Bruises are red,
Bruises are blue
(even) If you will shove me,
I will (not) shove you.
נכון בסרטים האמריקאים תמיד התירוץ של הנשים המוכות הוא נפלתי במדרגות?... אז ככה זה נראה באמת (נפילה קשה במדרגות), 4 ימים אחריי. טוב למעשה זה רק חצי, זו זוית צילום ממש (ממש!) קשה.

בחיי שחשבתי על זה לפני הנושא החם... אפילו שלחתי איזה שנינה אחרת למשפחתי האוהבת שבחרה להתעלם מזה לחלוטין (קיטורים בהמשך). אבל כן, הנושא גרם לי להתיישב ולכתוב ולפרסם את הפוסט הזה.
ברביעי העורב הצליחה לעצבן אותי בהר כמו שמזמן מזמן לא, עם איזה אמירה סתומה במיוחד על multi-tasking. זה לא קרה כל כך הרבה זמן ששכחתי כמה קשה לבקש ופשוט לקבל חופש כשצריך קצת אויר הרים שונה ורחוק (note to self בפעם הבאה חופשת מחלה כרגיל). בסופו של דבר ואחרי לא מעט משחקי מצפון הדדיים זכיתי לחתום לי על חצי יום חופש בחמישי בבוקר. היה נפלא. אחה"צ בהר לא היה נורא, אפילו השיחה הרבעונית שמתרחשת בכל פחות מרבעון (לא מוצאת קישור, אולי אח"כ) היתה בסדר (אולי כי נכנסתי רק לקטע שהיה לי מעניין). אנחנו מתאחדים עם עוד חברה (היי, לפחות חצי שנה לא התאחדנו עם איזה חברה חדשה). ברבעונית הסתבר שהפעם לא אנחנו בולעים חברה אלא כנראה שהם בולעים אותנו (לפי הגודל שלהם אפילו בלי לגהק אחריי). טיפה מלחיץ. רק טיפה. ההר זה מקום העבודה הכי לא יציב ובטוח שעבדתי בו אי פעם.
מחמישי בערב אני עסוקה בעיקר בסדר ובנקיון. זה אומר שבערב נערך מבצע שתילות מסיבי (בבוקר הייתי בשתי משתלות שונות) ועכשיו העציצים שלי כולם - ישנים, מרועננים וחדשים - נראים כמו מז'ורנל (איך הבאתי אותה בפולנייה?) של עקרות בית אמריקאיות מוצלחות. הבית מקורצף ונקי להפליא; או כמו שאני מתארת את זה בימים האחרונים - הורדים הכתומים שלי (כן!! ורדים כתומים בת"א, איזה הפתעה מרעננת) יושבים באגרטל הנקי, שיושב על השולחן הנקי, שיושב על השטיח הנקי, ששוכב לו על הרצפה הנקייה להפליא שלי. פשוט תענוג (קשה להאמין כמה שעות אני מסוגלת לקרצף). כן, המקרר מלא ירקות טריים ואוכל מבושל; זה חלק מלנקות בבית הזה (ולהחליף מצעים וכביסות והכל הכל, ממש לפי הספר). כדי להשלים את האידיאליה הנקייה הזו, כשכוש הסתפר היום (כל כך יפה לו קצר שאני פשוט מאוהבת, כאילו שלא הייתי קודם) והנסיך אף הוא נקי (התנקה בזמן התספורת של הקטנצ'יק). הרעבה רעבה. היא מתנקה לבד.
בהר הגעתי לשיא חדש היום בעודי צופה בסטרימינג בפרק הראשון של The Dresden Files. לא, אין גבולות ביחסי להר כנראה. אבל הוכחתי (שוב) שאני סופר-על ב multi-tasking
הסדרה נראית עם פוטנציאל, אבל צריך לזכור שאני חובבת קשה של הז'אנר.
טוב יש עוד אבל אין לי כח אז בקצרים:
-
אימי האוהבת שוב הצליחה לנגן יותר מידי על עצביי הרופפים
-
בבית של הספרית של כשכוש (היא מקבלת בבית) יש 15 (כן ספרתי) תמונות בסלון שאף אחת מהן לא תלויה ישר אפילו בטעות. אותי זה ממש הצחיק.
-
בחמישי התחלתי מרתון
Brothers & Sisters (סיימתי את הפרקים ששודרו עד כה) והיא מוצלחת. מומלץ. אני מכורה לטלויזיה?? מה פתאום, אין לי אפילו כבלים או מי מהערוצים 1 / 2 / 10.
-
היום סגרתי 5 שבועות דיאטה. זו הדיאטה הארוכה ביותר שעשיתי בחיי. מחר אני רואה לראשונה מאז שהתחלתי דיאטנית.
-
עדיין מתגעגעת לבור. יצא לי לחשוב עליו הרבה בסופש. אני ממש חושבת לעשות מעשה ולכתוב לו.
-
ברכות, אהבה ותה עם נענע לכולם (יש בשפע אחרי החידוש)
פט