| |
אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור |
כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הוסף מסר | 3/2008
החיים קשים שזה לא יאמן
אתמול מצאתי בית לרכש החדש. נראה טוב. הבית שלנו מקורצף ומחודש ונראה לפתע כה נקי ושקט בלעדיו.
כן, זה לא אופייני לי ונכנעתי. מתושלח חושבת שאני לא צריכה להתייחס לדברים
כאל כניעה ושהבחירה שלי במילים הופכת את הצעד לקשה יותר. היא צודקת,
ועדיין - נכנעתי.
מלבד זה שמעתי אתמול הרצאה / סדנאת הכרות לשיטה שלא הכרתי (roleplay) והיה
מאד מעניין. מאוחר יותר בערב הייתי בערב אצל חברים חדשים יחסית שאין להם
שם כאן עדיין. הם אלה שהכירו לי את איש (שמתעכב עוד שבוע בארה"ב). הם גרים
מחוץ לעיר ולבקשתם אספתי עוד חבר שלהם בדרך. חבר שהתגלה כאחד האנשים הפחות
נסבלים עלי אדמות. הוא כל כך ניסה להפגין את אטרקטיביותו ובכל מילה שלו רק
כרה לעצמו את הקבר עמוק יותר ויותר. קשה להאמין כמה שחצנות וגועל יכול
אדם אחד להפגין בנסיעה לא ארוכה במיוחד (ותודה לנסיך שהביאני מהר עד הלום).
אני בטוחה שיעניין אתכם שלקנות בית ב- Palo Alto
דורש בס"ה אולי 3 אקזיטים , שהוא דובר עברית ואנגלית באותה רמה ושתוך חודש
בצרפת או גרמניה רמת הכרותו עם השפות בהן דומה. אה, ושקשה לקטלג אותי כי
יש לי גם כלב וגם חתולה. היו עוד הרבה פנינים, בעיקר על אקסיות שלו. אני
פשוט מפתחת בחילה שוב אז אני אעצור כאן... או כמו שהציפור הגדירה היטב -
את החלטת שאת לא רוצה להיות עוד אחת מהאקסיות שלו.
הערב עצמו היה חביב מאד, בעיקר כשהצלחתי להיפטר מהספיח הזה שלא רק נסע
איתי עד לשם אלא ניסה להשתלב לצידי בהזדמנויות מרובות מידי. היו כמובן גם
רגעי קסם בלתי חוזרים (השותף את האיש הציג אותי כחברה שלו לנגד עיני
הנדהמות והכחשתי המיידית). באיזשהו שלב הגיע השידוך הבא שלי מהם. הוא היה
מתוק להפליא. מתוק באמת. והוא בא ובאמתחתו מקרונים
(לא הספגטי) מאפה ידיו. הוא כמובן התעקש שאני אטעם (למה אנשים באמת לא
מאמינים לי שאני יודעת מה אני אוהבת ומה לא?!). באמת שניסיתי להיות חביבה.
הייתי הרבה פחות מקסימה
מבערב השידוכי הקודם אצלם. בכלל היו הרבה יותר אורחים הפעם וחלקם אפילו
מוצלחים. אחד השיאים של הערב היה כשהטרמפיסט שלי החליט לא לנסוע איתי
בחזרה לת"א (שלב בו גיליתי שהוא השאיר משהו בתא המטען של הנסיך).
חלקים ניכרים מהשעות המאוחרות יותר של הערב ביליתי בכביסה מסיבית (כולל שטיח) שסימנה את סוף הפרידה מהרכש שנכשל. הילדים ניראים מאד מאושרים.
איש אגב לא דיבר איתי כבר יומיים ואין לי ספק שהשותף שלו דיווח על התיקון שלי אמש.
הבוקר יצאנו לטיול שבת המסורתי שלנו, אחרי שנת לילה ערבה במיטתי ובמצעים
נקיים (מה שלא קרה כבר כמעט שבועיים ימים). אני כל כך אוהבת את ימי שבת
שלנו :o) מהטיול המשכתי מיד (טוב נו, אחרי שמצאתי את הנסיך שלגמרי הדחקתי
איפה חניתי אותו אמש) להוריי הציפור לאסאדו. אני חושבת ששתיתי בקבוק וחצי
יין. היה נפלא כרגיל. היינו במסגרת מצומצמת. כן, אני מוזמנת כשזה אסאדו
"רק למשפחה". אני לא היחידה. עדיין היה אינטימי ונעים ומפרגן ומלא חום,
אהבה ודאגה כמו שהם תמיד יודעים להרעיף (הציפור, אחיה ואישתו, הוריה
ואחותה). כיף כיף.
וכשחזרתי לפה היתה לי הודעה מאחותי שמעבר לים ואפילו הספקתי לתפוס אותה.
ועכשיו? עכשיו אני שומעת Talk Talk בקולי קולות ובהנאה מרובה, ורק שתי תהיות לי - להתקשר ולקחת את הטלפון של המתוק? אני באמת רוצה להתחיל כבר עכשיו שוב? ו... חייבים ללכת להר מחר?
שבוע טוף
נ.ב. השבוע סיימתי לשמוע בנסיך Bet me והוא ממש משפיע עליי כרגע.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
