לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור
כינוי:  פּט

מין: נקבה

Google: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

5/2008


אני רוצה יותר. או פחות. אבל לא את זה. לפני 7 שנים ירדתי מהרכבת ובמקום להשאר בתחנה או ללכת בשביל שממנה אני מוצאת את עצמי כבר כמה זמן עליה בעל כורחי או אולי נגררת מאחוריה נאחזת בכל כוחי, נפצעת יותר ויותר מהאבנים שבדרך. זה מצברוח כזה והוא יעבור. אני יודעת שהוא בא בגלל שראיתי אותה ככה פתאום. כי שום דבר לא יצא בשישי. ובגלל שאחרי שהיא הזמינה אותי או אמר לי היום מה שהיא אמרה לו ואפילו לא היה לה את האומץ לומר לי בעצמה. אני יודעת שזה בגלל גודל המעשה שאני עושה עכשיו. ושאני לא שלמה איתו. ואני לא ממש יודעת איך לעשות שלמה. אני שכל כך טובה בלהחליט ולבחור. מנסה לומר לעצמי שזה כי זה מעשה שעושים בשניים וההוכחות העובדתיות של ניסיתי לעשות אותו כבר פעם לבד והייתי שלמה ומאושרת טופחות על פני. נזכרת באיך אחרי שנפרדנו הוא אמר כמה קשה לו חלום בלעדיי והזכיר לי כמה אני טובה בלחלום (לא רק ביחד). ומבינה שאבדתי איפשהו בבירגון את החלומות שלי. אפילו שם אין לי חלומות. רק תוכניות של קניות (עוד תחום שהפכתי לאומנות כחלק מהבירגון). לא חשבתי על משחק, או על אירוח, או על חדר העבודה המדהים שאפשר לעשות שם. לא על שולחן אור ולא על פרוייקטים מתבקשים. לא על החלון לנוף שממש מבקש. רק על כלים ומיכשור למטבח. מה קורה לי? יודעת שזה שהיא הבריזה לי שלשום למרות שזו כנראה באמת לא אשמתה. שאני עדיין חייבת לצאת לטיולים עם הכשכוש ולשים את המסיכה כי אין לי כח להסביר ואני מכירה כאן יותר מידי אנשים. ואני שונאת את העכשיו הזה. את עצמי ככה. ויודעת שאני במרחק איזון הורמונלי אחד, או אולי 5 ק"ג פחות, או יומיים רחוקים מההר שבהם אצליח באמת להתנתק. מרחק צביעת שיער אחת. או ראיון עבודה ממש טוב אפילו אם לא אתקבל. לא ממש רחוק. מרחק קניות שיעלו בקצת (באמת בקצת בקנה המידה החדש והמעוות שלי) את חשבון האשראי החודשי שיושב ברגע זה ממש על 1840.51 (אני משלמת ב-10) שהוא שיא אישי חדש וכשליש ממה שהוא היה בחודש שעבר (למרות שהוא כולל טיפול 15K לנסיך שקורה בערך פעם בשנה וחצי כרטיס טיסה לברצלונה). מנסה מיד לטפול את הכל על החיסכון ונזכרת בימים של להיות רעבים ביחד ועדיין להיות מאד מאושרים. לא. זה לא הכסף. הכסף הוא הרעה שממנה אני צריכה להשתחרר ולא להשתעבד לו עוד יותר. אולי זה קריז של מכורים אני שואלת את עצמי לרגע ופוסלת על הסף. אני רוצה להשתבלל. לא רוצה לחייך לאחרים. לא רוצה לתקתק עבודה בטירוף ולעמוד בכל הדד ליינים. לא רוצה לשחק ב-corporate או בחברים. לא רוצה לבקש עזרה. אני לא צריכה עזרה. אני צריכה שקט. אני צריכה זמן. אני רוצה את הדרך שלי מחדש. אני מחפשת לאיפה הלכתי לאיבוד וחשוב מזה לאיפה הלכה לה לאיבוד יכולת ההחלטה שלי רגע לפני שאני סוגרת מחוייבויות לשנים רבות קדימה. והשלווה. מאיפה הגיעה לה כמות הנוירוטיות הזו? אני רוצה להיות שם, או שם, רק לא כאן. כי כאן. הכאן והעכשיו האלה, זו לא אני בכלל.
נכתב על ידי פּט , 27/5/2008 22:16   בקטגוריות אדמה חרוכה  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לתת בהם סימנים


