לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור
כינוי:  פּט

מין: נקבה

Google: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

12/2013

מק חדש


ומאז בואו (שלישי) החיים פחות או יותר רק סביבו.

כשהוא הגיע אימי שאלה אם הוא יפה. עניתי שהוא נראה כמו מחשב. היא נשמעה מעט מופתעת-מאוכזבת. אז פירטתי, נו, הוא דק וכסוף ונראה קצת כמו הכיורים האלה או השיש מנירוסטה שאפפם אי אפשר לנקות כמו שצריך. כן. עולם הדימויים שלי עשיר עד אין קץ. חברי המקיסטים תכף מקיאים אותי מקרבם עוד בטרם ממש נכנסתי שם למעגל. האמת שהוא די חתיך ובעיקר יש לו מסך מ-ד-ה-י-ם. אבל אחרי הכל זה מחשב, והוא נראה כמו מחשב. חתיך בשביל מחשב זה עדיין מחשב. לא?

 

אתמול היתה אצלנו הפסקת חשמל יזומה מהבוקר ועד הצהרים המאוחרות. בהתאם שמתי פעמיי לצפוניים ולעוד-יותר צפוניים. אצל העוד-יותר, צחקנו ביחד על זה שהשוותי את האוצר החדש לכיור (היא נפרדה ממני ב"תהני מהכיור החדש"). סטלה, שהוא הכתובת שלי כרגע לכל שאלות המק (חוץ מגוגל ידידי הותיק) הראה לי כל מיניים. בשלב הזה כבר היו פה שלושה דפדפנים שבכל אחד מהם הטאבים ה"קבועים" שלי. שועל עם מייל ופייס ובלוג ועוד כלמיני, כרום עם כל מה שקשור בעמותה וספארי עם מייל שלישי ועוד עוד. כשחזרתי הביתה הבנתי ש"בבורדל של" התנוסס לו מאחד הטאבים כל הזמן. אני סומכת על סטלה. ממש סומכת עליו. עדיין חשבתי שזה רעיון טוב לא לנסות אם הוא עומד בפיתוי. אני תוהה לרגע אם הוא היה נעלב מההחלטה הזו ולא בטוחה מה התשובה. בכולופן עיניכם הרואות, שיניתי. כל העריכה החדשה והתמונה נעשו כאן. זה אומר שמצאתי תוכנה גרפית שתחליף לי כל מיני עניינים חלומות.

 

מה עוד סובב מק? רגע ללפני במקום לעבוד בשלישי השלמתי במרץ את מבצע הריפ של המוזיקה. עכשיו נותרו רק חריגים שגם בהם התחלתי לטפל (והפסקתי עת נסעתי להביא את הכיור). הבוקר יצאנו כשכושי ואני לטיול בגינה עם מסרק ומצלמה (כלומר לא טלפון) לסשן צילומי תקריב על מנת לייצר תמונות שינצלו את יכולות המסך פה. ואני כמובן ממשיכה לקרוא ולנסות וללמוד. מרגע שעזבתי את הניסיונות (הכושלים) להתקין דואל בוט (כלומר גם חלונות) עקומת הלמידה שלי בנסיקה.

 

לרגע אני תוהה האם עכשיו אהיה אדם טוב יותר, אפסיק לעשן וארד במשקל כדי להתאים למחשב החדש (בעודי מעשנת וקופסת עוגיות חדשה פתוחה לצידי).. טוב נו, לא באמת תוהה. סתם משעשעת. המטרה הפיננסית הבאה סומנה (והיא אפילו כבר מופיעה ברשימת הפעם אולי שלי).

 

 

כל זה כמובן גם איפשר לי לברוח מהפוסט שאני באמת צריכה לכתוב ואולי אפרסם עוד בסופש.

נכתב על ידי פּט , 27/12/2013 16:06   בקטגוריות שמש נצחית בראש צלול  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עיוותי תפיסה וקישואים


חברים חושבים שאני נורא מסודרת ומתקתקת ויסודית תמיד תמיד.

