבוד שובה (ובמיוחד בשבילי) הביביסי חזרו עם עונה חדשה של Boy meet girl שכבר המלצתי עליה בעבר. סדרה קטנה ומקסימה להפליא.

ימים עמוסים עוברים או שהשינה המשובשת שלי גורמת להם להראות כאילו (ימים עמוסים שהשינה המשובשת מגבירה את עומסם). כדרכי אני מנסה לבלוע יותר מידי, מה שמוסיף גם ללחץ הכללי וגם לטרדות שמפריעות לי לישון, בשילוב סיוטים חדשים ויצירתיים במיוחד על סבל של חיותיי האישיות ביותר (בחלומי שניהם בחיים). לקראת הכנס כבר יש דירה ב-DC. עדיין לא סגרתי טיסה (אשמתי בלבד). אני צריכה להחליט כמה ימים אשאר לבלות בדיסי, כמה בניו יורק, האם להמשיך או לא לצפון קרולינה (ולכמה זמן), וגם לגשש שאני לא מעליבה את אחותי מידי עם ביקור חברה בצפון קרולינה. הפיתוי להשאר ימים מרובים גדול. אני חובבת מוזיאונים ושתי הערים מציעות מגוון מעניין ורחב מהללו. הבעיה שיכולת הספיגה האנושית (בטח שלי) מוגבלת. בביקור האחרון בניו יורק הסתובבתי באיזשהו שלב עם דמעות בעיניים ובלי יכולת להכיל יותר מרוב אושר. לא שאושר רב זה רע בחיים, אבל היה בכל החוויה הזו גם משהו מתיש. פתאום הבנתי שאם אני רוצה לשלוח שנוטובות השנה, אני צריכה לעשות זאת לפני הנסיעה. אופסי, הנה נוסף עוד סעיף ענק ללפני הנסיעה.

בזמן האחרון אנשים לא מפסיקים להפתיע אותי או לא להיות קוהרנטיים בגישתם לחיים וזה די מרגיז אותי, במקום לשעשע, כנראה תוצר של חוסר שינה. דוגמאות? תודה שביקשתן:

- היתה פרידה בהתנדבות ממישהי שחשובה לכולנו. אנחנו מתקשות למצוא לה מתנה (קבענו ארוחת ערב לפרידה אצלן באוגוסט). אתמול מישהי הציעה שנקנה לה ולזוגתה צעצועי מין.. סיכמתי את הנושא בשיחה עם חברה כ"שלום, נעים להכיר, הכנו ל-X ספר ברכות מרגש מהצעירות והבאנו לך צעצוע כי נראה לנו שהיא לא מסופקת"

- עשינו את הפרידה במרכז אתמול והגיעה מישהי שעזבה את הצוות לפני חודשיים כדי להשתתף. היא קוראת לעצמה טבעונית (ואכלת דגים שזה בפני עצמו, נו, כזה) ומביאה עוגה חלבית שקנתה. מישהי העירה לה מופתעת אז היא אמרה "זה שאני טבעונית לא אומר שאחרים צריכים לסבול". אני באמת מתקשה להבין. ראשית, אני לא סובלת מזה שאני טבעונית. יש המון מתוק טבעוני טעים ובת"א לא קשה לקנות אותו. אני אישית אוכלת אוכל ממש (ממש!) טעים. שנית, העקרונות שלך מחזיקים רק על עצמך? כשאנשים אוכלים סבל זה סבבה לך לפרנס את התעשייה? לא אמרתי לה כלום. אני מאווררת פה.

- יש עוד, אבל אין לי אפילו כוח לקטר ולהתעצבן. אנשים לא קוהרנטים או עקביים.