הידד!

התמונה תוחלף לגרסה מפורטת אחרי שהאורחות פה יקבלו את שלהן.

נשיקות ושנה נהדרת (ומלאת סופשים יעילים במיוחד)

ותיקות הבלוג (וכנראה שגם הפחות ותיקות) יודעות שאני חובבת פרויקטים עתירי פרטים (ועבודה בהתאם). 

השבוע סינג'רתי שתי מדפסות שונות ועכשיו התחילה עבודת ההפקה האמתית. הכל מתחיל בחיתוכים מרובים. 

איך עושים מונופול? מתחילים עם D400 כמובן :)

מפרסמת במנוחת החיתוך לפני מעבר למנדולינה לגיליוטינה. לא בשיא הריכוז, מסתבר.

נו סוגשל. זו בכלזאת אני.

מימין היא ניראת כמו ספל גדול (גדולה?), אבל המראה בתמונה מתעתע. זו ספל ענק מזכוכית צ'כית. היא מכילה עד 800 מ"ל ועומדת בעד 300 מעלות צלזיוס. כן, זה כולל תנור, כיריים חשמליות, קרמיות ואש גלויה. מאאאד מגניב. מחפשת רעיונות לחריטה על השאר (יש פה כרגע 4, אבל בלי ספק הן יתרבו למתנות).

ומצאתי לו שם. אמרו מעתה ההואשאינלושםפהעדיין סטלה.

מי ייתן ויהא שבוע של אופטימיות נינוחה. והמבינה תבין.

