| |
אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור |
כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הוסף מסר | 3/2008
i'm part of the project environment
הערב הלכתי עם ילד הטיפוחים החדש שלי מההר לגמר של תחרות רובינשטיין לפסנתר.
הלכתי איתו כי אבי האוהב הבריז לי אתמול. כן, ס"ה הזמנתי כרטיסים לפני
למעלה מחודש, למה להודיע לי בזמן שהוא לא מגיע? אמצע יום עבודה יום לפני
זה זמן מעולה לזה. באמת. היום התכוננתי לקונצרט כמו לחתונה של אחותי בערך
(כולל בגדים, שיער וציפורניים). הגעתי יפה ומטופחת כראוי מעמד (סתם, פשוט
בא לי וניצלתי את ההזדמנות, אבל באמת שווה לבוא יפים לקונצרט, זה הרבה
יותר נעים). ילד הטיפוחים הגיע בזמן (נועלים את הדלתות בשבע וחצי, ונשמעתי
כנראה מספיק לחוצה). הפסנתרנים היו פשוט מדהימים. שנינו ממש נהננו ואפילו
פגשתי מישהו מימי האוניברסיטה הזוהרים שלי (היו כאלה פעם, כשנחשבתי להבטחה
ולפני שלא סיימתי את התיזות שלי, כן, ברבים) ומיד סחטתי הזמנה להשתתף באיזה
מחקר. מעניין אם זה יצא לפועל. שלב הפרסים היה קשה. הוא היה מלא תודות
קטנוניות, ופירוט פרסים ותורמים אפילו יותר קטנוניים. ואם זה לא מספיק, לא
חילקו פרס ראשון. שניים מהמתחרים הערב חולקים בינהם את המקום השני. אני
מתקשה להבין את המדיניות הזו של לא לתת פרס ראשון. אם אי אפשר להחליט מי
יותר טוב מקבלים שני מקומות ראשונים, לא? הם מנסים לטעון שאף אחד מהם לא
ראוי? כי שניהם ראויים. אחד מהם זכה ל-standing ovation סוער - יותר מזה?
שעה וקצת אח"כ התכנסנו שוב אצלי כדי לבדוק איזה בקבוק יין. היה ... מוזר.
זה לא שלגמרי לא ידעתי איך הוא מההר. אבל איכשהו ציפיתי למשהו אחר במסגרת
ידידותית. אופטימית חסרת תקנה?! אני חושבת שהוא יורד מרשימת המטופחים.
עכשיו יושבת ומקשיבה לחלקים מהמיוזיקל של באפי ביו טיוב ומנסה לגרום לעצמי
לקחת עוד כוס יין ואז נזכרת שאכלתי היום רק קוטג'. אני בעיקר מתוסכלת. עוד
שבוע קשה עבר על כוחותינו. בראשון הייתי בצפון ליומולדת 70 של דודי. שם
אבי האוהב (שכמו שאפשר להבין היה לנו שבוע מאד מוצלח ביחד) ענה לי בקוליי
קולות משהו תמוה ומאד מסגיר בתגובה למשהו שלחשתי לו בשקט על יום הולדתה
ה-60 המתקרב של אימי. היא מיד ניסתה לעשות את עצמה לא שמה לב ואז הגדילה
לעשות ואמרה בתמימות "מה? לא שמעתי כלום". זה היה חזרזיר שענה "אני לא פה"
כשדפקו בדלת? כי זה קצת מזכיר לי את זה. אני לא בטוחה מה יותר גרוע. שהוא
רגיש כמו פיל בחנות חרסינה או שהיא חושבת שאני מפגרת.
הופה, הנה כבר שלוש. שעון קיץ זה דבר ניפלא. אני אנסה לקצר...
חבל וחברה משותפת ניסו לקבוע איתי ארוחת בוקר מחר ולא הצלחנו לתאם אותה
בסוף. הברזתי בטעות למפגש עם הפנסיון הבייתי של כשכוש (לחופשה באילת,
המטיילת הקבועה שלו תפוסה). דווקא בבוקר זכרתי, אבל אז שוב שכחתי. אין לי
סבלנות לכלום. אני ישנה 4-5 שעות בלילה וגם בהן אני מתעוררת באמצע
ומטיילת. אולי זה בעצם אומר שאני לא ישנה 4-5 שעות? יראון של גליל
אחלה יין. בראשון אחרי היומולדת הצלחתי אפילו להקיא קצת. בזאת בערך נגמרה
קריירת האנה-מיה שלי. נשארו לי 3 סיגריות בקופסה שקניתי בראשון (ראשון?
שני?). השבוע ראיתי עוד דירה שאני לא אקנה בהרצליה. אתמול חזר אליי אחד
המתווכים ואני אמורה לראות עוד אחת בשבוע הבא. הסקייפ שלי לא מזהה אותי
והוריי מכחישים שהאופיס החוקי שלי אצלם. הם נורא עיצבנו אותי השבוע. אני
יודעת, כבר אמרתי את זה אבל זה באמת חצה שיאים חדשים. סופש ואפילו זה לא
משמח אותי. לא אכלתי היום כי לא הספקתי ואני לא ממש מבינה למה אני לא
גוועת כרגע ברעב, אבל זו האמת. גם היין לא משפיע עליי. אני פשוט בהיפר
מידי כנראה. מעניין אם יהיה לי מחר בבוקר כאב ראש. השבוע חשבתי להצטרף
לטבעת מאד מתאים לי כאופטימית ניצחית. ימים כמו היום גרמו לי לוותר. אני שונאת... וול... הכל בערך כרגע.
אוף
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
