אחרי שעה שבה נהנתי מהמיקום הכי קפוא במשרד (המים בכוס טוויטי שלי בטמפרטורת החדר הפכו למים קרים, בחיי) החלטתי שצריך לסדר שם קצת. כך גיליתי שלמעשה במיקום המרווח הרגיל שלי יש לי כל כך הרבה שטויות שיש לי שני לוחות (שעם ומחיק), שני כלים לסוכריות (אחד שימש במקור למסטיקים), אינסופ תמונות של כשכוש ועוד; אימצתי פח ומגירות; וגם דחפתי את המחשב הצידה למיקום המקובל. כל מה שנשאר לי הוא לגנוב מאיפושו מסך דק במקום ה-CRT (נפלאות טוען שיש עוד כזה פנוי וזה הזמן לבדוק אם הוא צודק) ויש לי משרדון כפול מושלם. החסרון היחיד כרגע הוא שנראה שקוטלות הקנים מרגישות שהן יכולות לעשות אפילו יותר רעש מבעבר. אפילו זוית המסך יותר אטרקטיבית מבעמדת החלון המהודרת שלי. אני כבשה ואני בוחרת לעבור למקום שנתפס כפחות טוב, כי לי באופן אישי הוא מעולה. זאת לא תהיה הפעם הראשונה שלי "לשחות נגד הזרם". אולי אחרי הכל אני בכלל ורד. אולי אני סתם יודעת לפזול ימינה ושמאלה יותר מרוב הבצלים.

דבר הקצרנית:

• הבור חזר לקצב הרגיל שלו ואני עומדת בו בכבוד. האיש הזה עושה לי (יותר מידי) טוב.
• מכירים פנדורה? מגניב? אז עכשיו יש גם לסרטים... קוראים לזה לייב פלאזמה, טוב נו, לא מפותח כמו פנדורה, אבל יש פוטנציאל.
• אני חושבת שהחודש סופסוף משלמים לנו הבראה, מה שיסגור לי סכום עגול ויפה לחסוך קצת כסף לשם שינוי. ממש מהפכני.
• מיתופיה  בעוד שלושה ימים וזה מאד משמח אותי.
• הספרים השווים החדשים שלי עזבו את צפון קרוליינה ב-17. היום כבר חייבו לי את כרטיס האשראי. זה אומר שהם מאמינים שהם תכף אצלי, לא?
• סדנת ליבוד של 8-10 שעות (שני מפגשים) ב-800 ש"ח זה מוגזם? (לא, זה לא כולל את כל החומרים).
• פרוייקט אביט נגמר היום במזלט.
• ערב בנות של ימי שלישי הופך בהדרגה למסורת. כיף.
• בכלל היה היום יום נורא אופטימי בלי שום סיבה אמיתית. אולי זה קשור לנקודה הראשונה.
• ביומיים האחרונים הדפסתי 9 מודולים (כלומר, בין היתר כ-600 דפים) ואני מקווה שהם יחד עם הספרים שעושים דרכם לצפון מערב היבשת יתחילו משהו חדש ומלהיב.
• יש לי מחשבות חטאים על לחכות לאקזיט (ואני לא מתכוונת לזה).
• לא חרטתי כבר המון זמן. אני לא יודעת מה בא לי לחרוט. קניתי במבצע של הסופרפארם זוג ספלים אדומים עם ידיות שיוצרות לבבות. עכשיו רק חסרים ציורים או נושא מתאים.
• היום אבט"ש חזר לחיי. זה היה כל כך מוזר. לא זיהיתי אותו בטלפון אפילו אחרי שהוא הזדהה. ואז פתאום הבנתי. וזה עשה לי וורם את פאזי אינסייד. מאד אוהבת את האבט"ש. נפגשנו/נתקלנו כבר לפני כמה שבועות בבוקר בטעות. עכשיו הוא סופסוף עשה עם זה משו.
• סיימתי את תולדות האהבה. אין לי מה להוסיף לכל הביקורות המדהימות שהספר הזה קיבל מלבד מומלץ מומלץ מומלץ!! השם שלו לא עושה איתו חסד.
• רוצה את האוסף מוסים המובחר שלי בחזרה. רוצה גם מקום לפרוש אותו בלי שהרעבה תשמיד אותו.

עדכונים (24/8)

• היום בלי להכיר את הבלוג (אני מקווה ומאמינה) חבר שלח והקדיש לי את זה (זהירות, לא מומלץ ללחוץ אם אתם בדיוק שותים מים).
• באותו נושא, נפלאות צדק ומצאתי 4(!) מסכים דקים פנויים ואימצתי לי אחד.
• מיתופיה היה מאכזב. אבל הסופש עדיין התחיל מוקדם היום שזה כבר הישג.
• המוסים בידינו (עכשיו נותר "רק" לתכנן, להזמין ולתלות ארון זכוכית).
• גם הספרים הגיעו ליעדם    (והטלפון סקייפ האלחוטי שלא סיפרתי עליו כאן עדיין)
• לכבוד המסורת שהכרזתי על תחילתה הבנות (כל אחת בנפרד) הבריזו בשלישי.
• סופש, חייב להיות משו שמקצר איכשהו את השבועות האלה...