לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור
כינוי:  פּט

מין: נקבה

Google: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2012    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

10/2012

על גינות, שנור, קריאה וחוסר סבלנות


אז כשכוש ואני חזרנו לא מזמן מהגינה. הלכנו לגינה שלא היינו בה מזמן כי מטאטא הרחובות המקומי חש שהוא עשה איתי יותר מידי בּונדינג לטעמי והוא היה חייב למזמז לי את היד ארוכות בכל מפגש ולשבת לידי על הספסל ולא לתת לי לקרוא. אחרי כמה זמן הטיולים שלנו נורא חוזרים על עצמם ואני מנסה לגוון, אז נזכרתי שלא היינו שם מזמן וקיוויתי שאולי במקרה הוא לא יהיה שם (הצליח לי). כנראה שהלכתי לא לגמרי רגועה.

 

ועוד רקע - אתמול שיתפה המתו' בפייס בקשה לתרומה של איזה עמותת חתולים שחייבת הון לוטרינר כלשהו. אני חושבת שזה חוסר אחריות קודם להוציא ואז לבקש כסף. ככה זה עם חינוך סובייטי*. הגבתי משהו בסגנון, לא מאד חריף, שמבהיר שאני לא מאמינה בלתרום לכאלה. באה הגיברת של העמותה והבהירה שאני "לא נחמדה" (גולדה? זו את? אני יודעת שהיום תכף זומבים והכל, אבל זה היה אתמול) והיא בכלל לא רוצה *ממני* אפילו אגורה. כל זה עצבן אותי במיוחד וגם נזכרתי שהמתו' שלחה לי פעם מייל שממליץ על אותה גיברת כקטסיטר. אני כידוע רגישה למיילים פרסומיים שכאלה, מחברים אף יותר מאשר משאר העולם (שאר העולם זה קל, אם במקרה הג'ימייל לא סינן את זה בעצמו, אני מיד מעבירה לספאם ונגמר הסיפור). בקיצור, קצת נשאר איתי וגם זה העלה את סף הרגישות לבקשות כסף קורעות לב.

 

עד כאן רקע, בחזרה לגינה.

אני יושבת על ספסל בצל וכשכושי מולי על הדשא משתכשך בשמש. אני קוראת את קיצור תולדות האנושות שנתנה לי המאומצת לחג**; ואז ניגש אליי אדם, פונה אליי ומתחיל בהרצאה לא לגמרי קוהורנטית על כאבים, נכויות ועלויות. אולי זה הרקע, אבל נראה שהוא מנסה לקבל ממני כסף. אני מנסה לשאול אותו בנימוס לרצונו. הוא ממשיך בסיפור. החלפה, פלטינות, השכנה שגם היא נכה, יקר יקר. ואני באמת לא מבינה. אמרתי לו פשוט שאין לי כסף ואני לא מבינה מה הוא רוצה. בשלב הזה הוא כנראה הבין שאני באמת לא מבינה. אז הוא עצר את השטף הבלתי ברור ואמר לי "אני רואה שאת קוראה*** ספר, את בטח אישה חכמה. רציתי לשאול מה זה פלטינה". זהו. זה כל מה שהוא רצה. נשמתי לרווחה וחייכתי והסברתי לו. הוא למעשה אפילו לא נשאר להסבר המלא שרציתי לתת. אני נותרתי עם ההרגשה שהייתי צריכה להתאמץ יותר להבין מה בהרצאה על הנכות והעלויות והכאבים. שאני חייבת לא לתת לאנשים אחרים וליחס והצרכים שלהם שהם זורקים לפיתחי לגרום לי להיות פחות סובלנית. הרי אני כבר יודעת שמפגשים בגינות באיזור מובילים להכרויות ונאומים בלתי צפויים. מצפוני דואב (רק האיש העני עם החורים בגרביים לא יוצא לי מהראש).

 

 

הוא לא ידע מה זה פלטינה, אבל הוא ידע שאם אני קוראת ספר אולי אני אדע. כמה פשוט. כמה נפלא. כמה עצוב.

