כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הוסף מסר | 4/2008
תדע כל אם עברייה
שנקניקיה בלחמניה עם מעט
מיונז, הרבה יותר מידי פלפל חריף וכמות נכבדת של מלפפונים חמוצים זו ארוחה
מזינה המורכבת מכל אבות המזון (פחממות, חלבונים ושומנים).
וגם - yoplait יוגורט עם צימוקים הוא ממש my new guilty pleasure (גם
הוא סמל של בריאות כהרגלי). מכירים את זה שחיות הבית באות בריצה לצליל
קופסת שימורים נפתחת? אתם צריכים לראות מה קורה פה בצליל הפתיחה של ה-On
top של היוגורט הזה. הרעבה חושבת שהעובדה שאני אוכלת ממנו היא שערורייה
שדורשת ועדת חקירה ממלכתית כי הרי ידוע שכולו (אמור להיות) שלה. הכשכושון
שרגיל להיות הפרוטקציונר במסווה הפולנייה מגיע לדרגת אמנות חדשה במבטים.
האם מצאתי את האמנות ה-11? (יש כבר ואני מגלה בורות? מדמיינת את הגל מתהפך בקברו והכל בגללי... איזה כבוד).
| |
Never++
נגמר. אני לא בטוחה שאני עדיין מבינה את זה למרות שהיום בהחלט ביליתי את כל היום בהר, מול המחשב, ובעיקר בעבודה. אבוי..
עוד בהר גיליתי שהעורב עדיין כאן (חשבתי שהיא באה רק לפסח והצלחתי לפספס אותה) ותהיה כאן עד לפחות אמצע מאי (דאבל אבוי); קבעתי לראות 4 דירות במרחב ת"א עד יום שישי (אחת כבר לא ראיתי עוד הערב :); קיטרתי והתבכיינתי רבות למתושלח במסנג'ל וגם גיליתי שיש סופש ארוך ביום העצמאות אז יש עוד סיכוי לחו"ל קטן; אה, וקיבלתי ברכת יומולדת שכולם כתבו בה (כמנהגינו בהר) וחלק מהדברים שכתבו לי מרגשים עד דמעות (ככה זה כשמתקרבים לגיל פנסיה, הכל יותר מרגש).
חזרתי הבתה לגלות ששכחתי להזכיר למטיילת של הכשכוש שאני חוזרת לעבוד היום (או שמא בכלל לספר לה ולא להזכיר?!). הוא ממילא הרגיש מאד מוזנח היום והמצפון שלי עובד כעת (עדיין) שעות נוספות. הוא קיבל את הטיול-פיצוי שלו במיידי ובגדול. מחר היא כבר בחזרה בשגרה. אני לא מוצאת את הרצועה שלו. זו קצת בעיה כי אני לא קושרת (קושרת זו המילה הנכונה לזה?!) את כלבי הקט ברצועה. הצלחנו (המתושלח ואנוכי) לשחזר את הימצאה עד יום שלישי בשבוע שעבר. אני מקווה לאתר אותה בקרוב.
אני רעבה. אני ממש רעבה. ודווקא את הרעבה האכלתי היטב. טוב, הנה ה"שאלון" Never שמצאתי (אחרי הצהרות התום שלי אני מוצאת אותו משעשע להפליא) ואז אני הולכת להכין לי משהו לאכול:
אף פעם לא מכרתי משהו אני צריכה
אף פעם לא אהבתי מישהו שאוהב אותי
אף פעם לא ארגנתי מסיבת הפתעה
אף פעם לא אכלתי פלפל חריף שלם
אף פעם לא אמרתי למישהו "אני אוהבת אותך" מול העיניים והתכוונתי לזה
אף פעם לא בכיתי בסרט
אף עם לא גידלתי חתולה
אף פעם לא גידלתי כלב
אף פעם לא גילחתי את הראש שלי
אף פעם לא גנבתי
אף פעם לא הוטרדתי מינית
אף פעם לא דיברתי ברדיו
אף פעם לא הופעתי בטלוויזיה
אף פעם לא עשיתי סקס
אף פעם לא הכרתי אנשים באינטרנט
אף פעם לא החלקתי על קרח
אף פעם לא הייתה לי גיטרה חשמלית
אף פעם לא הייתה לי גיטרה קלאסית
אף פעם לא היה לי גשר
אף פעם לא היה לי נכשל בתעודה (אבל היו לי שני מגנים שליליים - ניצחתי?)