ני:
למה יש לי כל כך הרבה חברים ואנשים שאכפת לי מהם בעצם?
הנפש:
מאיפה מגיע התהיה המזינטרופית הזו?
ני:
מהרשימה המטורפת של שנוטובות שלי
הנפש:
זה לא האנשים שאת אוהבת, זה השנות טובות  :P
ני:
את אל תפריעי לי להיות מיזנטרופית בזמן שאני משקיעה באנשים הרבה מעבר לממוצע
חברות מצאתי לי
הנפש:
זה בסדר, יש לך את אחי, אחותי, ההורים שלי שאוהבים אותך גם
מה את צריכה אותי
רוצה את הכלבה והחתול גם?
ני:
שמתי לב שאת ציפור את לא מציעה לי
הנפש:
הלו!
עד פה!
ני:
אני חושבת שדווקא השיחה הזו היתה משעשעת אותו
הנפש:
בהחלט  :)
ני:
לא לא, אמרתי לך כבר אתמול, את השםמשפחתהנפש היחידה בשבילי 3>
אני צריכה לשלוח גם להורייך?
המפ
זה ישמח את אימך
הם לא ברשימה* כרגע
הנפש:
ציפור הוא לא שםמשפחתהנפש
זה בסדר, תחסכי לעצמך
ני:
להזכיר לך שהייתי חברה שלו פעם?**
יהיו 3 גרסאות (כנראה) השנה
כלומר יש אחת פסיכית שאני אסיים ואשלח לרחוקה ולמשפוחה
אבל לשאר 3 גרסאות
הנפש:
למזלי כנראה יש סיבה שזה בלשון עבר  :P
ני:
שאחת מהן ממש עצלנית
:P
אני שוקלת להוריד מהרשימה אנשים שלא מתלהבים
כי בחרתי כמעט רק בדברים פסיכיים לגמרי השנה
.. מהברכות שאבא שלי אומר עליהן "רואים שאת מובטלת"
הנפש:
אני חושבת שאת מהאנשים הבודדים בארץ, מעל גיל 10, ששולחים שנות טובות
בדואר
ני:
טל שולחת (לא רק) לי כל שנה
ופרייארים-לא-מתים והמסננת מחזירות (רק לי) בכל שנה
יש לי חברות שמשקיעות בי..
וחרדים שולחים
הנפש:
חרדים לא נחשב  :P
ני:
הדואר מאד עמוס בחג
אם לא אשלח ליעלי היום / מחר, לא יגיע בזמן
הנפש:
וברור שאני החברה שלא משקיעה, בגלל זה התחלת לפזול לכיוון האחים שלי
ני:
ב"ב וארה"ב נשלחים באותו זמן אצלי
LOLOLOLOL
אני לא פוזלת לאחים שלך
את בכלל חשבת לשדך לי את אחיך, או לפחות הנתנייתית נטעה בך את הרעיון לרגע
זה יפה להזמין את עצמי לראשנה ולא לעשות להם אפילו ברכה?***
(עוד לא ברור מה קורה עם זה)
הנפש:
אם תלכי לשם לראש השנה, תביאי איתך
ני:
עד כאן
אני עושה ועושה עד שאני חושבת שאני אמות ואז זה נגמר
לא חוזרים עד שנה הבאה
הנפש:
:)
ני:
הקטע שבכל שנה אני מתחילה בשמחה ומסיימת עם הלשון בחוץ והגב שבור
השנה בקושי התחלתי..
הנפש:
זוכרת
את לוקחת פרוייקטים משוגעים
ני:
שלום, אני פט, מי את?
הנפש:
אחות של אחשל ואחותשל
ני:
דיי! את שלחת אליי את אחותשל
הנפש:
:P
סליחה סליחה
אני אפסיק
מי ידע שתחליטי להיות כל כך נחמדה ושובת לב
ני:
סליחה? את מנסה לומר שאני לא  ת מ י ד  נחמדה ושובת לב?
הנפש:
LOL
ני:
(אמרה בעודה מקללת את רשימת המכותבים)
אם רצית שאני אגרבץ, אחטט באף ולא אבין כלום ממה שהיא רוצה רק היית צריכה לבקש
ואת יודעת את זה
הנפש:
היית מגרבצת בשבילי?
אווווווו
ני:
את מוציאה את דבריי מהקשרם!
ואני בכלל מנסה לחתוך פה עיגול החוצה מברכה כך שישאר חור מושלם
זה פאקינג קשה
והשמדתי את המספריים הטובות שלי בטעות
הנפש:
:(
ני:
הצחוק אולי טוב לבריאות
אבל לא לאצבעות כשאני עם D400
הנפש:
נשמע כאילו יש לך שם כלי עבודה.... אני מדמיינת אותך עם מסכת מגן, להביור, כפפות גומי עבות ונעלי ברזל
ני:
אני מדמיינת סיגריה
זו עבודה שדורשת סיגריה
ואני כמובן יחפה פה
כן, כבר הפלתי את הסכין וכמעט שיפדתי את הרגל
הנפש:
אולי נעלי הברזל זה לא רעיון כל כך רע
ני:
נשמע לי כבד
הנפש:
אבל לא מדמם ובלי תפרים
ני:
את יודעת שאם תפרים אז אליך אני מתקשרת
מתושלח לא טובה עם דם
הנפש:
לא בטוח כמה אני אהיה
מתברר שכשזה מישהו קרוב אלי, זה משפיע
ני:
רק אני לוקחת כוס בכיור ומודדת****?
הנפש:
כשאת מודדת דדת דדת כמה אני נותן
ני:
ידעתי שהיא תהיה קטנה  :(
טוב לא ידעתי בגלל זה גזרתי אותה
אוף
הנפש:
:(
מחוגה?
ני:
השכנה הדפיסה לי בשמונה גדלים לבקשתי
תכף אני אגזור עוד אחת, גדולה יותר
לא לא, העיגול סבבה
ואין לי מחוגה (היית מאמינה??)
הנפש:
באמת?
רוצה את שלי, עוד יש לי מהלימודים
מהתיכון נראה לי
ני:
אני רוצה חדשה
לא משומשת
כחולה
הנפש:
סליחה
ני:
עם נצנצים
הנפש:
לא התכוונתי
ני:
טוב בלי נצנצים
הנפש:
רוצה מחשבון FX82?
יש לי שניים
עם ההוראות
רוצה מחק?
מחדד?
עפרון מכני?
טוסטר משולשים?
ני:
כלי בישול היסטרי
הנפש:
:)
רהיט חרוץ
ני:
תאמיני לי, בתיה עוזיאל היתה גאה בי אם היא היתה רואה כמה יפה אני גוזרת פה
הנפש:
בתיה עוזיאל ברוגז עם אמא שלי
ני:
למה?
הנפש:
היא נעלבה כי אמא שלי קראה לה בצחוק פולניה
ני:
מושלם! נמצא הגודל  :)
באמת? אבל היא שיא הפולניות
במקרה הכינותי מראש
אוי אני סתומה
חתכתי את הלא נכון
נו, הרווחנו אחד
הנפש:
אני רעבה
עוד רבע שעה
ני:
לא לא
אני לא רעבה
אני עושה שנוטובות וזה נחמד לי
הנפש:
:)
עם כל ההפרעות שלי
ני:
האמת שיצא יפה לאללה
הנפש:
:)

לא, מה פתאום, זה לא אתן. זה אנשים אחרים שאני חושבת להוריד מהרשימה. אתכן אני אוהבת  ב א מ ת.

