כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הוסף מסר | 8/2007
תשובות לשאלון השבועי
האם נהנית מהחופש?
מאד. קשה להאמין כמה התנועה בבוקר פחות עמוסה וכמה מגיעים מהר מת"א להרצליה.
האם לדעתך ניצלת את החופש הגדול כראוי? הספקת את כל מה שרצית לעשות?
אני חושבת שהיה לי יום חופש אחד פורמלי בכל הקיץ והוא היה נפלא וכלל מנוחה, סידורים וטיול לים עם כשכוש. קשה להאמין מה אפשר להספיק ביום אחד וכמה מתרגלים שאין באמת חופש גדול יותר.
האם בילית עם כל החברים או בעיקר לבד? כיצד?
אה. אופס. כבר עניתי על זה...
עם יד על הלב - האם התגעגעת ללימודים (אפילו קצת)?
אני מאד מתגעגעת ללימודים. אם מישהו/י/הם היה מממן אותי ואוניברסיטה בלתי מוגבלת ללא ספק היו לי היום יותר תארים ממה שכבר יש בידי.
מה הכי רצית לעשות בחופש? האם הצלחת?
רציתי להגיע לחופש אבל מכונית ההחזרה שלי בזמן התקלקלה לצערי.
האם את כבר מוכנה לתחילת הלימודים? קנית הכל?
בהחלט. כבכל שנה לאחרונה קניתי לי יומן שלא עמדתי ביופיו (פרות השנה אם תהיתם, מין ארגונית עם מגנט כזה שלא רואים והיא שווה להפליא, אולי אני אצלם מאוחר יותר).
האם לדעתך החופש היה בזבוז זמן? האם הוא ארוך מדי, או שהיית מוסיפה לו עוד חודש?
קחו מצידי עוד חצי שנה. אני נהנת.
האם קיבלת מהמורה שיעורי בית לחופש? אם כן, כבר עשית אותם, או שאת לא ממש מתכוונת לעשות?
לאחרונה אני בעיקר מחלקת לעצמי שיעורי בית, בד"כ אני עומדת בהם בכבוד.
האם לדעתך השנה הקרובה תהיה שונה או מיוחדת עבורך?
אני בספק, למרות שאני מאד זקוקה לשינוי.
| |
ימים לבנים
ימים מאד פוריים עוברים עליי בהר... הנה השלל:
במסגרת הפוריות הכללית היום יצאתי מוקדם והלכתי לרחוץ את הנסיך שכבר היה זקוק לזה מאד, ואז עשיתי כל מיני סידורים בסנטר, שכללו רכישה של איפור. מאד מצחיק לראות אותי קונה איפור (או לפחות לראות כמה אני לא ממש יודעת מה אני רוצה ובאתי עם רשימה והנחיות מחברה).
עדיין לא עשיתי כלום עם המשרה בסיאטל. אבל אני חושבת שאני אנסה לעשות.
חוץ מזה בשישי ניפאסתי אל. היה מוזר ומוצלח. וגם גייסתי משם את הצלע הרביעית. אתמול עוד לפני שהספקתי להכריז על זה חגיגית הוא הבריז. קשה לי למצוא מילים הולמות כדי לתאר את גודל האכזבה. חבל ממש מנסה לעזור ונראה שהוא מצליח. זה הזמן להחזיק לי אצבעות בנושא הזה (אפילו אם הוא לא ממש ברור לאיש מלבדי).
מחר בבוקר אני פוגשת חברה. בעיקר לשיחת דיאטות (מכל הנושאים שבעולם). ואני גם מתכננת לנסות להתאפר לקראת הפגישה הזו :)
אני קוראת אותי וכמעט נשמע שהחיים מחייכים אליי. אז למה כל כך לא כיף לי?
| |
אז ממה אני מפחדת בעצם?
היום ביקרה אותי מין חברה שכזו וישבנו עם האלבום המושקע להפליא את כשכוש. באלבום יש גם תמונות של הרעבה והג'ינג' שנתן לכשכוש את שמו, ומטבע הדברים גם של הפולני והילד. אלבום עם החיים של כשכוש נו.
וכך יצא שהיא שמעה את סוף הסיפור עם הפולני ואמרה לי מיד שהיא - לא היה לה האומץ.
מאוחר יותר היום מצאתי עבודה בסיאטל. כלומר מצאתי מודעה שאני מאד מתאימה לה. ופתאום נבהלתי מהרעיון של לכתוב רק באנגלית ולעבוד באנגלית ולעשות פוליטיקה ארגונית ברמה אמריקאית.
ואז הבנתי, שאני בקיפאון הכללי הזה כי איבדתי את הביטחון שלי. הביטחון שהוא ממש סימן היכר שלי. ואני לא בטוחה איפה הוא ולמה הוא מתחבא ממני, ומה יוציא אותו בחזרה למקומו הטבעי. אבל עכשיו שאני מבינה, אולי אם אני אנסה ללטף לו קצת את האגו ולהחמיא לו הוא ישוב אליי.
| |
שוטפים או שמש צלולה בראש מרוץ נצחי סביב הזנב
מזמן לא קיטרתי על ההר. מה שיש לי לומר בקיצור רב זה את מה ששלחתי לאחותי ככרטיס ברכה ביומולדת (ובשיאה של הדיאטה שלי, שניה לפני הנפילה הגדולה) - it's getting worst, please send chocolates זהו! חמישי ואני לא מדברת על דברים רעים מההר יותר.
