כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הוסף מסר | 10/2008
קבלו את לואי, דוואי, סטואי ופו
נו בקשה
לואי הוא הכוכב שלנו, אז הנה קלוזאפ
ועכשיו
אני מתלבטת אם בכל זאת לנסוע ולקנות בד ולתפור ולהיות כולי באמוק עד שכולם
מגיעים (14) או לוותר כמו שהחלטתי בטיול בוקר עם כשכוש (שבו פגשנו שוב את
חברתו החדשה וגם חברה חדשה אחרת, ושתיהן הביאו כדור לשחק איתו... כשכוש
מחבב יותר את השכונה יותר ויותר). הבעיה שאני יודעת שאני לא באמת אתעלף על
הספה כמו שהייתי צריכה, מצד שני אני בשלב הזה שבו כל השרירים מרגישים
רופסים ורועדים מחוסר שינה. אוף. טוב לפחות הכל מוכן לסשן.
ואיזה חמודים הם יצאו? נכון?
| |
halloween ופחדים
טוב אז בשישי שוב הלוואין שזה גם אומר יומולדת לחבר שעושה קבוע מסיבת
תחפושות וסשן הלוואין כי הזמנתי אחד וחבל משתף איתי פעולה בינתיים בכל מה
שביקשתי לגבי המשחק הזה. למעשה... רגע לפני שאני אפתח את הפוסט אני אצטט
מה שהיה לו לומר עליי ועל המשחק (זה היה ביום השני להתכתבות עם ההיא
מהפוסט הקודם ובכיתי כשסיימתי לקרוא)...
איש-חדש לא תמיד צודק.
X עצמו לא מבין איך הדמות שלו משתלב כי גם הוא לא מכיר
את הז'אנר. אז הוא מנסה דברים. הדמות באמת הוא ההכי לא סופר-גיבור
מביניכם. הוא יותר כוחות עזר.
אנחנו לא משחקים כאן מו"ד ולא משחקים משחק טקטי צבאי של סופר גיבורים.
איש-חדש לא שיחק איתי סופר גיבורים אף פעם. הוא לא מבין איך אני רואה את הסופר
גיבורים (אנחנו לא מסכימים על הרבה מהמהות שלהם)
מהמייל הנוכחי ששלחת אליי (זה שאני מגיב לו), אני מתרשם שאת יותר קרובה למה שאני רציתי מ
איש-חדש.
אני מרוצה מהתפקוד שלך במשחק - בפגישות ומחוצה להן.
אני לא הייתי
רוצה שתרגישי שאת צריכה להשתנות. אני לא צריך עוד
איש-חדש, עוד Y, עוד Z או
עוד X. אני צריך פט בקבוצה - פט שחושבת כמו פט, מגיבה כמו פט ומשחקת כמו פט ולא כמו שהיא חושבת שאחרים עושים יותר טוב. אני עד כה
מרוצה מהמשחק של פט כמו שהוא. אם לא הייתי - הייתי אומר.
אוף כמה שהוא עשה לי טוב עם המייל הזה. בכולופן כמו שכבר אמרתי, הוא נותן
לי (בגדול) לעשות מה שבא לי ולכן מחר בצהרים הבא אלינו לטובה משחקים בביתי
הלא כל כך קט anymore סשן הלוואין ובהתאם הבטחתי כיבוד הולם. אז בינתיים יש
לנו כדורי שוקולד קצת מעוכים כדלעות ועם גבעולים ופרצופים (לא רואים טוב,
אבל הציפוי באמת כתום)
ועוגיות של רוחות ודלעות (וגם כמה חתולים וכף רגל אחת)
והרבה יותר קל ממה שחששתי לעבוד עם רויאל אייסינג, אבל יש כאן הרבה הרבה שעות של התקשקשות שלי עם לצפות ולצייר על עוגיות.
ויהיו עוגיות סנדוויץ' כעכבישים (אני לא רוצה שהנחשים שיהוו רגליים יאבדו
טריות אז אני מחכה עם זה למחר) וגם מין סיר קטן כמו של מכשפות לרקוח דברים
מלא בנחשי גומי כחלק מהדקורציה (באמת בדקתי איך מזמינים קרח יבש לאפקט של
אדים והחלטתי לוותר בסוף) ואני מתכוננת להחשיך ולהקפיא עם מזגן ולהדליק
המוני נרות.
