לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור
כינוי:  פּט

מין: נקבה

Google: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

1/2009

אופיטימיות קוסמית


איכשהו חלחלה אצלי ההבנה שאם אני לא אכתב כל הפוסטים התיאורטים שלי, הם לא יכתבו מעצמם... ובכל זאת נראה לי שכל מה שיצא פה זה מין עדכון מצב.

השבוע הגשתי שוב את הדו"ח השנתי האמריקאי על תפקודי הילד (העובד) המפגר. גם השנה, כמו בשנה שעברה  אני מאמינה שזו הפעם האחרונה בהחלט והוא לא ישנה כלום. השנה גם דחו בונוסים והעלאות בחצי שנה, שבסופה אני מריחה דחיה נוספת. לפחות הם קיצרו אותו משמעותית.

השבוע גם פרשתי מהמשחק. בהתאם, רכשתי שני משחקים של ג'ון ויק - את Cat ואת Houses of the Blooded (שניהם כ-PDF); ואף הדפסתי לי את שניהם בהר. בשלישי נפלה עליי אופטימיות קוסמית בעודי מדפיסה את השני (מעל 400 עמ') ובעודי מקשקשת עם הנתנייתית (ומחכה למדפסת) הבנתי שבכל מקרה יהיה טוב - או שיסגרו סופסוף את הצוות ויפטרו אותי ואז יכריחו אותי למצוא תפקיד יותר מאתגר ומעניין ועם אנשים נעימים יותר, או שיעבירו אותי ל-product לבקשתי בטופס השנתי המהולל (לא ממש צפוי) ואז אולי יהיה יותר מאתגר כבר כאן, או שלא הראשון ולא השני ואז אמשיך לבלות ימים בשמש עם הכשכוש מהבית. זה הכל הרי עניין של תפיסה. במסגרת האופטימיות הגורפת והמפחידה הזו החלטתי (ויישמתי) לשלוח פרחים בשישי לאירוע משפחתי ולשבור שתיקה של מעל ארבעה חודשים. תגובה לא איחרה לבוא (במייל) והיתה מאד מאכזבת, אבל אם להיות כנה שום תגובה לא היתה מרצה או משמחת אותי.

חוצמזה בייתי נקי ומאד מבושל (כולל אוכל מגוון במקרר ובמקפיא ובמחבת משתכשכים להם עכשיו יחדיו עגבניות עם מעט בצל ושום, פלפל, ירקות תבלין טריים ותבלינים אחרים מחכים לביצה ולכך שאקרא להם שקשוקה ואף אוכל אותם), ועם פרחים טריים (כלניות נפלאות שאני מחדשת מזה כמעט חודש ברציפות ונהנת מהן מאד). ממש גאווה לכל אם פולנייה.

אתמול נסעתי עם מתושלח והמורישה להסתובב לנו בשוק הפשפשים ולנגב חומוס יפואי. כשעברנו ברוטשילד המורישה שאלה אותי אם אני מתגעגעת, ולקח לי זמן להחליט, להבין ולהשיב שלא. אני באמת לא מתגעגעת. יש דברים שחסרים לי מאד, אבל אני אוהבת ושמחה בכאן.


הייתי מאמינה לכל האופטימיות והניקיון והמופת הכללי הזה אם רק הייתי ישנה לילה אחד שלם מאז יום שני. אני לא לגמרי בטוחה מה טורד את מנוחתי (חוץ מהרעבה שמעירה אותי בנאמנות כל יום לפנות בוקר), אבל אני חולמת חלומות ביעותים מוזרים במיוחד.


אומרים שיהיה טוב, הנה, אפילו אני אמרתי לפני רגע
נכתב על ידי פּט , 24/1/2009 12:46   בקטגוריות שמש נצחית בראש צלול  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פט ב-13/2/2009 03:13
 



לא חולמת בהונגרית


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A7#.D7.9E.D7.99.D7.A6.D7.99.D7.A8.D7.95.D7.AA.D7.99.D7.95

ולסיכום, אני רוצה לומר גם שאני מאג גאה שאני לא פולנייה.

נכתב על ידי פּט , 15/1/2009 10:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Momentary Lapse of Reason


טוב אז לא, אין הרבה כאלה לאחרונה. מדגם שיחות מהשבוע+ האחרונים

 

 

פט: צבעתי את החיפושית יין ויאנג
היא יצאה פסיכודלית לגמרי
היא החיפושית של X [מהחדר חדש הסברים בהמשך]
שלי סולידיות
הוא בחר את החיפוש-כדורגל ואמר שהיא גברית
אז עשיתי לו בכחול וסגול כהה כזה
מאד גברי
ופסיכי
הנפש: כחול סגול זה ין-יאנג?
פט: ין-יאן חופשי
אינטרפטציה אומנותית ל פט
לא לפגוע לי פה בחופש
יש גם אקסטרה נקודות בכל אחד כי זו חיפושית
הנפש:
אינטרפטציה לחיפושית מאת פט
פט:
את הפלצנות כבר יש לי, מי יודע, אולי יום אחד אני אהיה מוכשרת ואז אני אמכור בהמון כסף...

