|
 אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור |
כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | הוסף מסר | 6/2008
חיבוקים לאחרונה אני קוראת ומוצאת את עצמי חושבת הרבה על חיבוקים וכמה יש או אין והאם הם חסרים לי מספיק כדי שאני אעשה עם זה משהו. כשאני אומרת חיבוקים, אני מתכוונת לחיבוקים זוגיים של אמצע הלילה. וכשאני אומרת חיבוקים זוגיים באמצע הלילה אני מתכוונת לחיבוקים אפלטוניים. אז יצא לי לחשוב על כמה לילות וסידורי שינה פחות קונוונציונאליים שהיו לי בעבר. איך בצבא בשלב כלשהו ישנתי אצל ידיד כמעט פעם בשבוע (כן היה לי חבר) וישנו כמעט תמיד חבוקים (ולא יותר). אני לא יודעת להסביר את זה. זה לא שיש לי משהו נגד מין מזדמן, פשוט לא מזדמן לי. או שיש לכם מושג על מה אני מדברת או שפשוט לא. מאז היו לי עוד לילות כאלה. שתמיד התחילו בזה שאני חשבתי שאין מצב לכלום ורק אחד מהם נגמר שונה ממה שחשבתי (עם הילד). אני חושבת שאני צריכה פשוט הסדר עם מישהו על חיבוקים. כמו שיש לאנשים יזיזים, אני חושב שצריך להיות להם חברי חיבוק. איפושהו אחרי הפולני היתה לי תקופת צ'אט משולבת בבליינדטים סדרתיים. תקופה נוראית לכל הדעות בה הפכתי מאדם שמח וחביב על הבריות לאדם חשדן ובעיקר אנטיפט לזרים שפוגשים לרגע (ההתמחות שלי היתה בליידייט בגלידה). אז היה גם מישהו שצ'וטטנו ואז דיברנו בטלפון וכבר הייתי במיטה ורק רציתי לישון עם חיבוק וכשהוא בא הוא ממש נדהם למצוא אותי בפיג'מה ומשפשפת את העיניים כמו ילד, כי היה לו ברור שיוצאים לאיפושהו. אבל מותק בזמן שאתה התקלחת והתבשמת ולקחת לך את השעה וחצי להגיע לכאן אני ישנתי וכל מה שקבענו זה חיבוק. למה אנשים לא מאמינים לי שאני ממש מתכוונת למה שאני אומרת? זה כל כך חריג?
| |
|