אף פעם לא עקרו לי שן
אף פעם לא היה לי פלאפון משוכלל
אף פעם לא היו לי שני שטרות של 200 בארנק (הילדים של היום, אני אומרת לכם, השטר האחד של ה-200 זה Never ידוע שלי)
אף פעם לא הייתי במוסד לחולי נפש
אף פעם לא הייתי במשחק כדורגל
אף פעם לא הייתי בניו-יורק
אף פעם לא הייתי בת 18
אף פעם לא הייתי הכי יפה
אף פעם לא הייתי ערה כל הלילה בהופעה
אף פעם לא הלכתי על פסי רכבת
אף פעם לא הצלחתי לתפוס זבובים בידיים
אף פעם לא השתכרתי
אף פעם לא השתתפתי בתחרות כישרונות צעירים
אף פעם לא התאהבתי וירטואלית
אף פעם לא התגשמה לי משאלה כשכיביתי נרות יום הולדת
אף פעם לא התלהבתי יותר מידי מהציורים שציירתי
אף פעם לא התמדתי ללכת למכון
אף פעם לא חייתי את היום "הכי טוב בחיים"
אף פעם לא חתכתי את עצמי (בכוונה)
אף פעם לא טעמתי חומוס
אף פעם לא ירדתי 5 קילו בדיאטה
אף פעם לא ישנתי בפארק
אף פעם לא למדתי לקרוא תווים
אף פעם לא לקחתי גלולה למניעת הריון
אף פעם לא ניסיתי סמים
אף פעם לא נהגתי במכונית
אף פעם לא ניסיתי להתאבד
אף פעם לא נפגשתי עם אנשים מהאינטרנט
אף פעם לא נסעתי עם מישהו זר
אף פעם לא נהגתי באוטובוס
אף פעם לא נהגתי במשאית
אף פעם לא טסתי בכדור פורח
אף פעם לא הייתי בכותל
אף פעם לא הייתי בחרמון
אף פעם לא נעלתי קרוקס (למדוד נחשב?)
אף פעם לא נשכבתי על הכביש
אף פעם לא נשרפתי מהשמש
אף פעם לא סמכתי על זכר (איזה ניסוח איכותי?)
אף פעם לא עליתי לגג של הבית שלי
אף פעם לא עליתי לגג של עזריאלי
אף פעם לא עשו לי מסיבת הפתעה
אף פעם לא עשיתי משהו שרק אני יכולה
אף פעם לא צנחתי צניחה חופשית
אף פעם לא עשיתי רשימה ממש ממש ארוכה
אף פעם לא עשיתי שעווה
אף פעם לא קיבלתי כל מה שרציתי
אף פעם לא קיבלתי נשיקה מאימו (ואני תולה את זה רק בתשובתי לשאלה 27)
אף פעם לא קיללתי את אמא שלי מול הפרצוף שלה
אף פעם לא קיללתי את ההורים שלי מול הפרצוף שלהם
אף פעם לא קיללתי את ההורים שלי
אף פעם לא ראיתי שלג יורד
אף פעם לא הייתי יותר משבוע מחוץ לבית בלי המשפחה
אף פעם לא רציתי משהו שאין לי
אף פעם לא שברתי עצם (יש!!)