ואת כל זה אני מספרת לכם, כי הצלחתי להשיג בעזרתו האדיבה של הירקן של
שורצקי (שיקרא מעתה והלאה המלך) דלעות בגודל סביר כדי לפסל בהן ואני
מפחדת מזה נורא, אז הרבה יותר קל לשחק עם פרצופים לכדורי שוקולד ולצלם
ולראות רק עוד פרק אחד (אהמ, ארבעה, אבל מי סופר) של זהות בדויה ולכתוב
פוסט, רק לא להתחיל לחתוך. וגם אח"כ אני אוכל להגיד שפשוט עשיתי את זה
כשכבר הייתי נורא עייפה ולכן פספסתי. תראו איזה דלעת חיננית
אז מחר אני בטח אשלים את הפיסול
ואמורה לקפוץ לקנות בד ולתפור תחפושת למסיבה של הערב (עדיין נטולת
רעיונות, אני פשוט אתפור גלימה עם קפוצ'ון טרולים אם לא תציעו משהו מגניב
ויישים, בעצם עזבו ישים, מגניב, אני איישם) ולהכין את הבית כמובן ותכננתי
גם לעבור בלחמים ולקנות קרמשניט, כי אני מאד אוהבת את הקרמשניט שלהם וכי
הם עושים עליה מין קישוט קורי עכביש אז זה מתאים ונותן לי תירוץ. מצד שני
אני נזכרת כמה עלה לי כבר ה"חג" הזה וכמה אני אהיה לחוצה בזמן וחושבת
שאולי עדיף לוותר. נראה איך אני ארגיש כלפי זה מחר בבוקר (אם בכלל אצליח
לקום בבוקר).
טוב למעשה רוב ההתכתבות הזו היתה משעשעת והיא במייל רק כי לחבל וגם לאיש-חדש חסום המסנג'ל בעבודה... אז הנה הדיון
ני: [בתגובה למייל ששמתי למעלה] אתה איש מקסים ואני מאד מאד אוהבת אותך
אני חושבת שאני לא אומרת לך את זה מספיק. העלת לי דמעות בעיניים.
תודה
ני: היי
עכשיו גיליתי ששוב שכחתי את הנייד
אפשר למצוא אותי במשרד
09-9XXXXXX
חבל: תודה |חיבוק|
גם אני אוהב אותך.
אבל אני חייב להודות, שיש פה גם נצלנות מצידי.
אחת מהן, היא שאני רוצה למשוך את המשחק למשחק של דמויות ולא כלי משחית, יותר קרוב ל"אני מאמין" שלך משל חלק מהאחרים.
אני רוצה שאת תשפיעי עליהם ולא הם עלייך.
הם צריכים לחשוב על הדמות, ולא על מה שהיא יכולה לעשות.
חבל: את זמינה לי במייל, ואת כבר אישרת את המשחק ביום שישי.
אני לא צריך לנדנד לך בטל של העבודה.
איך עובר היום?
ני: בחוסר יעילות וטיולים
שזה מצויין
חבל: למה יש לי הרגשה שאת עובדת יותר ביעילות מהבית?
ני: כי לא שמעת על מסע קניות הבגדים שערכתי בראשון בזמן העבודה מהבית
חבל: שמעתי על מסע קניות שעשית אתמול, לא בזמן העבודה :-) [הוא מתכוון לקניות שלי ב4שף מהפוסט הקודם]
ני: :)
כן, אולי עדיף שאפסיק עם זה לטובת חשבון הבנק שלי
ני: חופש חופש
אני בחופש מחר ומחרתיים
יש!!
חבל: זו שחיתות את יודעת?
גם קניות, גם עבודה מהבית, וגם חופש.
את בן אדם מושחת פט בערוגת הבצל!
ני: יש לי 45 ימי חופש
הגיע הזמן שאני אשתמש שחלק מהם, וזה בין היתר כדי להכין לנו אירוח הולם לשישי אז לא לקטר!
חבל: גם 45 ימי חופש זה דבר מושחת! אני במינוס של כ10 ימי חופש. שחיתות!
אגב, את לא צריכה לטרוח כדי לארח אותנו. אלא אם את נהנית מזה.
אנחנו בטח נהנה מזה, אבל אם את לא, האם זה לא הופך אותנו לסוג של טפילים? (אני יודע שאנחנו ארבה, אבל אולי גם דברים אחרים?)
ני: אני מאד נהנת לארח אתכם, מה שלא הופך אתכם לפחות ארבה
אבל אם בסוף אנשים אוספים אחריהם את הצלחות והכוסות ולא צריך לקרצף את הבית אחריי זה מספיק לי
וטוב שהזכרת לי, לקחתי כוסות וסכום
עוד משהו נגמר בפעם שעברה?