 

בסדר. אני מודה שזה לא אחת הרושם שאני יוצרת עם כל הפרפקציוניזם המיותר הזה שלי (או כפי שהנפש הגדירה את זה לא מזמן בתגובה למשהו "אף אחד לא יורד לרזולוציות שלך").. אבל לפעמים זה ממש מצחיק. היום סטלה ראה אצלי פיתה מונחת על (או בתוך) כלי הפלסטיק המצחיק הזה ששמים על צלחות במיקרוגל כדי שהבפנוכו לא ישפריץ ויטנף את כל המיקרוגל (שמעתי. הוא לא באמת מסרטן. לא, תודה, אם כבר שאלתם ממש נדיר שאני משתמשת בה. כן, המיקרו שלי רוב הזמן מאד לא נקי). בתגובה הוא אמר (משפט מבריק אתם חייבים להודות) "פיתה". אני מיד התחלתי להתנצל על החוראניות ואיך מונחת לי פיתה בודדה על מקום לא באמת נקי, בלי שום צלחת, שקית או תירוץ ראוי (אם אתם רוצים לדעת, דווקא יש הסבר). הוא צחק והניח שהיא בכלל מפשירה עכשיו מהמקפיא או משהו (נראה לך שאני לא מקפיאה בשקית?!). כל זה הזכיר לי מגוון הנחות של אחרים על דברים, כמו איך נפלאות (וואו, כמה זמן לא כתבתי פה על נפלאות) החליט שאני אוכלת ומבשלת רק דברים איכותיים וטובים ולא הפסיק להתנצל אם הוא חלילה הגיש לי משהו שאחד ממרכיביו היה ירק קפוא ולא האמין שיש לי כאלה בכלל בבית (וגם הבהיר שאם יש, זה בטח הילד קנה).

 

לכולם לפעמים אין כוח. לפעמים הכי הכי כיף להתכלב. אחד הדברים היפים והכייפים בזה שאוהבים לבשל זה שאפשר לפעמים לבחור שלא בא וללכת למסעדה (או עד לא מאד מזמן להזמין איזה ג'אנק הביתה. כן, שמעתי שדומינוס הוציאו פיצה טבעונית. לא, אין לי שום כוונה לטעום אותה).

 

אני בטוחה שיש לי המוני עיוותי תפיסה כאלה בעצמי - על חברים שלי ובכלל. פשוט כשמסתכלים עליי ורואים רק את הסדר, התקתוק והמושי-מושלמות, הרבה יותר קל לי לראות את העיוותים.


חוצמזה ניסיתי היום להכין לנו משהו מתוק טבעוני, בריא יחסית למתוקים ודל קלוריות (כי אנחנו חושבים על דיאטה ביחד). לקחתי את המתכון של הבראוניז קישואים (כן!), החלפתי חצי מהשמן ברסק תפ"ע, את הביצים בתחליף ביצים טבעוני ואת הסוכר בתחליף סוכר. יצא יבש קצת, אז הוספתי קצת חלב סויה (5+5 כפות) ואז גם קצת ברנדי (עוד 5 כפות) ואפיתי הכל בתבנית מאפינס, כי אני לא אוהבת צורה שאפשר "ליישר".

 

ומה תדעו, למרות שהמתכון הבסיסי היה כה ברור שהוא טעימי ולא מוזר כלל, ולמרות שבקושי הכנסתי בו שינויים קלים, יצא ממש מוזר. לא בלתי טעים. רק עם מרקם לא לגמרי סגור על עצמו. אני חושבת שבפעם הבאה אעשה את הקישואים דק יותר ואוסיף קצת טחינה כנוזל ותחליף שמן נוסף.

 

וגם חתכתי את עצמי עם הלהב של המגררת ברחיצת הכלים. דיממתי כה רבות שתהיתי באיזשהו שלב האם זה יעצור אי פעם (עצר, תודה ששאלתם).