מאז ומתמיד, גם כשזכרוני לא היה רופף בדומה לימים טרופים אילו, היתה לי שפה חלופית חיה ומתפתחת עם חבריי הקרובים. היא קשורה בעיקר לשירים, סיטואציות ו"אופס ברחה לי המילה" (כן, היא מתפתחת בקצב מואץ בימינו), אבל גם ל"איך לי כח להגיד הכל שוב, בואו נמצא לזה קיצור". אני מוצאת את זה משעשע, לחברים חדשים לוקח רגע (או יותר) ללמוד את הז'רגון, וללומדי הקוד פה זו אמורה להיות נחמה פרוטה.

 

שמות

כשגרתי באיזור בשינקין (לא מעט שנים) היו לי שני רחובות שאפפם לא הצלחתי לזכור את שמם (כן, אני בודקת במפה לצורך הפוסט הזה כי גם היום אני לא זוכרת). האחד הוא מרכז בעלי מלאכה שמקביל לרחוב העבודה (וידוע כ"אחדות העבודה") והשני הוא פיארברג (הידוע בכינוי "ברדיצ'בסקי השני" ואני לא לגמרי משוכנעת למה. ככה זה ודי).

 

לפני שנה בערך בדרך הביתה שמעתי ברדיו המלצה על "סיפורי קולימה" (ממליצה בחום) ומיד החלטתי שהוא שווה קניה וקריאה. בהתאם סרתי לחנות הספרים הקרובה לביתי וביקשתי ספר סיפורים קצרים על סיביר ששמו "הרפתקאות / חוויות / מבצע / .. (רק לא סיפורי)" ושם מחוז שמתחיל בודאות בפ' (נדמה לי, בכולופן ללא ספק לא ק'). בחנות השלישית (צומת ספרים בגן העיר שאם לא השתנתה והחליפה מוכרים גם עליה אני יכולה להמליץ בחום) מצאתי מוכר שהכיר את הספר והצליח לתת לי אותו למרות תיאורי העילג.

 

דרכים וקיצורים

יש המון דוגמאות, אבל בחרתי רק באחת... היא ידועה בכינוי"לא לא". פעם, כשגרנו עוד בצד השני המתושלח ואני פיתחנו שיטת טיול משותף חדשה שכוללת מפגש במיקום לא קבוע. איך? יש לנו מסלולים ששתינו הולכות בהם זו מול זו עד להתקלות. זה חשוב לא לבחור ברחובות רחבים (כן, התפספסנו ברוטשילד), ולדעת באיזה צד של הרחוב הולכים (כי שתינו רחפניות קשות), וכך נבנה מסלול "לא לא" (שלעיתים די נדירות הופך ל"כן כן") שמשמעו במסלול הידוע הולכים לא בצד הרחוב שלי ופונים לא לצד הרחוב שלך. מדהים, אבל השיטה עובדת ולמען האמת היא מאד נוחה ומקצרת מגוון תיאומים. כשעברנו לצד השני החלטנו שלמען הנוחות הביטוי לא משתנה. אמש למשל התקשרתי, שאלתי איפה הן ואז פשוט אמרנו "טוב עושים לא לא?" ובזאת התיאום נגמר. אין שעות, אין יוצאים עוד 4 דקות, אין הספסל ההוא או האחר. "לא לא" וגמרנו!

 

מילים

"גיבור גיבור" מלווה בתנועת יד שקשה לי לתאר (ואני מוותרת לעצמי). אמירה שאומרת שמישהו/י מאד מוצלחים. ככל שמושכים את הב' בגיבור הראשון יותר גיבור.

