|
 אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור |
כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מרץ 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | הוסף מסר | 3/2008
נקבע תאריך יעד
27 באפריל, כעת חיה, אם דבר לא ישתנה, אני אשוב מחופשה בת שלושה שבועות
ואגיש את התפטרותי הפורמלית מההר ללא קשר אם אמצא עד אז תחליף הולם אם
לאו. היה יום סוער. קשה. מבחיל לעיתים. העיניים שלי דואבות. כואב לי הראש.
אין לי כח אפילו לקטר. חברים חדשים הוכיחו את עצמם. צבועים ישנים וישנים
פחות גם הם הוכיחו שלא טעיתי בהם. בכיתי נהר (יש ביטויים שלא ממש עובדים
בעברית)... אבל מרגע שקיבלתי את ההחלטה הברורה הזו ולמרות שיש מי שבאמת
מנסה לשנות ולהפוך אותה לריקה מתוכן ואת חיי בהר למשופרים, אני רגועה
יותר. נכון, נחשי עדיין תצליח להוציא אותי מדעתי אם תתאמץ. אבל משהו בי
שונה. כשאלך לישון הלילה אצליח שוב להרדם. אם כלום לא ישתבש אני אשן לילה
מלא ראשון מזה אינני יודעת כמה זמן. ואולי, אולי אם אצליח ליישם מעט
מהעצות הטובות שאני נותנת לחברותיי, אז בשבועיים הקרובים יפול לי העיפרון
9 שעות על הדקה מרגע שאכנס להר. כי לא מגיע להם יותר. ולי מגיע גם מגיע.
| |
|