 

פט: מה קורה?

ההונגרי: שום דבר מיוחד, באמת

פט: אה טוב נגיד שאני מאמינה לך

 

 

פט:

שמת לב שהעבירו את הפרסומת שלך בגוף הדואר למעלה, מעל הטקסט? מה? החליטו שיותר מידי אנשים מתעלמים ממנה כשהיא למטה? עכשיו אני מיד מוחקת אותה כי היא מפריעה לי בעיניים ואין סיכוי שאני אפילו אקלוט ממנה משהו בטעות בהיסח הדעת.
נוביליס אגב, נשמע לי מאד מתאים לך. כמעט יותר מתאים לך מלי עצמי... אני עדיין מנסה לחשוב על קמפיין מתאים. וזה שאתה מתעלם מהדברים שאני כותבת על נוביליס לא יגרמו לי להפסיק לדבר על זה.

איש-חדש:

את כותבת שלוש מילים על נוביליס – אין לי מה להתייחס לזה עדיין (כלומר – את מוזמנת להמשיך לכתוב על זה).

(לא שיחקתי נוביליס, ומעבר לזכרון מעורפל של משהו עם אלים, אני לא בדיוק זוכר מה זה.... אה ואני זוכר שהספר לבן....)

לגבי הפרסומת "שלי", יש קישור בסוף המייל של " Please do not enrich emails sent to me." את יכולה להשתמש בו – ובתקווה יהיה סוף ל-SPAM הספציפי הזה.

פט: 

 אכן לבן. למעשה לבן זו המהדורה השניה (שאותה יש לי באמת). ברגע שיהיה לי יותר אני אשלח בלי שום בושה כפי שאתה מתאר לעצמך, אבל כבר עכשיו אתה יכול להביע עניין. אתה יודע, נשמע לך לשחק משחק אחר, או למה אני חושבת שזה מתאים לך יותר, או האם אני נהנת מהקריאה הסוחפת הזו ששקעתי אליה ואני מאשימה אותך (לפחות שתדע עם זו האשמה חיובית או שלילית).

איש-חדש:

האשמה זה תמיד שלילי.

בפרט המילה "בגללך" היא תמיד בקונוטציה שלילית.

כשמדברים על חיובי, משתמשים ב- "בזכותך".

 לגבי משחק אחר – אני אשמח.

נוביליס? Shadowrun? VTM? Exalted? Stormbringer? Embar diceless?

מי שבא ברוך הבא

פט:

אני דווקא מאד נהנית, רק איכשהו בשבת ישבתי לערוך איזה נייר ואחרי שעתיים הבנתי שאני עדיין עורכת אותו. אתה יודע איך משחקים ולמידה ותכנון שלהם שואבים לפעמים את כל הזמן הפנוי שרק היה לך ותכננת להקדיש למשהו אחר.

אתה כזה חיובי שאני רושמת לעצמי אותך כשחקן בטוח (הרשימה וירטואלית בראשי הסנילי, אבל יש אנשים של אולי ויש של בטוח... אתה כרגע נמחקת מרשימת האולי ועברת לבטוח, כן כן).

אה, האנטי ספאם לא עבד...

 

 

פט: מה זה אומר על העבודה שלי ש... [המון מונחים טכניים שמסתכמים בסוג של בדיחה]

ציפור: שיש לך פיצול אישיות

פט: זה לא אני!!

ציפור: כן כן

 

 

ני [בדיון הזוי שהתחלתו וסופו עוד פחות ברורים]:

אם לא תביאו לי את הכסף במהרה, אני אהיה מולכם בתהליך תביעה ויש לי פסיכולוג כלבים מצויין

שיוכיח שלכשכוש יש שכחה טראומטית כתוצאה מאי טיפול באדי קרחונים מומסים שהמליצו עליו ולא הצלחתי לממן בלי הכסף הזה

 

 

פט:

עוד יום פורה at the office?

מה שלום השרת האהוב עלינו?

הנפש:

על הפנים אני כרגע רבה איתו שוב

פט:

תמסרי לו ד"ש ושיפסיק להתעסק עם החברים שלי, כי כשהוא מתעסק עם החברים שלי הוא מתעסק איתי ובשלישי אני שם, שזה מחר!

 

 

חברה בלי ניק פה: תגידי, איך היה הסופ"ש?

פט: סופש שקט עבר על כוחותינו הסנפתי דבק מגע והוצאתי הרבה כסף

חברה בלי ניק פה: ?????????????????????????????????

