לא שמתי לב שלא כתבתי חודש וחצי כמעט, והאמת שעברו לי לא מעט פוסטים בראש. מוזר.

לכבוד השבועות התנדבתי להגיע צפונה מוקדם עם ההוביטית ולבשל חג. אימי כידוע לא בשיא הבריאות וההמנעות שלי ממאכלי חלב מאד מאתגר אותה עוד לפני המחלה. בתוכנית מרק תפ"א קר (במקור חלבי), לביבות פירה, סלט עם חטיפי גביניות פטה שקדים (בכלל לא בטעם פטה, אבל מאד מאד טעים), סלט איטריות בורמזי (שהפך פה לחביב הקהל ונעשה בכל פעם עם איטריות אחרות - מה שאני מוצאת לקנות - ועם פלפל אדום במקום עגבניה כי אז אפשר לאכול ממנו גם למחרת), פשטידת בצל (הרבה עבודה, אבל היא יוצאת ממש כמו הפשטידות עם הגבינה של פעם) ולזניה (תרד או אפונה או גם וגם). לקינוח עלק גביניות שמרים או בלינצ'ס עלק גבינה + אם אספיק לעבור באמורה מיו טירמיסו אמיתי עם גבינת מסקרפונה. 

אבא שלי התנודב לרכוש את המוצרים המתכלים (כלומר הטריים מהקירור וירקות). כל הרשימה מורכבת מדברים שהוא לא מכיר או לא רגיל לרכוש. הוא יקלל, יתקשר אליי 7 פעמים ויעמוד בכל המשימות. רשימת הדברים "להביא מהבית" ארוכה יותר והרבה פחות קוהרנטית, אבל היא בשבילי. הרשימה כוללת לדוגמה - מגבות עודפות, גבנ"צ חיים, כף גלידה בגודל בינוני + קטנה במיוחד (יש לי 4 גדלים אחרי שויתרתי על אחת), סויה לסלט ובקבוק בּבּלי עם רימונים. 

במסגרת היותנו משפחה מתוכננת מידי, אימי כבר שאלה אותי אם להשרות לי משהו (ויתרתי).

מעבר לזה התנהל קודם דו השיח המשעשע הבא:

במסגרת ההכנות וכאדם אחראי היום תדלקתי, ניקיתי חלונות קידמי ואחורי ומילאתי אויר בצמיג האחורי שכבר מזמן ביקש יחס (אחראי אמרתי! להתמקד בבקשה בזה שעכשיו עשיתי ולא בכמה זמן אני מזניחה). מחר ההוביטית נוסעת לחפיפה (הפתעה למען אימי האלרגית) ואני מבקרת את השיננית שלי. מאד נוח השילוב הזה של רופא שיניים וספרית לכלבה בקרבת מקום. מי היה חושב שזה השילוב שיעבוד לי.

אני קצת מתייחסת לכל החג הזה כאל מבצע צבאי מתוקתק. מרגישים, נכון?

מעבר לזה אני בגל כללי של יעילות ותקתוק. מצאתי לי בנק חדש. איפסתי עמלות על כרטיס האשראי החוצבנקאי. הבית נקי. הכביסה מכובסה. המקרר (סוגשל) מלא. שיחות עומק עם הרחוקה ומפגשים מרובים עם הנפש. ההוביטית מטופלת במיוחד וכל הגינות סביב מכירות אותנו היטב (אפילו נרשם שיפור קל שבקלים בחרדת הנטישה. הידד). אף מילה בבקשה על ההתעלמות שלי מביטוח לאומי שנזכרו בי או על התמונות שטרם שלחתי להדפסה - תודה.

אני דוחסת 700 דברים בסופש ומצליחה גם לנוח ולקרוא. נכנסתי לסדרת The Lunar Chronicles והיא קריאה במיוחד (אם כי לעיתים בעומק שלולית קיץ, לרוב לא). מדהים איך במצב התפיסתי הנכון אפשר להספיק (הרבה) יותר ולהרגיש יותר מלאים אחרי. 

במסגרת אנקדוטות גוגל טרנסלייט תרגמתי לא מזמן מצגת של ממצאי סקר לאנגלית בחוסר חשק משווא שהביא להתחלה עם הגוגלים. מסתבר שאפילו שנים (ספירת "נוצרים") נכתבות שונה באנגלית ובעברית. מילא שונה, גם לא עיקבי.

חג שמח ונטול סבל לכולכן!