 

 

 

* אז לא קיבלתי חינוך סובייטי. אתם חייבים תמיד להיות קטנוניים? זה נשמע לי טוב ומתאים.

** עכשיו שגמרתי את Song of the Beast של Berg, שהוא בהחלט מוצלח.

*** הטעות במקור כמובן.

נכתב על ידי פּט , 31/10/2012 12:21   בקטגוריות כשכושי, עמק ה(מח)שווה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עידו הראל ב-1/11/2012 11:52
 



עבודות של אחרים ווידויים מביכים


אתמול בלילה עת יצאנו הכשכוש ואני לטיולילה פגשנו את השכן החדש עם הכלבים (ולמטה את אישתו). במהלך הטיול סיפרתי להם איך החלטתי שאנחנו אמורים להיות חברים, שבהתאם אפיתי להם עוגה ושהם לא היו בבית. לא סיפרתי איך בסוף הזמינו אותי באיחור לאסאדו קטן, הבאתי אותה, הפתעתי והפכתי לבתיה עוזיאל (במקרה הכינותי מראש). קבענו דייט למוצש. העוגה עליי והקפה עליהם. עוד לא החלטתי מה לאפות.

 

היום סיימתי לערוך את העבודה המוזרה ומהגרועות שנתקלתי בהן אי פעם. הקטע הזה של לעשות את העבודה של אנשים אחרים חושף אותי להנחיות של אוניברסיטאות שונות ולסגנונות (ובורות עמוקה) שיש בהם מין העניין (כי בעבודות עצמן הרי אין). חשבתי להכניס פה כמה ציטוטים מובחרים באי בהירותם או אי אקדמיותם, אבל אני לא בטוחה שזה אתי (וגם אין לי כח). אולי בהמשך.

 

ציטוטים (העם דורש, העם מקבל!):

- "אגדיר אלימות כ"רוע" מאחר והיא נחשבת כסטייה חברתית, וניתן להתייחס אליה במצבי קיצון תחת הכותרת "עבריינות"."

- בלה בלה "ציטוט דבריו של X" ... עוד סיפור ארוך בלי שום רפרנס שאמור להוכיח משהו ברקע התיאורטי שנחתם ב- "רק בגלל מותו הטראגי במהלך Y לא הספיק ליישם זאת. ת.נ.צ.ב.ה."

- "פירוש נוסף שניתן למשפט "כי יצר לב האדם רע מנעוריו"  (בראשית ח', כ"א) יציג, בניגוד לחוקרים הקודמים ,פירוש לפיו הכוונה כאן להטביע תיוג שלילי על האנושות, , כי אם אמירה כדלקמן: "יצר לב האדם רע מנעוריו" , כלומר, הכוונה שאם האדם הוא רע, יש לחפש את הסיבה לכך בנעוריו ."

- "אצל פרויד (1856-1939) שמצא [...]" ולא רק פרויד לא ברור מתי כתב משהו, גם "ויקטור פרנקל (1997-1905) טען כי ".

- הפרק עם ההבחנות המגדריות נפתח בהגדרה מילונית של אבן שושן לערך "מין".

 

אז כן - תיאורים אמוציונליים, סיפורים אישיים, ציטוטים של אנשים שהלכו לעולמם ומהתנ"ך מהווים מקורות אקדמים לגיטימיים במקומות מסוימים, לפחות בעיני סטודנטית אחת (באמת צריך להמר לאיזה אוניברסיטה זו?).אני לא מדברת בכלל על פיסוק וניסוח, כי אנשים משלמים על עריכה רק כשהם מודעים לזה שהמצב רע, אז לפחות את זה היא ידעה. מאחלת לה חתימה טובה כל השנה (על צ'קים וסליפים של כרטיסי אשראי שיכובדו גם בעבודה הבאה).


חוצמזה רוחות המלחמה והצגת ה"עובדות" פה מביאות לי את הסעיף.

 

אה וסגול. רק פס בינתיים, אבל סופסוף סגול.