 

"לננים" הם כידוע עננים. מקור השם בפולני (שהיה השותף הכי מוצלח שלי להבניית מילון פנימי) ובשיר לפעמים (ותודה לרון שובל שבחר לא להגות נכון את המילה).

 

מסנג'ל הוא כידוע המסנג'ר בימים בלי ליש וגם בימים אחרים. משם מגיע גם פלטי פופל.

 


 

חוץ מזה היה יום מגעיל בהר. צריך לפטר מישהי ואני היוזמת (אחרי שהייתי קו ההגנה האחרון שלה) וזה מבאס אין קץ. בכלל היה יום רע או כמו שקיטרתי למתו':

‫הפולניה מעצבנת אותי כבר יומיים‬
‫אני רוצה הביתה‬
‫היום אני יוצאת בזמן‬
‫זה לא קרה לי כבר שבועות‬
‫שיקפצו לי‬
‫אנחנו אמורים לעשות ישיבת צוות בבית קפה עוד כמה דקות‬ ‫ולי בעיקר בא לחנוק את כולם‬
‫אני שונאת פה‬
‫למה בעצם לא התפטרתי?
 
בסופו של דבר הישיבה היתה בסדר, אנשי הטכנולוגיה (שוב. כרגיל.) הצליחו להעלות לי חיוך מאוזן לאוזן כשגיליתי שהם הוסיפו לי בהפתעה פיצ'ר שמאד רציתי לגירסה החדשה שאני בודקת בימים אילו ממש וכמובן שלא יצאתי בזמן (dah). וכן, אני למעשה גם זוכרת למה לא התפטרתי. זה עדיין לא עושה ימים כאלה לקלים יותר.
 

 
אני זוכרת שרציתי לכתוב על עוד משהו, אבל לא זוכרת על מה, אז בינתיים קבלו לינק שהצחיק אותי, למרות שהוא לא ממש מתאר נאמנה את כשכוש. וגם המלצות פלצניות ברמות מרשימות לאיך לקנות סירים (אולי אני אכתב פעם את ההמלצות האישיות שלי, אני חושבת שהן הרבה יותר מעשיות). אני חייבת להודות שלא רק שאין לי, אלא מעולם לא נתקלתי בסיר בעל דופן בעובי של 7 מ"מ. מאחר ואני גם מבשלת וגם מסיירת בחנויות יקרות להפליא לציוד מטבח משובח, קשה לי להאמין שזה תיאור מציאותי.
 
אני בטח עוד אשוב. ישרא הוא התמכרות בימים אילו; קשה אפילו. הוא והדויד (The Unit עד שיגיעו עליי הפרקים האחרונים של הסופראנוס).
 
 
Ma as-salama
 
נ.ב. הדיסלקציה מחמירה. לא ידעתי שזה בכלל אפשרי.
נכתב על ידי פּט , 26/5/2008 20:04   בקטגוריות באויר, בים ובהר, שדות זרים, שמש נצחית בראש צלול  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פט ב-30/5/2008 10:36
 



גיקיזם


ני: היי
ני: אני רצה על TEST3
ני: TEST סתם לא מעודכן
ני: FYI
ני: או במילים אחרות אל תפיל לי אותו בבקשה
ר"צ QA: לא נוגעים לך ב TEST3
ר"צ QA: הוא שלך בלבד
ני: אחלה
ני: פשוט במייל הכנסת סתם TEST
ר"צ QA: TEST הוא אותו דבר רק עם אינדקסים ישנים (כדי שתוכלי להשוות אם את בכלל צריכה)
ני: הבנתי
ני: מגניב
ר"צ QA: לגמרי

 

חיי בהר הו כה מרתקים(NOT)... עצרתי את הבדיקות כי אין מספיק חומר, אבל בדרך ובלי מספיק חומר כבר מצאתי באג שבכלל לא אני הייתי אמורה למצוא (כלומר היו אמורים למצוא לפני שאני הגעתי למערכת). הגילוי הזה גרר את הדו-שיח הבא:

הוא: "אני אכנס בצוות שלי, אוף, את תמיד מוצאת דברים שאנחנו לא מוצאים, רוצה לעבור לצוות שלי ב-20K לחודש?"