חבל: אמא שלי [שבביתה שיחקנו בשבוע שעבר] טענה שאנחנו שותים כמו ארבה. שאלה "מים זה לא טוב?"
כשחושבים על זה, ביום שישי האחרון, במשהו כמו 5 שעות, כל אחד מאיתנו שתה 3 ליטר שתיה מתוקה. סיימנו 12 בקבוקי שתייה.
זה לא עבודה של ארבה?
ני: ללא כל ספק ארבה, ולא רק בגלל השתייה המרובה :)
זה חלק מהותי מהיותנו שחקני תפקידים
חבל: זה כמו משפטים בפסיכימטרי?
1. שחקני התפקידים מכלים את כל המזון והמשקה בדרך שלהם.
2. ארבה מכלה את כל המזון והמשקה בדרך שלו
האם אפשר להסיק מהמשפטים האלה שארבה מורכב משחקני תפקידים?
ני: האם כל שחקני התפקידים הם ארבה?
חבל: האם תפקיד הארבה הוא לשחק?
ני: כמה זמן יקח לקבוצה עם חמישה שחקנים למלא חדר של 4-3 מר' בבקבוקים ריקים?
חבל: מה חמישה שחקנים? המנחה עציץ?
אם בקבוק שתייה היה על השולחן, ואף שחקן לא שתה ממנו - האם הוא באמת היה?
טוב, אני הולכת לחתוך דלעת. ויש מי לאק
| |
מחשבה אחת קדימה
אז התנועה הזו, ששני חברים שלה חשבו להתנקש באובמה... מי שחיבר לה את הכללים ואת הסימליות נכשל לטעמי כשלון חרוץ.
בעיני הבחירה שלהם במספרים משמעותיים (88 ו-14) מעידה על חוסר מחשבה ותכנון משווע.
איפה הפרקטיות? קצת רצון טוב וניסיון לעזור לאנשים שלכם עצמכם..
מי אמור להצליח לרצוח 88 איש?
לא שמעתם על 3, או על 7? או איזה מספר סביר כזה??
| |
צלם צלם עושים פה חיים
היום היה אמור להיות יום טוב. למעשה זה התחיל מאתמול כשעבדתי מהבית וקפצתי
לקנות לי ג'ינס חדש (וקניתי בעשרים דקות שני זוגות מכנסיים ושני סריגים,
הידד לחורף). וכן, גם ההתכתבות איתה שהעיבה על היומיים האלה התחילה אתמול.
היום מלובשה בג'ינס חדש ומחמיא ובסריג חדש ומחמיא לא פחות שמתי פעמיי להר.
קיבלתי המוני מחמאות. התחלתי לעבוד על המערכת החדשה והפכתי (כהרגלי)
למשתמש האמיתי הראשון שלה. הרבה אנשי פיתוח מרוצים מצאתי היום ששמחו שאני
מנסה את הכלי שלהם ושזו דווקא אני. מאד מחמיא. מאד מאד כיף. ואז בצהרים,
בספונטניות לחלוטין בלתי צפויה ברגע של חוסר מחשבה שאלתי את הפולנייה מה
עושים לצהרים (כי ממילא עמדנו ודיברנו) והיא מיד הציעה מסעדה ויצאנו
לצהריים ציוותי. זה מאורע שאין לזלזל בו. לא יצאנו לצהרים ביחד ברמת הצוות
כבר מעל שנתיים ובתצורת הצוות הנוכחית מעולם. ואפילו זה היה צהרים ממש
נעים. אם רק לא היתה לי מחכה הטיוטא של התשובה שלי במייל שהתבשלתי בה רוב
היום...
ואז שלחתי.
מההר נתתי טרמפ לחדש הבלתי מובן שלנו (שהופך לחבר ולמובן) ונסעתי לים.