אף פעם לא שברתי שן
אף פעם לא שכחתי לשים דאודורנט
אף פעם לא שכחתי לשים חזייה לבצפר/לעבודה
אף פעם לא שמחתי בשביל מישהו שהצליח יותר ממני
אף פעם לא שתיתי אלכוהול יותר מלגימה אחת
אף פעם לא ידעתי לומר "זין" ביפנית
אף פעם לא הייתי מצחיקה
אף פעם לא הייתה לי תעודת הצטיינות
אף פעם לא ניצחתי בשלב הבינוני של שולה המקשים
אף פעם לא שמתי עדשות
אף פעם לא עשיתי קמפינג ביער
אף פעם לא קראתי את העיתון בבוקר
אף פעם הסוללה של האמפי שלי החזיקה יותר מיום (אין לי, טוב יש בנייד החדש אבל אני לא משתמשת בו)
אף פעם לא התנשקתי בגלל "אמת או חובה" (או שאני כבר באמת לא זוכרת)
אף פעם לא בכיתי בגלל ספר
אף פעם לא התנשקתי על הגג של עזריאלי (אבל - התנשקתי על מדרגות הרבנות בערב יום העצמאות)
אף פעם לא איחרתי לבצפר/לעבודה
אף פעם לא איחרתי לבצפר/לעבודה יותר משעה
אף פעם לא העליתי קטע ליוטיוב
אף פעם לא הסרטתי את עצמי
אף פעם לא קניתי משהו שעולה יותר מ1000 ש"ח
אף פעם לא צילמתי סרט
אף פעם לא אהבתי את עצמי
אף פעם לא התנשקתי יותר משעה
אף פעם לא אהבתי גמבה
אף פעם לא אהבתי פלפל
אף פעם לא אהבתי חציל
אף פעם לא עשיתי קניות ב1000 ש"ח
אף פעם לא היה לי מסך פלזמה לחדר
אף פעם לא רציתי למות
אף פעם לא התנשקתי עם קרח
אף פעם לא אכלתי לבד קופסאת אוראו
אף פעם לא דיברתי כל הלילה במסנג'ר
אף פעם לא דיברתי כל הלילה בICQ
אף פעם לא הפתעתי מישהו בנשיקה
אף פעם לא הייתי באילת
אף פעם לא טסתי
ועכשיו אפשר להבין היכן התפתחו להם הניצנים של האלכוהוליזם שלי.
היו שלום
| |
השנה מתחילה באמצע ספטמבר
והצורך שלי בבית בסביבות אפריל (אחרי שאחותי עוזבת). אז כלום לא ממש השתנה מאז, כלומר אני בדירה אחרת ועורגת לפרוייקטים יצירתיים מעט שונים... אבל אני עדיין בהר (מי היה מאמין? בטח לא אני), עדיין מחפשת את עצמי ובית (בכל מובן אפשרי כמעט) ואפילו מוצאת את עצמי בהרהורי "האם אני מתחרטת?" (לא! לפחות גם זה יציב). שוב מתכננת את הדיאטה של אחריי (היי, בשנה שעברה זה נגמר בלרדת 9 ק"ג). כל כך הרבה כבר דיברתי כאן על המקום שבו אני תקועה, הצורך בשינוי והמעגלים שאני עושה סביב עצמי. אפילו החלטתי החלטות שאני חוששת שאולי לא אעמוד בהן (אני מנסה לומר לעצמי שנעשו שינויים ונעשו אבל הם מינורים, כניראה שפשוט שוב איבדתי את חוט השידרה שלי וכמו שאפשר לראות כאן בקלות אני עסוקה כבר איזה יומייים בחיטוט עצמי; וגם שלושה שבועות הרחיקו אותי מכל מה שמעצבן/מפריע/מתסכל אותי/לי בהר).
היה חופש מעולה, מלא משפחה וחברים ומנוחה ומעט מידיי SQL ושליחת קורותיי (אבל מי באמת יכול להאשים אותי שזה לא my idea of fun לחופש). למעשה אפילו אני חייבת להודות שאפילו סדר פסח (כן אפילו כפול) עבר בטוב (כן כן, לא רק בשלום, מה שגם לא היה מובטח).
למעשה, בראשון בערב טסו כל הטסים לאי שם (אחרי מפגש פרידה מרגש אחרון בנתב"ג) ואז התחילה הבטלה האמתית. מתושלח ואנוכי תכננו לטוס השבוע ואפילו מצאתי לנו דיל חביב מאד לפראג, אבל מחלה אכזרית שתקפה את המתושלח מנעה מאיתנו את האפשרות להנות וכך נותרנו כאן וביתי זכה להערכה (וסידור מחדש של חלקים וכו'). וכך, פצחתי השבוע במרתון DVD לאור שינויי מזג האויר ותפיסותי (בשני בבוקר שוב עשיתי את הטעות והתמתחתי לי על הכיסא) וכך אני מוצאת את עצמי כרגע בעונה רביעית של הסופראנוס.