מה שכן, היום עבדתי על רצף הודעות משעשעות. בכללל לאחרונה אני נתקלת בהורות, הממ, שונה?!
We decided that we would make our kids clean
the carpets instead of staining them and otherwise "marking their territory".
The first day went pretty good, there were no spills, but they took the cleaning
a little bit to the extreme when dumping an entire large economy sized bottle of
Head and Shoulders
shampoo on the carpet. I'm not really sure how to
approach this dilemma
אותי זה מאד הצחיק.
עוד אתמול מצאתי את הפרסומת הנפלאה הזו - וכמו שכתב מי ששם אותה שם, בטוח שתצפו בה יותר מפעם אחת.
כבר שבועיים לפחות אני מנסה לדחוף כל כך הרבה ביום שאני ממש מתמוטטת וגם כל הזמן בתחושה שאני לא מספיקה כלום (ושהשבועות מתחברים לי ושאני לא יודעת איזה יום היום). השבוע לדוגמה החלטתי שאני חייבת לנוח ואני לא עושה את זה. אז בראשון אכן נחתי (טוב נו, התחלתי ספר חדש והלכתי לישון מאוחר בצורה נפשעת של ממש); בשני הסתובבתי בסנטר וקניתי מתנה לחבר של חברה ליומולדת, בהמשך הערב עשינו (כשכוש ואנוכי) טיול-מסע טירונות עם מתושלח שכלל בדיקה של תפוח אדמה החדשה (לא מדהים). בנוסף הערב הניב רצון לבלינצ'ס פיטריות, מה שאפשר היה למצוא בכל קפולסקי בשנות ה-80. אם יש מקום שמגיש כזה (אבל מומלץ כן, לא פטריות קופסת שימורים וכו') אנא ספרו לי עליו מיד! בשלישי היינו ביומולדת של ההוא ופגשתי חברות שלא ראיתי מאז יום הולדתי. חייבת לראות יותר חברות (ככה כל הרצף הזה למעשה התחיל, מכל החייבתים שלי שרובם לא מצליחים לי ממילא). האירוע היה בפארק הירקון כך שגם כשכוש נכח, נהנה ואף קיבל מחמאות ותשומי אינסופיים כמעט; ברביעי... רביעי היה אתמול, לא? אתמול עבדתי קצת יותר מ-11 שעות ואז נתקעתי בפקק מהגיהנום (שעה ועשרים במקום עשרים בלי השעה) הבתה והתבטלו לי שני האירועים החופפים שבניתי שאחד מהם יבטל ספונטנית (אופסי); היום עבדתי פחות (יש! פחות מאתמול כן, יותר מיום מלא) ואז ירדתי עם כולם לפוב המקומי כדי להפרד ממישהו שעוזב את ההר (ויחסר לי שם); מחר אקום ולא אשפוט דבר, אצחק לפחות פעם אחת, אשחרר ואחבק ואתן לאחר את מה שאני רוצה לקבל... מחר יום חדש (ותודה לריטה שהנעימה לי את כל אתמול).
בשבועיים האחרונים הספקתי גם לבדוק צרור סדרות TV אמריקניות חדשות ממש וחדשות מעט פחות. The Kill Point ניראת מבטיח, בעוד Pushing Daisies היא בפירוש וללא עוררין הסדרה הכי גרועה שראיתי אי פעם. אין לי כל ספק שהטלטביז יאתגרו מנטלית, ישעשעו ויבדרו משמעותית יותר כל בן 2 ומעלה (כן, גם בני 30 ומעלה). מזעזע. התחלתי גם את Jericho שמשודרת כרגע ביס וניראת טוב ואת Dexter שמאד אהובה על רבים ופחות דיברה אליי. חברים אמרו לי לנסות שוב אז אני אכן אנסה (ניסיתי שני פרקים).
יומני היקר, אני מתכננת גם לצחצח שיניים היום וגם מחר.
טרילילידם וטה-טה
עיקר שכחתי, היום סגרתי סופסוף את הויכוח המתמשך שלי עם עיריית ת"א (סיום עצוב ומלא כניעה). זהו. אני אחרי (הויכוח ארך למעלה משנה והיה מתיש כל אדם בר דעת). נגמר.
| |
פליטות פרוידיאניות
יש לנו שני גיוסים חדשים בהר שכבר הספקתי לקטר עליהם קלות כאן. משם הדברים רק התדרדרו והשילוב של לו"זים קשים, תקלות טכניות אינסופיות ושני אנשים שרק מפריעים לנו לא ממש עושה לי טוב. אני לוקחת את ההר איתי הביתה ולא מפסיקה לקטר עליו בטיולים אינסופיים עם מתושלח שסובלת אותי ממש בהבנה. תוצר הלוואי החיובי היחיד מכל העניין הוא שחלה התקרבות מפתיעה ביני לבין מישהי אחרת בהר שסובלת מהם במידה דומה. אתמול סיפרתי על זה ליעלי ומה שיצא לי זה:
"החדשים הביאו לקירו*ר* לבבות נדיר ביני לבין הפולנייה" (אפילו בשיחות מסנג'ר שלי אני מדברת בכינויים, זה מאד מקל על הקידודים פה).
חוץ מזה כבר התרגלנו מניסוחי טבעול על שניצלים מין הצומח... אבל אני חושבת שבקומוניטקט הבא הם התעלו על עצמם:
כן כן, טבעול משיקה שניצל דק וגדול בצורה טבעית. - ואני תוהה, מהי צורתו טבעית של סויה?
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
