| |
אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור |
כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הוסף מסר | 10/2007
עסוקה?!
אז אני...
- עובדת במשרה מלאה
- לומדת שפת הסימנים (ומכירה אנשים חדשים בקורס ויוצאת איתם אחרי ומקבלת שיעורי בית ומטלות)
- מתאמנת 3 פעמים בשבוע
- עושה לפחות יום מרתון זהות בדויה בשבוע
- מתחילה להנחות קמפיין (מפגש שבועי) בשבוע הבא (כן!!! ואם הפעם משהו
ישתבש אולי עדיף שאני פשוט אוותר) באיחור שכבר מזמן אינו אופנתי של שנה מלאה
- מחפשת דירה לגור בה (שכירות, לא מחדשים לי חוזה)
- מחפשת עוד דירה לגור בה (לקנות כי נמאס לי שלא מחדשים לי חוזה ושאני צריכה לבקש רשות להזמין אינסטלטור)
- מקדישה לפחות חצי יום בשבוע זמן איכות לכשכוש
וזה כנראה לא מספיק לי כי אני עדיין סוגרת פינישים של התנדבות אחת וכבר
בניתי לי פרויקט חדש ויש את השוטפת שלי שבכלל לא ניספרת משום מה.
לצד כל הקבוע הזה אני מנסה כמובן לתחזק בית וקשרי משפחה וחברים.
אני מבינה היטב למה אני לא מספיקה ולא ישנה מספיק, אבל למה אני לא ישנה טוב את המעט שאני מקצה לעצמי, למה?!
בשבוע שעבר מצאתי נעלי ספורט חדשים
אחרי ביקור ב-7 חנויות שונות, זה כלל ביקור קצר בשינקין וקינג ג'ורג' שכלל
קניות בזק מרובות (אוף כמה שאני טובה בקניות). אני כל כך מתגעגעת לשינקין.
היום מישהי בהר הסתכלה עליי בתמהון ואמרה לי "את?! עוזבת את תל-אביב? אבל
את כל כך תל-אביבית". כן, אני שכל כך הרבה שנים כאן הייתי החיפאית
ותל-אביבית רק לחבריי הצפוניים. אני ללא ספק כבר מזמן תל אביבית גם לתושבי
המקום ובכלל לא שמתי לב עד כמה. העיר התגנבה לי לעומקי הלב בסיבוב, בשקט,
ואני מנסה להיפרד ממנה כבר שנה ומוצאת את עצמי עם דמעות בעיניים ועצב עוד
לפני שאפילו ראיתי דירה ראשונה מחוצה לה. שונאת פרידות.
חוץ מזה בשבוע שעבר הספקתי כבר להכיר עוד מישהו (ככה זה, אפחד חצי שנה ואז שניים בשבוע וחצי). הוא היה בעיקר מוזר. ראינו פחד ותיאוב בלאס וגאס,
אצלי (אני יודעת, לא משחקת לפי הכללים); ושברנו ביחד את הצום המתמשך שלי
כתוצאה מהוירוס מהפוסט הקודם. הוא מהאנשים האלה עם החברים מגיל 8 שלא
מאמינים בחברות אלא רק באינטרסים בלה בלה בלה, אין דבר כזה אהבת אמת
וחברות אמת, בלה בלה, אני הו כל כך מציאותי ומאושר מעצמי. לא צופה מפגשים
נוספים משום מה...
הבוקר נזכרתי בתגובה של החדש (הוא ישאר החדש עד שאני אמצא לו כינוי למרות שהוא לא באמת החדש) כשדיברנו על הנסיך. זה עבד בערך ככה -
אני: הוא נראה תמים כמו רכב של אם צעירה עם כיסא תינוקות מאחורה, אבל כשנכנסים אליו ונוסעים הוא חיה רעה.
הוא: אה, כמוך.
וגם, עכשיו שנרגעתי מהעצבים של אחרי ההופעה, נזכרתי באיך הוא בא אליי לפני
כי ביקשתי ואיך הוא הציע וסירק אותי. מאז גיל 8 בערך אני מסתרקת רק לבד
והוא עשה את זה בהרבה יותר סבלנות משאני נותנת לשיער (הנהדר שזכיתי לו)
שלי. כן, אני מתכננת לשמור על איזשהו קשר. הוא יודע לעשות לי טוב. הוא רק
לא תמיד חושב לנסות וזה לא בא לו טבעי. אוף.
אני שמחה שיש את פה וכתבתי מיד פוסט שלוכד חלקית לפחות איזה ערב מתיש הוא עשה לי במקום, קל לי מידי להצמד לדברים הטובים.
שומעת/צופה בלופ כבר יומיים ב-Once more, with feeling (פרק / 3 שירים
ממנו). עושה הכל כדיי לא לסגור באמת את רביעי הבא, שכבר הכרזתי עליו קבל
עם ועדה שהוא הולך להיות מפגש אימה (שמעולם לא הנחתי) ואני לא יודעת מה
באמת יהיה בו. זה מאתגר ואני יודעת שאני יכולה, אבל פתאום לרגע נבהלתי
מעצמי, כמו שאני עושה לפעמים בחודשים האחרונים. דוחה את זה כמעט כמו מתלת
אוניברסיטה.
כמעט שכחתי... שלל משובח מהיום:
,object]
(אה, איך למדתי?)
בברכת תנחומיי
I will never learn
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