השבוע גם צברתי לי מודעות אליהן אני צריכה לשלוח "קחו אותי קחו" וחיפשתי דירות במקומות אף יותר מגוונים ומשונים מבשנה שעברה. מסתבר שאנשים מוכנים לשלם ממש הרבה כסף על מקומות שאני מוכנה אולי ובעיקום אף חד (מחשבתי יותר ממעשי, לפחות) לבדוק אופציות מגורים בהם. מה יהיה איתי מה?
הישרא היום מסרב להכיר אותי וגם כשהוא מזהה הוא טוען שאני זה לא אני (למרות שאני מלפנים) אחרי דקות ספורות. אני כותבת את הפוסט הזה ב-IE .IE אמיתי כי השועל שלי מסרב בתוקף להתקין IE tab בטענה שגרסת השועל שלי חדשה / ישנה מידי (כן, ניסיתי לשחק עם זה). אני כל כך מקווה שהוא יפרסם הכל, ממש לא שואפת לשידור חוזר של החיטוט העצמי המרשים שהדגמתי כאן הערב.
מחר היום האחרון ואני מתכוונת לנצל אותו בצורה מיטבית ומירבית (עוד לא החלטתי מה זה באמת אומר). איפשהו באמצע השבוע כבר הצצתי ומחכים לי למעלה מ-100 מיילים אמיתיים (או כך נראה) שאינם ממויינים אוטומטית לתיקיות ועוד אני לא ממש בטוחה כמה עשרות נוספים. על ציפרוניי לק ירוק מזעזע ששמתי היום ואני תוהה לרגע אם יחזיק מעמד עליהן עד ראשון ואם אני אחזיק מעמד איתו עד אז. מתחיל לחלחל לי שזה הסוף, אבל אני לא באמת אבין עד שבראשון אחנה בחנייה שלי בהר. אולי יותר טוב ככה. כאדם כן ומפוכח להפליא ברוב הזמן, אני מוצאת שהתכחשות למציאות היא לפעמים בריאה להפליא.
תוספת מאוחרת
איך יכולתי לשכוח... כבכל ביקור ניהלתי עם גיסי ואחותי את שיחת איפה תגורו/תעבדו אם תחזרו לכאן, איפה תגורי/תעבדי וכמה יהיה לך נפלא אם תעברי אלינו. אני חייבת להודות שזו הפעם הראשונה שממש יצאתי ממנה עם הרהוריי מעבר. מפחיד בעיקר. גם מדאיג קצת.
| |
I love you, terminal, bella mia
טוב אז אני בחזרה בת"א אהובתי היחידה... וטוב להיות בבית.
אילת היתה מלאת מנוחה עם משפחתי שהוכיחה יכולות פאדלאיות הרבה (הרבה!!) מעל המצופה. אולי שווה שאקדים ואומר שהיה מצויין, כי מהרגע זה נשמע כמו קיטור אחד ענק; אז היה מצויין. נחתי המון ולא סבלתי מהעיר (טוב זה לא שממש נתקלתי בה הרבה). חוץ מזה היה לי הרבה יותר מידי זמן איכות עם הוריי האוהבים, הרבה פחות מידי זמן כזה עם אחותי (מה שמוכיח מעל לכל ספק כמו שתמיד שהכל, כולל זמן, הוא יחסי); ישנתי ממש ממש רע ואני לא לגמרי משוכנעת למה; קראתי 2.7 ספרי טיסה שריגשו אותי מעבר למצופה (חיים על דלת המקרר, מים לפילים וסאלי לוקהרט הראשון); קניתי שני זוגות נעליים, שלושה סרטים ושלושה דיסקים (ביקור מאד חסכוני בקניות); הזמנתי ג'ירף פעם אחת (לבד! שיחת הטלפון שלי עם הג'ירף כללה את דו שיח קצר ומשעשע - "את יודעת שיש 12 ש"ח דמי משלוח" - "לא ידעתי ולא אכפת לי"); בכל ערב ביליתי בטלפון ובעיקר בסימוס מסיבי למתושלח ולידידי החדש ובכללי הזעפתי פנים כמיטב ההבעות של טינאייג'רית גותית שהכריחו אותה לצאת לטיול משפחתי; הציקו לי מההר פעמיים; אה, ולא נכנסתי לבריכה אפילו פעם אחת (שונאת בריכות), אבל כן איווררתי את בגד הים המגוחך החדש שלי.