נכתב על ידי פּט , 20/12/2013 00:44   בקטגוריות שמש נצחית בראש צלול, שדות זרים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בכל פעם שהוא הולך, וזה לא משנה אם היה ביקור קצר או ארוך, מוצלח או פחות, אנחנו בטוב או שהצלחנו שוב לריב, הוא מותיר אותי עם חלל ריק שמרגיש לי כמו ואקום ענקי שמבקש לבלוע את כולי. זה אחד האפקטים היותר מפחידים בקשר שלנו.
נכתב על ידי פּט , 19/12/2013 15:57   בקטגוריות אדמה חרוכה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בוסים


אני עובדת כשכירה קצת יותר משנה בשני מקומות (שתי משרות חלקיות שלא נאספות לכלל 100%). בהכללה גסה שניהם מקומות מצויינים עם אנשים איכותיים (נעימים, מנומסים, מתחשבים) שמשלמים לי טוב ויש לי בהם עמדה/משרת אמון (יותר מלאחרים). התחלתי לעבוד בשניהם באותו השבוע, כך שהעבודה, היחסים עם האחרים ועם בוסים (מרובים בשניהם) מאד ברי השוואה.

 

באחד המקומות אני מוצאת עצמי שוב ושוב כועסת, מתעצבנת ומתוסכלת. איכשהו אני לא מצליחה לבנות תקשורת יציבה עם הבוסים. כן, כולם שיחקו איתי גמד וענק, ולפני שבוע גם הזמינו הבוסים את כולם לארוחת צהרים לסיום המשחק בהשפעתי הטובה. הם מנסים. בחיי שאני רואה את זה לפעמים. אבל גם אתמול הייתי צריכה (שוב) להזכיר לשלם לי משכורת כי הם משלמים לכולם בשיק ולי בהעברה ואיכשהו (וזה באמת לא מכוון) בחצי מהחודשים המשכורת שלי בדרך פלאית "מתפספסת".

 

בעבודה השניה, שלחתי בשבוע שעבר בטעות מייל הזמנה למשהו לאלפיים איש עם לינק שגוי ואיש לא העיר לי (הבוס האחד דיבר איתי אתמול והתנצל נורא שהוא בד"כ מסודר ואיבד משהו, אז אמרתי לו שזה נראה לי פחות נורא מלשלוח מייל עם לינק לא נכון לאלפיים איש וקיבלתי "כן, אה". הבוס השני, היום כשהזכרתי את העניין שאל "איך זה קרה?"). מה שכן, כשאמרתי שהיו לי בעיות להזמין מק כי כרטיס האשראי לא על שמי, מיד ביקש שאזמין לי כרטיס על שמי (- "אבל הצלחתי בסוף, זה בסדר". - "לא משנה, צריך ללמוד מבעיות לעתיד"). בחודש (היחיד) ששכחתי להעביר לי משכורת (כי אני עושה את כל ההעברות, גם לעצמי) התקשרו לשאול ב-4 בחודש מה קורה והאם אני לא רוצה משכורת החודש.

ואני אומרת, איך אפשר שלא לאהוב אותם?

 

אגב, בס"ה, כולל פרויקטים כרגע, יש לי 7 בוסים. נו, איך אפשר להיות זמינים או להצליח לקדם משהו עם מספר כזה? ומידי פעם אני דווקא מצליחה =)

נכתב על ידי פּט , 10/12/2013 15:16   בקטגוריות ממון מוסיף המון  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פט ב-13/12/2013 12:20
 



מדריך לשקרן הפתולוגי המתחיל בדייט


דייט בשבוע שעבר הזכיר לי קצת את השקרן הפתולוגי הקודם שלי (וייסרתי את עצמי שאני חושדת בו עד שנעלמו כליל עקבותיו אחרי מסרים סותרים לחלוטין). בהתאם החלטתי שהגיע הזמן שאכתב מדריך מקוצר שייסיע לשקרנים ובפרט פתלוגים באשר הם, עם בנות ישראל היפות:

1. קריירה בטחונית וחיבור למציאות - נכון, אנחנו בישראל שבה לכוחות הבטחון ובפרט המסווגים שבהם יש סקס אפיל מסוים, בפרט לשכבות גיל וחתכים שונים באוכלוסייה. אה-מה-מה, באיזשהו גיל זה כבר פחות קורץ, בפרט אם אתה מאבחן שהיא שמאלנית קיצונית בדקות הראשונות להכרות. אם כבר בחרת לאמץ לך יחידה מובחרת תיאורטית כרצונך, נסה לנפנף בה פחות. אנשים אמיתיים שנמצאים במקומות הללו לא מדברים על זה (בלי ועם להרוג את מי שדיברו איתו, פפפפף). אני חוששת שסעיף הבטחון יחזור בתת תמות בסעיפים הבאים. היכונו.