אני: "ב-20??? כן!!!!"111 (כן, אני יודעת לעשות אחדות בעיניים או שמא אלא היו סימני הדולרים בסגנון סרטים מצויירים?!)

הוא: "yeh right, גם אני רוצה"

 


 

חוץ מיותר מידי הר, הכל מתקדם ובפרט ההיסטריה שלי מכל התהליך. בסופש החלטתי שאני לא יוצאת למסעדות (או מזמינה), לא קונה דיסקים ולא משתוללת כהרגלי בהוצאות עד שדברים נסגרים (לכאן או לכאן ואם דווקא לכאן אז כנראה שגם אחריי). זה אומר שבישלתי לא מעט (וגם צילמתי חלק מהתהליכים, אולי אני אשים פה מתכון או שניים). שהיום גיליתי שעוד יומיים מתחיל שבוע הספר ואני ממש במצוקה.

 

מה ההבדל בין פאניקה להיסטריה?

נכתב על ידי פּט , 25/5/2008 22:10   בקטגוריות באויר, בים ובהר, שדות זרים, שמש נצחית בראש צלול  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אליפז התימני ב-26/5/2008 22:34
 




פתאום נזכרתי בזה

 

וזה עשה לי עצוב.

לקראת שינויים אני נעשית אפילו יותר נוסטלגית מהרגיל. האמנם יש באמת לאיפה עוד לסגת?

נכתב על ידי פּט , 22/5/2008 22:14   בקטגוריות הפרחת מחשבות  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אליפז התימני ב-29/5/2008 09:39
 



פוסט פיצוי


טוב, אחרי טקס האשכבה המרשים הזה, אני לא יכולה לשחזר חלקים... אז הנה שיחות מהיום (ת'אמת? הן גם יותר משעשעות ומוצלחות).

 

זוכרים שאמרתי שאני בוודאות לא הכי פסיכית בהר - אז הנה שיחה עם המתחרה הראשית שלי

A kookoo: http://bugzilla.ססס.com/show_bug.cgi?id=8695
take a look at the attachments too...
Pet: Access Denied
You are not authorized to access bug #8695.
A kookoo:  omg!
but why?
Pet: donna
A kookoo: oh well.. not that important anyway... just wanted you to see how much effort i put into the big rejection..
Pet: send me the attachment
A kookoo sends:
    Open(Alt+P)
    Open(Alt+P)
Pet: sorry, our long and twisted way is better. rejected
A kookoo: yes.. and ugly if i may add!!!
we love it when nothing is symetric, and its difficult to find things, and things pop in all kidns of different places...
Pet: and we hate it when all you smart asses in israel think you are better than us and find the time to demonstrate it
A kookoo: hahahaah 


והנפש שלי... שיחה ארוכה בדילוגים (השארתי המון, אבל רק את החלקים המשעשעים בעיני)