בחמישי לעיניהם המשתוממות של הוריי יצאתי את נתב"ג מיד לדוכן המוניות (באמת נראה לכם הגיוני שטל, רכבת ומונית בת"א מקום עוד כמה עשרות שקלים?!). הנסיך שבילה אצל הפחח בהעדרי (ותודה לציפור) חיכה לי נוצץ ויפה עם עכוז מחודש (שי%^$ו בעלי הג'יפים שלא יודעים לחנות) וציפוי טפלון חלק ונאה. אחרי מספר סידורים קטנים הגעתי לבייתי הקט ולרעבה (שכמובן היתה נוראאאאא רעבה) ןלבית נטול נט, כי למה שהכל יעבוד פה בלעדיי. שעתיים אח"כ (ועדיין בלי אינטרנט) התיישבנו בגאון - כשכוש, הצעדנית, מתושלח ויוזס טרולי - בפביאנה. משם כמו שכבר די ברור חזרתי לאורח חיי המושחת (כאילו אני ממש בחופש או משו). בשישי אפילו זכיתי שוב לנט (וגם לבראנצ' עם חבל). והיום, הגדלתי לעשות ובישלתי (כך שמקררי אינו ריק עוד) ואף עשיתי מעט סדר בארוני הגדוש (ועכשיו הוא קמעה פחות גדוש וכולל בעיקר בגדים שבאמת עולים עליי ויש סיכוי שאשקול ללבוש).
אה, וכמובן קניתי פרחים. כי מתושלח ואני המצאנו שיטה שאומרת שאם שמים פרחים בסלון אין שום צורך לנקות, זה מהווה תחליף מצויין. רק האבק שאני רואה על השולחן/שידה המאד שחור של ה-TV מעט מפריע לי לתיאוריה.
מאז אתמול אני עוסקת בלהוריד שלל קלאסיקות מאגף האודיו של פרויקט גוטנברג שגיליתי אך דקות לפני שהחלתי בששון בהורדות (אין את יוליסס כך שאני אאלץ ממש לקרוא אותו אם ארצה לחגוג Bloomsday). (אני כל כך יודעת שישרא לא ישמור לי בדיוק היום עם כל הלינקים) ובמסגרת ההורדות המשכתי גם אצל Escape Pod שהוא אתר Podcasts לסיפורי מדב קצרים.
המחשב המחודש שלי (אפשר לקרוא עליו באותו פוסט של הבגד ים) נקי (כמו תמיד בהתחלה) מצל צילו של שמץ לא חוקי. כן, זה אומר שנאלצו להביא לי אופיס חדש כי החוקי שלי נעלם כזכור בנבכיי בית הוריי האוהבים. מעניין אם אצליח למצוא מספיק תוכן חינמי שאעמוד בזה הפעם. את הידע שלי בתוכנות חינמיות איכותיות אני מרחיבה ממילא כל הזמן.
לפני כמה שעות נזכרתי שלא עישנתי כל השבוע (מאז ראשון לפני המקלחת שניקתה
ממני כל זכר וחשד) ומיד רציתי סיגריה, מה שמוכיח שכתמיד הכל בראש. לא, לא
עישנתי עדיין.
קשה להאמין אבל אני חושבת שהצלחתי למצות את "יומני היקר צחצחתי שיניים" ועדיין יש לי מה להוסיף.
הבוקר בטיול עם כשכוש פגשנו הומלס עם אופניים וכלבה קטנה וקשקשנו איתו קצת (על עיקורים, חיסונים וכיו"ב). כשהלכנו התעקשתי להשאיר את הקיפודה הורודה והמצפצפת במתנה לגורה (זה באמת עולה רק שקל וחצי אפילו שאני לא בטוחה שהוא האמין לי). רציתי להזמין אותו לבוא להתקלח ואולי לאכול משהו ונלחצתי - אם הוא יגיד כן? וגם אם הוא יגיד לא? - והמצפון שלי קצת מייסר אותי... "ורק האיש העני, עם החורים בגרביים,לא יוצא לי מהראש".
| |
הכל אני יכול בחופש הגדול
כן, אפילו לעדכן יום אחרי יום...
