בשבת החלטתי לבחון עד כמה זה קשה לחצוב בקיר. כל זה קרה כי בראשון יחד עם השולחן קניתי שני מדפים לפי מידה לארון שירות במרפסת. כשהגעתי הביתה הם לא נכנסו למקום. מסתבר שהקיר עקום.... ובכן המסקנה היא שכשנכנסים לזה, ממש ממש קל לחצוב בקיר (עם פטיש). ממליצה בחום לפנות קודם כל דבר שעלול להתלכלך בסביבה.

בשבת גם שמתי את הסט מצעים החדש השני שלי. לראשון פתאום היה ריח שלו ולא רציתי אותו איתי במיטה. שחור  הם ממש ממש יפים. אני מרוצה כמו שמזמן לא הייתי.

אחרון בשבת, גם הדבקתי באומץ את השעם החדש שלי. זה לקח קצת זמן ולשים את (רוב) התמונות לקח אפילו יותר, אבל הנה באיחור אופנתי של חודשיים הכל במקום. למעשה כשאני חושבת על זה אפילו ניחוח דבק המגע כבר התנדף לו.

לפחות בעודי מחכה ואוכלת את עצמי הייתי יעילה ...

אתמול הלכתי לפגישה שהוכיחה שוב ומעל כל ספק שאני מגה גיק. בפגישה נכחו כמובן מגה גיקים אחרים. אני שמחה לבשר שלא עם כולם סבל להפגש. חלקם אפילו מאד נעימים. אתמול לדוגמה חיבקו אותי יפה לקירבם בשיא הטבעיות ואף אחד לא ציטטת רצועות קומיקס.

יש סיכוי שסופסוף תהיה קבוצה ומשחק. אני יודעת שהכרזתי על זה כבר בעבר. אבל מזמן זה לא נראה כל כך קרוב. אגב אם התוכנית הנוכחית תצא לפועל אני אהיה כזו מגה גיק שהתואר כבר לא מתאים והתואר החדש יהיה כנראה טופ גיק (למי שלא הבין ההשראה היא Top Gear).

היום בערב חברה שלא ראיתי מזמן אמורה לבוא לבקר. אפילו רחצתי כלים לכבוד המאורע (לא שהיא תשים לב).

ההוא יצא אידיוט עד הסוף בסוף. למזלי הגדול זה היה בסוף, כלומר אחרי שאני הבנתי. בהדרגה זה עוזב אותי. היתה לי על זה שיחה ארוכה עם מתושלח שנסתה להסביר לי את נפשו השסוע של הגבר התל אביבי המצוי. עדיין לא מבינה למה אנשים לא מאמינים שלי שאני רצינית לגבי דברים שאני אומרת אפילו אם הם לא נראים להם סבירים. קחו לדוגמה את הנפש - אתמול או שלשום אמרתי לה שהזמנתי 40 ק"ג חימר, אבל היא שמעה שאמרתי שהזמנתי 40 ק"ג חמאה. אין שום ספק שזה נשמע חריג ולא הגיוני ועדיין היא לא הטילה לשניה ספק בזה שהתכוונתי לכך שהזמנתי. למה לא כולם מבינים שאני רצינית? בקיצור הוא האשים אותי ויצא אידיוט ברמות שממש לא ציפיתי ממנו, אבל רוב טעויות התפיסה שלו הן פשוט כי הוא לא הבין שאני בחורה מאד מאד רצינית. Tough

יש לי צרור לינקים משובחים שחלקם לא נפתח נכון עכשיו וזה מאד מרגיז אותי, אבל אני אשים אותם בכל זאת באופטימיות ותקווה לעתיד... אז הנה פרסומת אופטימית, רעיית חתולים ומשהו שפשוט הצחיק אותי.

הולכת לקדוח מהר במברגת בוש החדשה והשווה שלי (כן, אפשר לשים מקדחים במברגות, דההה) מחזיק שקיות של איקאה לפני שהחברה תגיע וגם לנסות סופסוף משהו עם הגרביים. אני אצלם למען הדורות הבאים (שזה אתם).

אה, עבר עוד חודש. יש!!