ביום חמישי הייתי ב-Alma mater שלי, את"א. לא הייתי די מזמן ובפעם האחרונה שכן הייתי איחרתי לפגישה שהיתה בצד ההוא שמעבר לגשר (או להרי האופל) שבו האנשים האחרים, שאני לא יודעת מה הם חושבים.. אבל בחמישי, בחמישי הייתי באמת באלמה מאטר שלי. לא בבניין שביליתי בו 8 שנים. לא בפקולטה "שלי". לא על נושאים "שלי". ועדיין.

את"א שבה לא מתביישים להביע עמדות וברור לכולם ש"סמול" מתחיל במרצ, אבל בהחלט ממשיך משם. את"א שבלי שביב פוליטיקלי קורקטנס אומרים בה שיש 2 מוסדות מחקר ו-5 אוניברסיטאות בישראל. את"א עם נשים חזקות ומשפיעות ומעצבות מדיניות ודעה.

לא הבנתי עד כמה אני מוקפת יותר ויותר מאנשים עם עמדות שונות ועד כמה בשנה האחרונה מצאתי את עצמי מצניעה את עמדותיי מחשש תגובת הסובבים. הגישה הנמנעת מעימותים שמאפשרת לבורים וחשוכים להגיד את דבריהם ושאסובב את ראשי (או אסיר אותם מהפיד, או אצא מהחדר אם בכלל נכנסתי אליו) במקום להציג מולם עובדות. הרצון לא להיות מרכז הדיון ולכן למצוא מה לאכול במסעדה שאחרים בחרו עבורי. השהיית הספק שאני האאוטסיידרית כמעט בכל דבר והזכרון שאני בחרתי את הבחירות שלי ואני באמת שלמה איתן.

אין מסקנה. אין צעדים פרקטיים. רק התבוננות. והשתאות מכמה הביקור הזה עשה לי טוב וערער בי משהו בה באחת.

הדת היחידה שיש לי היא בענייני בישול. לעשות מתכון כלשונו זה נגד הדת שלי. אז ניסיתי היום בהמלצת המתושלח את זה.

שינויים:

- בכוסמין שלי גדלו חיים ומאז קרב הפרפרים הגדול לא חידשתי מלאי, אז הכנתי עם קמח לבן

- סוכר קנים זה גם נגד הדת שלי ואומנם יש לי דמררה, אבל לא נשמע לי, אז שמתי לבן וגם הפחתתי לחצי כוס (כי הוא מתוק יותר)

- תחליף החלב שלי הוא בטעם קפה, שמתי אותו ולא חל"ס

- לא השתמשתי בתבנית עגולה או גדולה, כי בא לי לנסות את הסיליקון דובים שטרם נחנכה

- בהתאם לא הכנתי ציפוי כי זה נשמע לי מיותר והכנסתי ל-8 דקות בלבד.

אצלי - שלושה טעמים - המקורי, עם פריחת הדרים (וצ'יפים לבנים כדי להבדיל) ועם קוקוס.

כך הם נראו בסוף:

מסקנות:

- למרות שהמתכון המקורי (לפני הטבעון, יש מתכון אחר, קודם של העוגה מאותה מדריכה) היה עם שמן ופה היא שמה חצי רסק תפוחים התוצאה קודם כל ומעל הכל שמנה מידי (ואני לא מהסופר רגישים להמון שמן במתכון אם התוצאה טעימה)

- ה"אפייה" במיקרוגל לא אחידה מספיק לתבנית שקעים שבחרתי (דהה)

- אין מיקום טוב לצ'יפים - כשהנחתי אותם מעל בסבב הראשון, הם נותרו למעלה וכשהנחתי אותם למטה בסבב השני אומנם קיבלתי מבדיל ברור בין סבבים, אבל לא כולם נמסו או התחברו יפה לעוגה. אם מתעקשים על צ'יפים (שמיותרים פה לטעמי), ערבבו לתוך הבלילה

- עוגה שטיפה מתכווצת ומותירה את כל ה"דוגמה" של הסיליקון זה מגניב. עכשיו רק נשאר לדאוג לטעם ולמרקם. בקטנה.

כך נראה כבר לא מעט חודשים המדף התחתון של המקרר שלי. יש לו ימים עמוסים יותר והרבה ימים הרבה יותר מבולגנים.. אבל זה בגדול המצב.

לא רכשתי כלום בשישי של אחרי ת'נקס גיבינג או בסייבר השני. ולא שלא ניסיתי. קשה לומר שהתאמצתי, אבל ככה בהצצות מידי פעם לראות אם אני מפספסת משהו שאצטער עליו מאוחר יותר.. אפילו ספר לקינדל לא נמצא לרפואה.

האומנם הג'ירפה הפכה חבורותיה ואם כן, איך היא נראית עכשיו?!

וחוצמזה אני שוב במצוקת סדרות קשה. אני אפילו רואה שתי סדרות בקצב שלהם בביביסי פלייר (מתחזה לבריטית עם פרוקסי,  The Missing שמרפרת בצורה רופפת להעלמותה של הילדה מדלן מקאן בפורטוגל והעונה השנייה של The Fall).