פשוט לא יכולתי יותר. התיישבתי על ספסל מול הים, נשמתי אותו עמוק לכמה
דקות והתקשרתי אליו. ניסיתי להסביר את מה שכל ההתכתבות הזו עושה לי וכמה
ניסיתי להצליח לבד וכמה רציתי אחרת. כבר בתחילת השיחה חלצתי נעליים
וקיפלתי ג'ינס חדש וצעדתי לי אל החול והמים. המים לא היו נורא קרים וים
תמיד עושה לי טוב. הלכתי עד סוף החוף איתו בטלפון ובחזרה וקצת מעבר, שם
החליט ללוות אותי בליווי לא צמוד מידי האיש שבשלב שהוא ביקש ממני אש עוד
סתם עניתי לו לא. אז הוא נשאר איתי בטלפון עד שחזרתי לספסל ולאור. התקשר
אליה וחזר שוב אליי ובאמת חשב שלא צריך לומר תודה. אני חושבת שזה היה השלב
של היומיים סיר לחץ האלה שבו התחלתי לבכות. נשארתי על הספסל לבד מול הים
שלי עוד לא מעט. איכה עברתי כה רחוק ממך ים שלי? אני לא יודעת אם זה שני
הסוטים או הסטוקר או מה, אבל מיד אחרי הים החלטתי לנסות לקנות פרחים
(מאוחר מידי) ומשם הנסיך כבר הוביל אותי לבד לשינקין. בשורצקי קיבלתי
חיבוק ונשיקה מהקופאית הקבועה שלי והרגשתי בבית (וגם מצאתי מגוון תה
באריזות קטנות ושתי דלעות ערמונים וניסו להזמין בשבילי דלעות לא ענקיות
להלווין, קבעתי לעבור שוב בחמישי). בשלב הזה כבר הבנתי שאפילו הים שלי
(כשאני כבר יודעת שמחכה לי עוד מייל ממנה) לא מספיק לי והמשכתי ל-4שף...
אבל חניתי כבר יותר קרוב לcook store וזה לא יפה לקפח כשאני במצברוח לקניות.
אצל האופים קניתי סכין ולא מצאתי כלום להלווין (כן, רעיונות לתחפושות
יתקבלו בשמחה). 4שף לעומת זאת לא אכזבו, וכך במקום לקנות קצת צבע מאכל
כתום ואולי תבנית עוגיות בצורת רוח, מצאתי את עצמי עושה קנייה בכמעט 300
ש"ח. אבל קנייה משובחה. באמת!!
עכשיו אחרי המייל הנוסף שלה ושיחת טלפון ארוכה איתה ואז אחת איתו והרבה
יותר מידי סיגריות (שלי נגמרו כבר אתמול והיום סיימתי את הקופסה של
האורחים), ארבעה דואלים משחקיים, מתכון ל-royal icing
(הציפוי הצבעוני הזה של העוגיות שמציירים איתו, קצת כמו בצק סוכר של
העוגות) וטיול בטפטוף קל עם הכשכוש החלטתי להנציח את היומיים האלה. מתיש.
אני חושבת שמכאן אמור להיות יותר טוב.
| |
טוב כתבתי פוסט
ואז סגרתי בטעות את הטאב. מה לעשות? סתומה לפעמים ולא מרוכזת רוב הזמן. ממש בקצרה...
עבר חג עמוס בחברים ובאיש והימים שישי עד ראשון פשוט התערבבו לי ברמות קשות, עם בערך 16 שעות שינה בכל השבוע מראשון עד ראשון.
את שני ביליתי בעיקר בשינה (על הספה, במיטה הרעבה בעיקר מפריעה לי). בשלישי כבר הצלחתי לאסוף את עצמי ולהחזיר את הבית למצב בית. העברתי מדפים לחברה ופיניתי את חדר העבודה. ציפיתי את הארונית של סבתי (יצא ממש מכוער, אני לא בטוחה מה לעשות עם זה). קיבלתי פיג'מה במתנה מהשכנה וגופייה מחברה ובעיקר נזכרתי בכמה אני אוהבת לקבל מתנות בהפתעה ובלי שום סיבה מיוחדת.
היום נאלצתי להתלבש ולהתאפר להר (אורחים מאד חשובים במקומותינו) והיה יום מתיש. מחר יהיה דומה (אבל צפוי גשם, מה שבטוח ישפר את האוירה). מצד שני התכתבתי כל היום איתו והוא עשה אותי מאד מאושרה רוב היום. הוא ממש טוב בזה בינתיים.
מחר (חוצמזה שיהיה דומה) פיסול שבא לי עכשיו בערך כמו בדקה ה-2.57 כאן, אבל אני לא יכולה לוותר על הגישה לתנור. ואז נפגשים שוב אחרי שלא נפגשנו מראשון בערב (וגם זה עם חברים אחרים שלא יודעים כלום). התוכנית היא לעוד סופש מרוכז מאד.
בערב אצחצח שיניים ואלך לישון... איזה פוסט קצר ומשעמם זה יצא.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