נכתב על ידי פּט , 24/10/2012 20:20   בקטגוריות ממון מוסיף המון, שדות זרים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פט ב-25/10/2012 18:49
 



כשפעמוני ערב מצלצלים


יש אנשים שחושבים שהם מכירים אותי ומנסים לפעמים לטעון שאני טיפוס של בוקר. אני חושבת שהטעות שלהם נובעת מזה שאני יודעת לקום עם שעון אם צריך, או אולי מהעובדה המצערת (אותי במיוחד) שאני לא יודעת לישון בבוקר המאוחר. אבל לקום עם שעון זה משהו שלימדתי את עצמי ולישון מאוחר זה משהו שנכשלתי בללמד את עצמי ומעיד יותר מכל על הפרעות השינה שלי ולא על איזה מין טיפוס אני.

 

היום (ראשון) התחלתי לכתוב עבודה בתשלום. כן, שוב, בפורמט קצת אחר מהרגיל. תכננתי להתחיל בבוקר, עת היה אמור לחכות לי אישור ולעבוד מסודר כך שאוכל להעריך היטב כמה שעות כל זה לקח לי. מה שקרה בפועל הוא שאתמול כשחזרתי לביתי מבצרי בלילה גיליתי שחסרת אינטרנט אנוכי. הייתי עייפה מידי לעשות משהו מלבד לרסט את הראוטר. התחברתי קצת עם הטלפון לעולם, שלחתי מיילים קצרים והלכתי לספר (שהחלפתי למי שעוקב) ולישון. הבוקר עדיין חיכה לי בית בלי אינטרנט. בוקר לא היה מוקדם. ביליתי בלהשאיר בקשה שאקספון יחזרו אליי (טרם וגם הרשת שלהם נכון לבדיקה האחרונה שלי לא חזרה) ובלדבר עם תשתיות בזק ולתאר להם איך אני רואה את עצמי מחוברת לאקספון, אבל בלי אינטרנט. זה היה מוזר. מתישהו הבנתי שכדאי גם לצאת עם כשכושי וכשחזרתי פשוט התחברתי בנוסף לספק אחר, כדי שקודם כל יהיה פה משהו מחובר לעולם. אני מקווה שמצב האקספון יתבהר במהרה.

אז זהו, נגמרו הדחיות ואפשר להתחיל את העבודה, נכון? לא ממש. כלומר התחלתי קצת לחפש מאמרים רלוונטיים, אבל האמת שהתחלתי להתניע ככה סביב חמש. התחלתי ממש לכתוב אחרי תשע (כן, היו מגוון הסחות, שיחות טלפון, גלישה ושוטטות בבית בין לבין). המסמך ערוך כראוי עם כותרות ומיספור והכל. המבוא מוכן (וכתוב היטב). לרקע התאורטי יש כל מיני פסקאות שעדיין לא ממש מחוברות וגם אין לו חצי מהבשר שצריך. כבר יש רשימה ביבליוגרפית די מכובדת. כל מה ש"צריך" שיהיה בה, כלומר הקאנון או המחקרים החשובים בתחום או איך שנבחר לכנותם כבר שם. יש סוג של שלד לשיטה. אני חושבת שמצב לא רע. קפיצת הגדילה של העבודה חלה בלי ספק איפושהו אחרי אחת עשרה. באחת וקצת החלטתי שלכשכוש מגיע טיולילה. תכננתי לחזור ולישון בשעה "נורמלית" ולקום מוקדם ונו, כל השיט הזה שאנשים מספרים לעצמם כשהם חושבים שהם צריכים לעבוד "כמו שצריך". חזרנו. החזרתי את הנעליים של חמישי למקומן וקצת דברים מעופפים פה שחיכו לי. החלטתי "רק" לקפל כביסה כי היא בכלזאת מחכה לי מאתמול בבוקר. ואז הבנתי שאין סיבה שאני לא אתקדם במקום לישון. הרי מוקדם ויעילות ובוקר, זה ממילא לא הצד שלי. כן כן, אז במקום באתי ואני כותבת כאן. אבל היי, התגעגעתי.

 

היה סופש עמוס לעייפה שהתחיל כבר בחמישי ואחרי שגם לא היה פה אינטרנט רוב הבוקר, מצאתי שיש לי המוני השלמות לעשות ושאני מרגישה נורא deprived.

