|
 אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור |
כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | הוסף מסר | 8/2007
שוטפים או שמש צלולה בראש מרוץ נצחי סביב הזנב מזמן לא קיטרתי על ההר. מה שיש לי לומר בקיצור רב זה את מה ששלחתי לאחותי ככרטיס ברכה ביומולדת (ובשיאה של הדיאטה שלי, שניה לפני הנפילה הגדולה) - it's getting worst, please send chocolates זהו! חמישי ואני לא מדברת על דברים רעים מההר יותר.
מה שכן, היום עבדתי על רצף הודעות משעשעות. בכללל לאחרונה אני נתקלת בהורות, הממ, שונה?!
We decided that we would make our kids clean
the carpets instead of staining them and otherwise "marking their territory".
The first day went pretty good, there were no spills, but they took the cleaning
a little bit to the extreme when dumping an entire large economy sized bottle of
Head and Shoulders
shampoo on the carpet. I'm not really sure how to
approach this dilemma
אותי זה מאד הצחיק.
עוד אתמול מצאתי את הפרסומת הנפלאה הזו - וכמו שכתב מי ששם אותה שם, בטוח שתצפו בה יותר מפעם אחת.
כבר שבועיים לפחות אני מנסה לדחוף כל כך הרבה ביום שאני ממש מתמוטטת וגם כל הזמן בתחושה שאני לא מספיקה כלום (ושהשבועות מתחברים לי ושאני לא יודעת איזה יום היום). השבוע לדוגמה החלטתי שאני חייבת לנוח ואני לא עושה את זה. אז בראשון אכן נחתי (טוב נו, התחלתי ספר חדש והלכתי לישון מאוחר בצורה נפשעת של ממש); בשני הסתובבתי בסנטר וקניתי מתנה לחבר של חברה ליומולדת, בהמשך הערב עשינו (כשכוש ואנוכי) טיול-מסע טירונות עם מתושלח שכלל בדיקה של תפוח אדמה החדשה (לא מדהים). בנוסף הערב הניב רצון לבלינצ'ס פיטריות, מה שאפשר היה למצוא בכל קפולסקי בשנות ה-80. אם יש מקום שמגיש כזה (אבל מומלץ כן, לא פטריות קופסת שימורים וכו') אנא ספרו לי עליו מיד! בשלישי היינו ביומולדת של ההוא ופגשתי חברות שלא ראיתי מאז יום הולדתי. חייבת לראות יותר חברות (ככה כל הרצף הזה למעשה התחיל, מכל החייבתים שלי שרובם לא מצליחים לי ממילא). האירוע היה בפארק הירקון כך שגם כשכוש נכח, נהנה ואף קיבל מחמאות ותשומי אינסופיים כמעט; ברביעי... רביעי היה אתמול, לא? אתמול עבדתי קצת יותר מ-11 שעות ואז נתקעתי בפקק מהגיהנום (שעה ועשרים במקום עשרים בלי השעה) הבתה והתבטלו לי שני האירועים החופפים שבניתי שאחד מהם יבטל ספונטנית (אופסי); היום עבדתי פחות (יש! פחות מאתמול כן, יותר מיום מלא) ואז ירדתי עם כולם לפוב המקומי כדי להפרד ממישהו שעוזב את ההר (ויחסר לי שם); מחר אקום ולא אשפוט דבר, אצחק לפחות פעם אחת, אשחרר ואחבק ואתן לאחר את מה שאני רוצה לקבל... מחר יום חדש (ותודה לריטה שהנעימה לי את כל אתמול).
בשבועיים האחרונים הספקתי גם לבדוק צרור סדרות TV אמריקניות חדשות ממש וחדשות מעט פחות. The Kill Point ניראת מבטיח, בעוד Pushing Daisies היא בפירוש וללא עוררין הסדרה הכי גרועה שראיתי אי פעם. אין לי כל ספק שהטלטביז יאתגרו מנטלית, ישעשעו ויבדרו משמעותית יותר כל בן 2 ומעלה (כן, גם בני 30 ומעלה). מזעזע. התחלתי גם את Jericho שמשודרת כרגע ביס וניראת טוב ואת Dexter שמאד אהובה על רבים ופחות דיברה אליי. חברים אמרו לי לנסות שוב אז אני אכן אנסה (ניסיתי שני פרקים).
יומני היקר, אני מתכננת גם לצחצח שיניים היום וגם מחר.
טרילילידם וטה-טה
עיקר שכחתי, היום סגרתי סופסוף את הויכוח המתמשך שלי עם עיריית ת"א (סיום עצוב ומלא כניעה). זהו. אני אחרי (הויכוח ארך למעלה משנה והיה מתיש כל אדם בר דעת). נגמר.
| |
|