ולכאורה הכל מוכן, הבית נקי ומסודר כאילו שאני נוסעת לחו"ל, הטיפול בחיות, כלומר, מי שתטייל עם הקטנה החדשה שבאמת צריך למצוא לה שם לפה, השעון המעורר שלא רגיל לעבוד נבחן והתאושש מתנומתו שלו, הבגדים למחר, המחברת לתיעוד המלא, המוזיקה שאפעיל פה בבוקר, האפליקציה למוניות, הכל הכל.. כולל  מים, הכריכים וחטיפים בקופסה הייעודית שלראשונה זכרתי

(אני? אני מאד בוגרת לגילי!)

אבל איכשהו אני לא מצליחה לשים את עצמי במיטה למחר. כמעט כאילו איני המלווה, אלא הנבדקת עצמה.