2. אמינות ובחירת מקצוע - אם נראה לכם שאתם הולכים להסתבך עם זה ולא שאלו אתכם, תהיו עמומים. מה שיותר פרטים, כך יותר תסתבכו. לא, לדבר על זה "פריפריאלית" כי אסור לדבר על הדבר עצמו לא עוזר לאמינות. אתם שקרנים פתולוגים, אתם באמת צריכים שאני אספר לכם איך משקרים בהצלחה?

3.עקביות – פרטי המידע שלכם צריכים להסתדר האחד עם השני. אם אתם דור שלישי בת"א, סיפור על הקיבוץ והשנים בו לא ממש מסתדר טוב. אם כתבתם או סיפרתם איזה מוזיקה אתם מחבבים ואצלה שום דבר לא מופיע, לא סביר לסרוק את הדיסקים שלה ולומר "יש לנו טעם זהה במוזיקה" (או "קראתי את כל הספרים שלך חוץ מ.. ואז למנות שני ספרי אלבומים מהמדף).

4. סבירות - פרטי המידע שלכם צריכים להסתדר לכלל תמונה הגיונית. נכון, יש אנשים עם המון מזל או המון מחסור שלו, אבל אם אתם לא דמות תנכית מיוסרת דמיונית. כנראה שלא כל הבחורות שאי פעם הכרתם או ניסו לגנוב מכם זרע או בגדו בכם (ובפרט בד"כ שניהם). אולי אתם מכירים מישהו שנהרג בנסיבות בטחוניות. אולי אפילו מישהו קרוב. אולי אפילו יותר מאחד. אבל באמת שלאפחד לא נהרגו חברים ובת זוג וחיילים והורים וקרובים ו.. (הפסקתי לספור באיזשהו שלב).


5. בטחון שדה - נכון, יש דברים שלא מדברים עליהם ליד אנשים אחרים. זה נכון בתעשייה הבטחונית, בסטארטאפים ובעוד כמה תחומים. הדברים האלה אינם דברים שמדברים עליהם עם מישהו בדייט ראשון אפילו אם אתם משוכנעים שהכל מושלם והיא תהא אם ילדיכם.


6. הקשבה - שימו לב, בהכללה, אנחנו די טובות בלדבר. אם תתנו לנו רגע, אנחנו בד"כ נמלא את השקט, לא חייבים להוסיף עוד ועוד פרטים מוזרים, לא סבירים וסותרים בשיחה. הרצון להיות במרכז תשומת הלב זה סימן מסגיר ידוע וגם, היא פה רק כדי להכיר אותך, אז תעשה כאילו שאתה פה מאותה סיבה (לא אותך, אותך אתה כבר מכיר, טמבל).

 

7. כשאת אומרת לא - אם הבהירה שלא יהיה סקס, כנראה התכוונה. "לא חשבתי על זה, חחח". אני סתם מחבק אותך בשנייה הראשונה שנפגשנו כאילו אנחנו ידידים טובים והחיבוק הזה תומך, מציע להגיע אליך (שלא לומר להשאר לישון) לא ישנה את העובדה הזו.

 

 

בקיצור, אלא אם אתם הולדן המופלא, צמצמו חברים. צמצמו.

 

 

"I'm the most terrific liar you ever saw in your life. It's awful. If I'm on my way to the store to buy a magazine, even, and somebody asks me where I'm going, I'm liable to say I'm going to the opera. It's terrible."
- J.D. Salinger, The Catcher in the Rye

נכתב על ידי פּט , 8/12/2013 16:36   בקטגוריות אדמה חרוכה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פט ב-9/12/2013 21:20
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , האופטימיים , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפּט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פּט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)