| |
אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור |
כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הוסף מסר | 4/2008
הכל אני יכול בחופש הגדול
כן, אפילו לעדכן יום אחרי יום...
מסיבת היומולדת היתה אסון פוטנציאלי. הרגשתי מאד לא תל-אביבית ולחלוטין לא היפ. זה לא שאני רוצה להיות היפ, רק שממש לא תקשרתי היטב עם שאר באיי האירוע. ואז, הגיע האורח שבזכותו הכרנו - ידידה החרש - שבזכותו היא הלכה לקורס שס"י. מיד תפסתי אותו ואימצתי אותו ולא הנחתי לו עד שהוא הלך. הוא מקסים. ואני לא זוכרת כלום (משס"י לא מאמש, אפילו אלכוהול שווה לא היה). שבסופו של דבר היה ערב מאד משעשע. היום כבר הסתמסנו רוב היום.
היום התעוררתי מהרעבה שרצה לה בטירוף הלוך ושוב בבית (כן, כולל על המיטה ועליי). ואז מהצלצול של אחותי. אכלנו היום בהרברט סמואל.. היה טעים, וחשוב מזה, הצלחתי לשלם את החשבון!!!!1 זו הפעם הראשונה מזה אולי 10 שנים שהצלחתי להשחיל את החשבון לעיני גיסי המשתוממות. זה היה נפלא. כשהגעתי הביתה דיברתי עם מתושלח שצחקה עליי שנורא קל לעשות אותי מאושרת. נו מה לעשות, כזו אני.
בשאר היום עסקתי בעיקר בלהחזיר לבית את מצבו כבית. עכשיו הוא נקי, וכך גם הארגז של הרעבה, ערימות הכביסה המשוטטות בבית מקופלות ומרוכזות במקומן הטבעי (ארון), על המיטה מצעים נקיים לרעבה להשמיד בחמשת הימים שהיא תבלה פה לבד (טוב נו, לא ממש לבד, באים לבקר אותה וללטף אותה באמצע) ועכשיו אפילו קניתי סוכר ומלח (כן, יש פה סוכר דמררה ומלח ים אלטנטי, אבל הרגילים נגמרו* - סוכר באמצע שאפיתי עוגה לפני יותר משבוע ומלח היום כשניסיתי להמליח מים רותחים). ואולי השיא - קיצרתי לרעבה ציפורניים. תכננתי לעשות את זה עוד לפני בואו של הרכש החדש שעבר פה והיא קיבלה אורכה בגללו (בזכותו?!). מאז הן כל כך ארכו והאמון ביננו כל כך הופר שבחרתי להשאיר את המצב כמות שהוא. אז למה עכשיו? כי היא כבר נתקעת בטעות עם הציפורניים על דברים (ע"ע הבגדים הכי שווים שלי) ולא מצליחה להשתחרר בלי נזק ואני מעט חוששת ממה שיקרה פה בימים בלעדינו עם היא תשאר כך. קצצתי לכל מחאותיה הקולניות. האמת שזה היה די מצחיק ומאד במקום. אני בטוחה שיש אומה של מגדלי חתולים שגאה בי עכשיו. כן כן.
אני שמחה לבשר שכשאשוב לכאן בעוד 5 ימים המקרר עדיין יהיה ריק, אבל יהיה ממה לבשל ושאר הבית יראה ממש כמו בית.
טה-טה
* לכל מי שחושב עכשיו שאני פלצנית רציתי העיר שאני פחות פלצנית מאחותי שטוענת שהיא בכלל לא פלצנית, זה בעלה. הוא לעומת זאת הוכיח היום שהוא אפילו יותר פלצן (משמעותית) מרושפלד. הבטחתי לנסות להשתפר ברמת המסעדות הפלצניות אליהן אני לוקחת אותם, למרות שאני לא בטוחה שיש לאן להשתפר, בעיקר אם אנחנו נשארים בגבולות המרכז. המלצות אניוואן?
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