פט: אני רוצה מזמן פה חצי קיר בחדר עבודה עם שעם אז קניתי ומדביקים שעם לקיר עם דבק מגע (זה חומר גמיש וצריך להדק את כולו), ק"ג (שלם) של דבק מגע והוא נגמר לי לפני שנגמר השעם

הבית הסריח שעות אח"כ

חברה בלי ניק פה: אוי

פט: אבל יצא ממש שווה מה שכבר כן הדבקתי וישר הצלחתי למרות שהקיר לא ישר להדביק ישר, אני מאד גאה

חברה בלי ניק פה: באמת יפה מאד

פט: קניתי פלס והייתי מספיק גבר גבר בחנות טמבור שעישנו לידי (לקוח) וריכלו על הנשים שלהם (קיטורי קניות בגדים) הייתי מאד גאה

חברה בלי ניק פה: אייקון מתגלגל מצחוק

 


 

במשרד החדש אני יושבת בחדר (לבקשתי) לא עם הצוות האהוב עליי בהר. ביליתי בינתיים רק יומיים במחיצתם, אבל הרושם עד כה מאד חיובי (שקט שקט בוא!!). בנוסף אני בונה תמה עיצובית חדשה (השארתי את הישנה להם, שאני לא רוצה להזכר בדבר שקשור אליהם במידת היכולת). התמה החדשה היא חיפושיות, וכבר יש לנו מראה (חריטה), מדבקות חלון ומובייל על קפיץ (השני בתהליכים).

 

ובכלזאת בלא כלום לא אצליח... אז העטיפה שיצרו למהדורת עשרים השנים של הנסיכה הקסומה.

 

 

עד כאן מפט, שמאחלת רק בשורות טובות והררי שפיות (אני לא תופסת אפילו שביב מהם)

נכתב על ידי פּט , 12/1/2009 10:44  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוראת מחשבות ב-12/1/2009 21:56
 



טקסט ליצירת לינק למוסיקה


נכתב על ידי פּט , 1/1/2009 23:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הכל התחיל מזה שעשיתי לי המוני מיני פשטידות (תירס ותרד). בכלל לא תכננתי לכתוב פוסט כי אין לי ממש סיכומי שנה ואני מאד מנסה לא לכתוב פוסטים פוליטיים והמלחמה הנוראית הזו שבה אנחנו שוב רוצחים במקום לדבר עושה לי כל כך רע; איכשהו לדבר סתם על איך היתה השנה שלי ומה יהיה נראה לי לא הולם ואני לא יכולה לעזור בכלום לאנשים שמופצצים שוב בגלל אוזלת יד של אנשים שאינם מנהיגים כלל. אבל אז, כמו שהתחלתי להסביר, אפיתי לי יותר מידי פשטידיות.. אז החלטתי להקפיא חלק. עטפתי אותן אחת אחת בנייר אלומיניום ועכשיו יש לי שתי ערימות נאות על השיש מחכות שיסמנו אותן לפני שהן עוברות למקפיא. ואז זה קרה - לא מצאתי בשום מקום מדבקות והחלטתי לחפש אולי שקית המדבקות במגירה של כל הברכות והדברים שאני שומרת מימים של פעם. ורובם אני רוצה לציין בכלל אצל הוריי (אם הם עדיין לא בחירייה או עם בוראן). כך מצאתי את עצמי קוראת ומסדרת במשך שעה ומשהו ברכות ושירים ומכתבים ומעט תמונות ממש ישנות. מסתבר שגם אצלי אין חדש תחת השמש. אני מרגישה היום בדיוק כמו שהרגשתי לפני 10 ו-15 שנים. יש לי המון ברכות מאחותי וכל הברכות מהורי הן ברכות קטנטנות. נראה שאימי שלא ממש יודעת לכתוב ברכות מעדיפה אותן קטנות כי יש לה פחות מקום למלא. יש לי גם מגוון פתקים שמחים ומלאי אהבה ממקומות עבודה ישנים שמדגישים רק כמה רע לי בהר וכמה אני כן טובה עם אנשים כשהם לא סתומים ופרזיטים גמורים, מימים שבהם עבדתי פי מיליון יותר קשה וקיבלתי על זה מחצית מהכסף. בחיטוט הזה ניזכרתי גם שבכל פעם שמדפיסים לי כרטיסי ביקור אני עוזבת את החברה או שהחברה בדיוק מחליפה שם ואני לא זוכה להשתמש בהם (כאילו שבאמת יש לי למי לתת כרטיס ביקור). כל כך הרבה אנשים שהיו חברים טובים וחלפו בחיי, קצת כמו האנשים הטובים שיש עכשיו ועדיין לא עושים לי פחות לבד איתם ובלעדיהם, ואותם תסכולים ישנים שוב ושוב. נראה שאני לא לומדת כלום מהעבר. את המדבקות אגב, עדיין לא מצאתי.

שלום 2009, האם את תהי שונה? ולמה לך בעצם?


123 ניסיון


טוב הניסיון כשל אבל ניסיתי לשים את זה בפתח הפוסט שקטע ממנו הדביקה לי חברה על ברכת שנה חדשה.

נכתב על ידי פּט , 1/1/2009 22:37   בקטגוריות אבנים שחקו מים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פט ב-12/1/2009 10:12
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , האופטימיים , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפּט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פּט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)