יש לי כרגע כשמונים פרויקטים בעבודה ובחיי הפרטיים שפתוחים במקביל וצריכים כולם להסגר עד הנסיעה (שהיא בעשרים על הבוקר, אבל אני מספרת לעצמי שיש לי עוד עשרים יום) והייתי מתמודדת עם כולם מצוין לו לא כל סידור קטון היה נמתח כמסטיק ואני לא מתכוונת למסטיק ישן חביב שמישהו נהנה ממנו על סוליות הנעליים שאפשר לחלוץ. התחושה היא שאני מנסה להתקדם בביצה של מסטיקים שבלעתי לאורך השנים והבטיחה שיום אחד תניב עץ מסטיקים במערכת העיכול שלי. הבעיה מעבר לתסכולים כמובן, היא שאני מתחילה לאבד דברים וזה זמן גרוע במיוחד לאבד דברים.

סיימתי את העבודה שכתבתי בשבת שחלפה לה (הנה עוד אחת! איזה כיף, ברוכה הבאה!), אבל המגישה שלי מצאה תעסוקה חדשה ועדיין לא הציצה או פגשה אותי. זה יקרה. היא צריכה להגיש ימים אחרי שאני טסה והיא יודעת מתי טיסתי, אבל אבל.. אני סיימתי, תני לי ללכת. וגם בניתי על המדפסת שלך.. זוכרת?

מצאתי את הרגע לזה, חיפשתי והזמנתי לאחותי את הספרים שביקשה לפני שבוע בדיוק. הבוקר קיבלתי מייל שמבשר שהם נשלחו אליי. באמת? שבוע? לא עלה בדעתי שהם עדיין לא בדרך לפה. דואר ישראל, יש הרבה דברים שתלויים בך מכל הפתוחימים הללו ועדיף שלא תבחרו בדיוק בשבועיים הקרובים כזמן להדגים כמה אתם יודעים לפשל.

אני טסה עם לופטהאנזה שמכורטס דרך יונייטד. הכירטוס הזה חסך לעבודתי מאתיים דולרים תמימים והוסיף לי כבר 3 שיחות טלפון ארוכות בניסיון לשמור מקומות מועדפים בטיסה (בתשלום כמובן). הצלחתי להזמין מקומות מועדפים על הטיסה חזרה ואפילו על הטיסה לרחוקים (130 דולרים תמימים עלו לי 5 אינטצ'ים נוספים בין המושב שלי לזה שלפני, בעוד העצירה הנוספת בצד ההוא עלתה 100 בלבד). רק המקומות הלוך עדיין לא זכו לריפוד מארנקי (שמתחיל להרגיש כאילו אני מנסה להחזיק בו מים או חול טובעני). נסי אולי 24 שעות לפני הטיסה, בצ'ק אין. 

הספות שהצלחתי (סופסוף) לבחור יחזרו למלאי רק בהעדרי והם משוכנעים שישאר מלאי מספיק מהן אחרי שאשוב. 

מתנדבת (מקסימה) שלי מניו יורק מתעקשת למצוא לי סיבּלוט אטרקטיבי וכך אפילו מקומות הלינה לא סגורים כולם עדיין (כל השאר כן). 

סוכנת הביטוח שלא חזרה אליי ענתה בסוף לטלפון והבטיחה לנסות לחזור אליי עם הצעה עוד באותו היום (לפני שבוע וחצי). שכחתי ליצור שוב קשר ועדיף שאזכר, אחרת כשאשוב יהיה לי רכב נטול ביטוח.

המעצבת שהבטיחה לשלוח לי את תיק הגב החדש והמקסים, הטבעוני, הנוח והלא נורא יקר שלי (רק בקנייה ישירות ממנה, באתר המחיר אחר) לא קיבלה את המייל שלי עם הבקשה ופרטי המשלוח. אתמול נזכרתי ותזכרתי, חזרה ואז לא השיבה כל היום לנייד לקבלת פרטי האשראי.. אחרי לא מעט נסיונות נואשתי וכתבתי מייל תחינה של צרי קשר והנה עוד פינה נסגרה. אולי. בהנחה שהדואר יעבוד ויגיע בזמן.

מה אומר? כל מה שיכול היה וכל מה שלא היה צריך כלל ולא ידעתי שיכול השתבש ומשתבש. אני מתחילה לחשוש שמשהו (חשוב) יצליח ליפול בין החרכים ואגלה אותו (הרבה) יותר מידי מאוחר. מזל שלפחות הילדים מסודרים היטב (מזמן). לא לא, אני לא כתבתי את זה עכשיו. אפשר למחוק? זה נחשב אם כבר כתבתי? טפו טפו מלח מים שום בצל שכולם ישארו בריאים לפחות כמו עכשיו ולא ישנו דבר מהתוכניות שלהם במפתיע.

דברים נסגרים לאיטם. תוכניות מתגבשות. ציוד (ומזון בע"ח וחטיפים) נערם וממתין לו. רשימות קניות מתגבשות. אפילו נמצאה כבר מדפסת חלופית (בשישי שעבר הייתי כפסע משבירה ורכישת מדפסת והעקרונות לפח). מתיש להתנהל פה באגמון המסטיקים.