בפרקים הקודמים - 2011, 2010, 2009 ואזכורים בלי תמונות ב-2008 ו-2007. כן, עכשיו שאני נעצבת שאין תמונות אני אצלם. את של הרחוקים אני מקווה היום/מחר. את האחרות אחרי שתקבלו אותן.

20:40 עדכון - תמחקו את כל הקיטורייה, איזה כיף כשהן מתחילות להערם מוכנות. שווה הכל. והנה מה שהכנתי לרחוקים:

* הבעיה שהרשימה תמיד מתארכת אחרי שאני מתחילה. כרגע 20 ברשימה השנה. אני שוקלת דווקא לנסות לצמצם אותה. זה כשלון ידוע מראש.

** חבר ידיד, לא חבר חבר. הכרתי אותה דרכו.

*** כן, אחרי שסוכם שראשנה אצלי, יש סיכוי שהצפוניים מאריכים שהות אצל הרחוקים ואני לבד בחג. הנפש מיד הציעה לי את משפחתה כחלופה (והם חלופה מצויינת), למרות שהיא וציפור אצל משפחת הציפור השנה.

**** באיזשהו פרויקט שאינו ראשנה חתכתי את עצמי ל-7 תפרים. הדבר הראשון שעשיתי היה לעבור למטבח לדמם בכיור כי לכלכתי הכל נורא. כשראיתי כמה דם זורם ממני החלטתי למדוד, רוקנתי כוס שהיתה בכיור והתחלתי למלא אותה בדם בעודי מחפשת במבט את הטלפון ומחשבת למי הכי כדאי להתקשר לעזרה במצבי העגום. כוס וחצי אם תהיתם עד שהצלחתי פלוס-מינוס לעצור את הדם. היו לי כוסות קטנות יותר אז מהיום.

הבוקר במקום לנקות או לעשות משהו פרודוקטיבי כמו לצאת עם הכשכוש לטיול בוקר, התחלתי בליצור צבעים חדשים לבת של חברה, חדשים בערבוב ובצורה. הרעיון מהבלוג שכבר המלצתי עליו כאן. התהליך כלל קיצוץ של צבעים, ערבוב והכנסה לתבנית סיליקון (לקוביות קרח). אפייה קצרה בחום נמוך במיוחד (זו לא תבנית אפייה שעומדת בחום), קירור (טיול עם כשכוש) והוצאה זהירה. כיוון שזו אני, הסוף כלל גם אריזה לשמירה על הצבעים החדשים.

הינם:

אני מקווה שהיא כבר מציירת ושהיא תהנה מהם. הצבעים כמובן לא רעילים ומתאימים לגיל וכיו"ב.

כשאני חושבת על זה אין לי פה קטגוריה יצירתית ועוד הגיע הזמן שתהייה אחת.

לא לחשוש, מאוחר יותר גם בישלתי ועשיתי דברים אחרים קריטיים לעתיד הבית כמו למלא את קופסאות האוכל החדשות של הקטנים לקראת שבוע הבא, סיפרתי פה את סאגת הקופסאות? אני לא זוכרת, וכמובן להחליף לקטנה ארגז, וגם לתת לה באומץ (ובהצלחה!) כדור תילוע. אגב אם אחרי זה תהיתם בליבכם כמה זמן ייקח לי לנסות מתכון חדש של עוגיות שוקולד צ'יפס (אבל גם בננות ואגוזים), אז לקח לי שלושה ימים (מתכון של מרת'ה, יצא יאמי).

עוד בענייני צבעים - אתמול חיפשתי קצת ואני חושבת אולי לעשות כזה סגול. כן, ברור שעל כל השיער. זה אמור לצאת ככה ולהראות כמעט שחור בתאורה לא טובה.

מחשבות?