פט: בוקר טוב
הנפש: בוקר אור
פט: מה חדש?
הנפש: אני עומדת לקפוץ מהחלון אבל הוא לא גבוה מספיק
פט: מ ע ו ל ה
מתי לבוא לצעוק מלמטה?
נפש אל תקפצי! זה לא שווה את זה
החיים יפים
הנפש: תפסיקי לצעוק!
פט: שתוק! מה קרה?
הנפש: המחשב שלי עושה צרות כבר שבוע
עכשיו כנראה מסתבר שזה הזכרונות החדשים שקיבלתי
.
.
.
פט: יש לי 80 גיגה בשבילך - לבנות לך ספריית שרד? (כן טוב נו, לי יש הכי גדול ואני אוהבת את זה. גם בהר והם משתפים איתי פעולה)
.
.
.
פט: מוט השחזה קרמי ב-500 ש"ח זה מוגזם?
הנפש: מה זה מוט השחזה?
פט: זה השחזה קלה לסכינים טובות, כדי לשמור עליהן (הן דורשות גם השחזה ממש אחרי כמה זמן, אבל זה משמר אותן יותר טוב)
הנפש: אה. כן, נשמע מוגזם
פט: פעם השקעת בקשר ביננו, הייתי חשובה, סכומים היו פחות רלוונטיים (זה הכסף שלי מה 'כפת לך?!)
הנפש: צודקת, טעות שלי
זה לא כסף
אז מה אם ב-500 שקל אפשר לקנות סכין חדש
מוט השחזה זה לא מותרות
.
.
.
הנפש: אני מתחילה לדאוג, בסוף תשני עם סכין מתחת למזרון, כמו גולי
פט: זה לא בריא ללהב, מתחת למזרן
יש לי DICK שאני ממש לא מרוצה ממנה ועלתה כמעט 700 ש"ח
הנפש: LOL
יש לך DICK?
פט: גם
פט: אבל החלטתי שהגיע הזמן שתהיה לי סכין גרמנית ולא כל התחליפים הסמי לא זולים שלי
אני רוצה Zwilling
הנפש: נשמע יותר מצחיק מ-DICK
פט: עולה דומה
כי הפאקינג דיק היא בלגית אאל"ט
לא קניתי Zwilling בזמנו כי הידית שלהם ממתכת (כלומר היא יצוקה כחלק אחד) ואני פחות אוהבת אבל כבר קראתי עליה יותר מידי ביקורות חיוביות מכדי להתעלם ממנה
הא, המשחיז הנוסף פחות מ-200
את מכירה את הלוגו שלהם (נראה לי)
http://www.cookstore.co.il/?catid=%7BD58F9C43-AA5C-4998-B341-597B97CF3598%7D
הנפש: נראה מוכר
פט: כן, אגב זו כמובן לא הסדרת סכינים שאני רוצה (פארש זול  )
OK גם הדיק גרמני מסתבר (אבל אני לא מרוצה בכלל)
http://www.cookstore.co.il/?catid={62E44814-B4F1-457D-BB9C-FBE1C00751BB}
אהההההההההה
עכשיו אני נזכרת
הטעתי אותך לשוא
התקמצנתי על הדיק וקניתי Victorinox (אלה של האולרים) והשווצרים (לא בלגים, עימם הסליחה) לא יודעים לעשות סכינים
הנפש: חוצפה
פט: בטח שאני לא יודעת - אני בחיים לא רואה את הלוגו שלה - אני לא משתמשת בסכין
המפ
אז אולי אני כן אקנה לי איזה דיק טוב?
הנפש: אולי כן
אולי לא
מה ההבדל במחיר?
פט: אני חושבת שהדיק פחות יקרים
תלוי גם בסדרה
סכין כזה יעלה בין 400 ל800
הנפש: אאוצ'
פט: הכל בשביל לחתוך את עצמי כראוי
הנפש: LOL
.
.
.
הנפש: X נמצאת היום?
פט: כן
אני חושבת
לא בטוחה בעצם
שאני אעשה סיבוב?
היא אמרה לי שלום?
הנפש: היא לא עונה לי, אני אשאל את Y
פט: אני נעשית אפילו יותר סנילית מקודם?
הנפש: LOL
פט: זה לא מצחיק
עוד לא עשיתי ילדים - מי יטפל בי כשיהיה לי אלצהיימר
הא?
X בנייד שלי
לא מגיעה היום לעבודה
הנפש: את שופכת אותי פה
אה, תודה
פט: (לכל שאלה תשובה ארוכה ומסועפת, אבל בסוף גם יעילה)

נכתב על ידי פּט , 20/5/2008 22:04   בקטגוריות באויר, בים ובהר, שיג ושיח  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פט ב-21/5/2008 22:48
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , האופטימיים , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפּט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פּט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)