לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור
כינוי:  פּט

מין: נקבה

Google: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      




הוסף מסר

8/2008

המוסים בחוץ המוסים בחוץ!!


קול ששון וקול שמחה, אחרי למעלה משנתיים (נראה לי) שהם מחכים שמישהו יגאל אותם מהקרטון הקטן והמאד מאובטח שלהם, הם נחים להם בגאון בויטרינת איקאה מכובדה ומקורצפה היטב.

חוצמזה הבנתי פתאום שלא סיפרתי שנטייתי הטבעית להיפצע ולהיתקל בחפצים ולא לזכור שביב של זכר של מאיפה הגיע הסימן הכחול הבא (גם במיקומים שלכאורה הייתי באמת אמורה לדעת), התגברה לה לכבוד הדירה עשרות מונים. אני חושבת שלמעשה אני בסוג של סכנת חיים. בשבוע שעבר נפצעתי ממכסה של יוגורט (ממש, עדיין רואים). אתמול הגדלתי לעשות ושברתי בקצבים כוס יין בתנועה לא טובה ולמרות שאיש לא התלכלך והיא לא ממש התנפצה (שלושה חלקים בדיוק) הצלחתי (עוד בתנועה כמובן ולא באיסוף) להחתך / לחתוך בי שני חתכים נאים בשתי אצבעות (יד ימין, אלא מה?).  עוד בשבוע שעבר מצאתי שריטה נאה על המצח (לפחות לא כחולה) שאני ממש לא זוכרת, יש לי סימנים ססגוניים שבוע אחרי מלכידת חתולי במדרגות (במעבר, טוב את זה קשה לשכוח וגם קל לזהות), יש לי סימן כחול על יד ימין שלא שינה צבע כבר יותר משבוע וקמעה מדאיג אותי ובכלל... נראה לי שאולי עדיף שאני עדיין לא אחזור להשתמש בסכיני השף שלי בזמן הקרוב.

היום סידרתי את כל דיסקיי וסרטי בארון שהביאו לי אתמול (וגם את המוסים. מוסים!!!!). עדיין אין ארון. קשה להאמין אבל בביקורם השלישי אצלי עדיין לא הצליחו המתקינים להביא דלתות שתואמות את הארון. אני כבר לא יודעת אם לצחוק או לבכות (אני בעיקר צועקת ומתווכחת עם אנשי הארון). מחר הם שוב אצלי. הבית ממש מתחיל להראות בית, וגם בארגז המוסים מצאתי מגוון מגבות מטבח שאני מאד אוהבת ונעלמו לי (אוי הסניליות), כמו גם איזה פסל/מפצח אגוזים כלב מעץ שבדיוק לפני יומיים תהיתי באיזה מעבר דירה הוא נעלם לי ואיך זה שלא עסקתי בשאלה הזו יותר לעומק עד עכשיו (ומתי טסים להונגריה כי חייבים לקנות חדש).

נראה שגם חתולי מתאקלמת יפה. אחד המקומות האהובים החדשים שלה הוא הכיור בחדר האמבטיה. זה מאד משעשע. כן, היא עדיין רעבה. רעעעעבבבבבבבבבבבה.



בחזית ההר קשה להאמין כמה קשה לי להיות בו ימים שלמים אחרי יומיים/שלושה קבועים בבית. אתמול החלטתי להתחיל (כמיטב היכולת במגבלות) להתייחס אל ההר כאילו אני עובדת בביטוח לאומי. במסגרת זו יצאתי לצהרים, מיד אחרי הלכתי עם חברה לסושף כי הם סוגרים ויש 30% הנחה על הכל (אין סכינים שווים ובכלל השלל היה דל). מאוחר יותר קפצתי לסופר ובעודי קונה רחצתי את הנסיך (שהיה זקוק לזה כבר נואשות). קניתי מהר מידי (אני עוד לא רגילה לפוזת ביטוח לאומי שלי) ובסופו של דבר חיכיתי לנסיך. שיחקתי על המחשב עוד כמחצית השעה ונסעתי לבתה החדש שלנו. בהתחשב בכמה משלמים לי, ביטוח לאומי לא נראה מעולם כל כך אטרקטיבי.


טוב אני צריכה להיות אי שם גם מחר ורצוי במוקדם ולא במאוחר (דלתות ארון חדשות מגיעות בשש, מי יודע, אולי הפעם הן גם יתאימו), אז כדאי היה שאלך לישון. השינה אגב, חזרה למחוזותינו. אני ממש הולכת לישון ונרדמת. כשאני מתעוררת באמצע הלילה זה לביקורון בשירותים וחזרה לישון, בלי סיורים פה ובחוץ עם הכשכוש. ממש עולם חדש ונפלא.
והנה תזכורת אחרונה לכמה נורא זה היה מלפני קצת למעלה משבוע...
הנפש: מה ככה?
ני: שוב בקושי ישנתי
אבל התחלתי לעבוד בחמש
כך שאני בעומקי סיום יום העבודה
מסיימת תכף עם הפרשנים
לקחתי עוד איזה פרויקט של מיני-סדרה חדשה
ני: אבל אחרי שאני קצת מתקדמת איתה (מחר/מחרתיים) חוזרים לעוד משחקים
הנפש: ב-5?!
ני: כן נו
פסיכים לא מתים, הם עוברים לעבוד מהבית
הנפש: LOL


לילה טוב
נכתב על ידי פּט , 21/8/2008 01:12   בקטגוריות באויר, בים ובהר, שמש נצחית בראש צלול, שיג ושיח  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פט ב-23/8/2008 02:01



הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , האופטימיים , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפּט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פּט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)