קורה (ולא לעיתים נדירות) שאני יוצאת עם כשכוש בשעות די חריגות בלילה. כשזה קורה, כבחורה לבד בלילה, אני אמורה לפחות לכאורה לפחד מכל מידי גברים אלומים שעוברים מולי או פונים אליי. גיליתי חוקיות לא לגמרי לוגית ביחסי לזרים (ילד, של מי אתה/ מה אתה עושה פה/ למה אתה לא בגן/ מתי תסתפר?). להלן הטיפוסים שנתקלים בהם בת"א באמצע הליל או לאחריו:
המחפשים בזבל - עצוב נורא, אבל אלה הכי נפוצים אצלנו בימינו, עם או בלי עגלת סופר גנובה, לפעמים עם שותף. לאחרונה יש אחד קבוע עד כדי כך שאני שוקלת להתחיל להגיד לו שלום (אויש זה נשמע נורא, הוא פשוט תמיד נראה עסוק נורא ושחם לו והוא רק רוצה לגמור עם זה כבר).
ההומלסים - ישנים מזמן בשעה שאנחנו עוברים לידם. כשכוש תמיד מצליח למצוא לידם בדיוק איזה ערימת אשפה מרתקת ולגרום לי להתאפק לא לקרוא לו ולהעיר את הישנים (בד"כ בבודדים).
המוזרים - יש את הקבועים של הרחוב, כמו מאיר, שמהם למדתי כבר לא להתרגש. הם באמת לא מזיקים. יחד עם זאת ממש קשה לי להכנס לבניין בדיוק לידם ואני תמיד אמצא איזה תירוץ להתעכב ולתת להם לעבור רגע לפני הפנייה שלי. יש גם את המתחלפים והם ממש מלחיצים. אלה האנשים שגורמים לי לטוס לקומה השנייה בריצה ולטרוק מאחוריי את הדלק בהיסטריה. כאילו הם בדיוק אומרים לדחוף את היד ולא לתת לי לסגור אותה. מין פארנויה קטנה שכזו.
אנשים עם כלבים - אנשים שגם אם לפני 3 שניות הם היו זרים מוחלטים ואני גמורה מעייפות בטיול מקוצר בהחלט, אין לי שום קושי לקשקש איתם ברחוב בשעה וחצי הקרובות (בפרט אם מתגלה כימיה בין כשכוש לאוצר שלהם) ולהפרד בצער.
אנשים בלי כלבים - אלה האנשים שגרמו לי להתחיל לכתוב את הפוסט הזה מלכתחילה. אנשים זרים סתם, בלי מראה מיוחד, או ריח או משו, ובפרט גברים, כשהם נטולי כלבים מיד חשודים בעיני כרוצחים וחולי נפש פוטנציאליים, ובפרט אם הם פונים אליי בשאלות לגבי כשכוש. כלומר אני יכולה לדבר שעה עם אדם זר עם 3 כלבות ואז לפגוש חצי דקה אח"כ אדם זר נוסף בלי כלב שילטף את כשכוש (או ינסה, כשכוש אומנם מלך סחטני התשומי, אבל הוא סנוב כלפי זרים ברחוב) וישאל אותי משהו עליו ומיד אני ארתע. אני יודעת, לא הגיוני במיוחד (או לכל הפחות לא עקבי). אבל מה הוא עושה שם באמצע הרחוב אורב לנו ומנסה לדבר איתי סתם באמצע הלילה בלי סיבה? אנשים כאלה (כשאני רואה אותם מרחוק בזמן) אין להם שום סיכוי לראות אותי מפנים.
זוגות/חבורות - טוב הם לא ממש נחשבים, הם בד"כ לבושים כאילו הם כרגע חזרו מלהשקות / להאכיל את עצמם והם בהחלט לא מזיקים לסביבה.
קצרים:
- מקווה שביום רביעי יקרה לי משהו טוב
- הורי הצפוניים טסו אמש לאחותי שמעבר לים ובכך חזרה השינה לפוש בביתי בלילות
- שניה לפני האכסנייה היום נכנסה בי מישהי על 5 קמ"ש בערך. לקופסה ולי שלום
- גיליתי שבחברת היי טק שעובדת על האינטרנט לא חייב להיות תמיד אינטרנט
- עוד גיליתי שכשאין אינטרנט (כמעט) הרבה יותר קל לקרוא בלוגים שלמים (פותחים מראש דפים וזמן ממילא יש כי אין אינטרנט)
- תזכורת: פעם לכשאסיים, אני צריכה לכתוב פוסט על הבניית שפה סמנטית חדשה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