מסיבת היומולדת היתה אסון פוטנציאלי. הרגשתי מאד לא תל-אביבית ולחלוטין לא היפ. זה לא שאני רוצה להיות היפ, רק שממש לא תקשרתי היטב עם שאר באיי האירוע. ואז, הגיע האורח שבזכותו הכרנו - ידידה החרש - שבזכותו היא הלכה לקורס שס"י. מיד תפסתי אותו ואימצתי אותו ולא הנחתי לו עד שהוא הלך. הוא מקסים. ואני לא זוכרת כלום (משס"י לא מאמש, אפילו אלכוהול שווה לא היה). שבסופו של דבר היה ערב מאד משעשע. היום כבר הסתמסנו רוב היום.
היום התעוררתי מהרעבה שרצה לה בטירוף הלוך ושוב בבית (כן, כולל על המיטה ועליי). ואז מהצלצול של אחותי. אכלנו היום בהרברט סמואל.. היה טעים, וחשוב מזה, הצלחתי לשלם את החשבון!!!!1 זו הפעם הראשונה מזה אולי 10 שנים שהצלחתי להשחיל את החשבון לעיני גיסי המשתוממות. זה היה נפלא. כשהגעתי הביתה דיברתי עם מתושלח שצחקה עליי שנורא קל לעשות אותי מאושרת. נו מה לעשות, כזו אני.
בשאר היום עסקתי בעיקר בלהחזיר לבית את מצבו כבית. עכשיו הוא נקי, וכך גם הארגז של הרעבה, ערימות הכביסה המשוטטות בבית מקופלות ומרוכזות במקומן הטבעי (ארון), על המיטה מצעים נקיים לרעבה להשמיד בחמשת הימים שהיא תבלה פה לבד (טוב נו, לא ממש לבד, באים לבקר אותה וללטף אותה באמצע) ועכשיו אפילו קניתי סוכר ומלח (כן, יש פה סוכר דמררה ומלח ים אלטנטי, אבל הרגילים נגמרו* - סוכר באמצע שאפיתי עוגה לפני יותר משבוע ומלח היום כשניסיתי להמליח מים רותחים). ואולי השיא - קיצרתי לרעבה ציפורניים. תכננתי לעשות את זה עוד לפני בואו של הרכש החדש שעבר פה והיא קיבלה אורכה בגללו (בזכותו?!). מאז הן כל כך ארכו והאמון ביננו כל כך הופר שבחרתי להשאיר את המצב כמות שהוא. אז למה עכשיו? כי היא כבר נתקעת בטעות עם הציפורניים על דברים (ע"ע הבגדים הכי שווים שלי) ולא מצליחה להשתחרר בלי נזק ואני מעט חוששת ממה שיקרה פה בימים בלעדינו עם היא תשאר כך. קצצתי לכל מחאותיה הקולניות. האמת שזה היה די מצחיק ומאד במקום. אני בטוחה שיש אומה של מגדלי חתולים שגאה בי עכשיו. כן כן.
אני שמחה לבשר שכשאשוב לכאן בעוד 5 ימים המקרר עדיין יהיה ריק, אבל יהיה ממה לבשל ושאר הבית יראה ממש כמו בית.
טה-טה
* לכל מי שחושב עכשיו שאני פלצנית רציתי העיר שאני פחות פלצנית מאחותי שטוענת שהיא בכלל לא פלצנית, זה בעלה. הוא לעומת זאת הוכיח היום שהוא אפילו יותר פלצן (משמעותית) מרושפלד. הבטחתי לנסות להשתפר ברמת המסעדות הפלצניות אליהן אני לוקחת אותם, למרות שאני לא בטוחה שיש לאן להשתפר, בעיקר אם אנחנו נשארים בגבולות המרכז. המלצות אניוואן?
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