 

הנה הנה, אני הולכת לאחד מארבעים פלוס הטאבים שמחכים לי. והכותרת? היא של ברכט מאיזו הערה שעלתה היום ב-20 שאלות.

נכתב על ידי פּט , 15/10/2012 02:47   בקטגוריות ממון מוסיף המון, אליה וקוץ בה, שדות זרים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פט ב-20/10/2012 03:08
 



יש חיים (בארון)


הכל התחיל לפני שבועיים לערך, כשהוצאתי משהו מארון הקמחים והתבלינים ושמתי לב שמשהו מטייל בקופסה של הקמח התופח. האמת שבהתחלה חשבתי שדמיינתי, כי אותי תמיד למדו שבקמח תופח דבר לא חי או מתרוצץ. אלה הקמחים הרגילים (שהם גם ישנים שלא מוחזקים טוב) שחיים מתעוררים בם וכדאי לשדך להם עלי דפנה, והרי לא רק בקמח תופח עסקינן, כי אם בקופסה נקייה ומתוחזקת היטב עם פתח עליון קטון.

 

זה היה בלילה. והייתי עייפה. ובמצברוח הדחקתי. אז סגרתי את הארון והחלטתי לטפל בהכל למחרת. למחרת נדחה בעוד יומיים, אבל בסוף נאלצתי להביט בתמהון ביצורים שחורים קטנים ופעילים מתרוצצים בתוך קופסת הקמח הסגורה. אחרי דילמה קצרה בין לזרוק או לרוקן ולטהר בחרתי באחרון והארון כולו עבר מבצע חידוש. כל הקמחים הפתוחים נזרקו ללא בדיקה. חלקים ניכרים מהאחרים גם כן. הכל נוקה היטב וחזר לארון מסודר מחודש. אני עדיין צריכה לגלות איפה מוכרים קמח חומוס ולא בשוק לוד (כי אין לי כוח לנסוע), אבל מלבדו גם השלמתי את רוב המלאי. עבר ואפילו בלי טראומות מיוחדות (בניגוד להנחות היסוד, נראה לי).

 

והפט היתה מאושרת.


לפני כמה ימים מצאתי מעופפים בארון של האוכל ה"יבש". קצת פרפרים כאלה שכשמועכים אותם עם מגבת נייר הם הופכים לאבק כמיטב הערפדים בטלויזיה (מי אמר שוב מרתון באפי-אנג'ל, ולא קיבל, מי?). גם הפעם דחיתי. ראיתי אותם כבר כמה ימים, אבל ניסיתי להתעלם. לא יתכן ככה ארון אחרי ארון מלמלתי לעצמי. זה נדמה לי. זה פרפרי לילה קטנים. הם גם פה בחוץ מרחפים קצת. ההדחקה לא עבדה לי. שוב רוקנתי הכל. ניקיתי. זרקתי (ממש מעט הפעם). לא נמצא דבר שהיה ממש עם פרפרים, אבל עכשיו הארון מסודר שוב. גיליתי שיש לי 30 צנצנות ריבה ו-4 סוגי דבש. ועכשיו? עכשיו עדיין יש את המעופפים הקטנים מידי פעם במטבח. אם אני פותחת את הארון הם מנסים להכנס אליו. ואני כבר באמת לא יודעת.

 

והפט נותרה מוטרדת.


אני מקווה שכבר אין חיים בארון, לפחות לא בארונות שלי. הבו לי תוכן לחיים שלא כולל מזיקים משום סוג וגודל בבקשה. ואם כבר על הדרך אפשר גם את (ראשו של) נסיך החלומות?
נכתב על ידי פּט , 8/10/2012 20:00   בקטגוריות שמש נצחית בראש צלול  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פט ב-10/10/2012 10:24
 



שמתם לב


שמשהו בשעון של הישרא נדפק?

הפוקט שעה קדימה, אבל השעה בתגובות נכונה.

 

מאד מוזר.

 

שיט, הם בדיוק סדרו את זה.. אבל הנה פוסט בשעה שמקדימה את הפוסט הקודם.

נכתב על ידי פּט , 4/10/2012 02:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , האופטימיים , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפּט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פּט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)