בעודי עוברת על יותר מידי הטאבים שפתוחים לי, אבל על שעה כזו אני לא יודעת לוותר.

אז מה שלומי? שאלה שאני נשאלת הרבה לאחרונה בלי לדעת מה לענות. לא כי לא נעים לי. כי אני באמת לא יודעת. כל כך הרבה תוכניות ודברים ומטלות. אינסוף חוסר וודאות. ומה חוצמ... שואלים אותי. אין חוצמ.. אילו הם חיי כרגע.

משימת ברכות שנטובה בדואר הושלמה בהצלחה (ומבלי להדרס ע"י המון זועם שבא לקחת מסיכות), אבל יש לי עוד המוני אגרות השנה שאני נותנת או שמה על דלתות השכנים. הזמנתי ריפודי כריות וכריות חדשים לסלוני וקניתי צבע לקיר המראות המפורק RIP. אפילו כבר התחלתי במלאכת סתימת החורים. מי יודע, אולי עד ראשנה יהיה קיר תכול נאה וחלק (כלומר קודם הוא יהיה נאה וחלק ואז הוא יהיה כחול). יש כבר רשימת בישולים לחג (היי זה דרש מעל שבועיים שאביא עצמי לפה), אך טרם בוצעו הקניות ומי יודע מתי; בעיקר שלקחתי על עצמי אתמול פרויקט חדש לחודשיים (כשלושים שעות בשבוע). מי הסתומה שחשבה שזה רעיון מצויין בדיוק לפני שהיא מארחת חג. אה, זו היתה/הייתי אני. יופי. נו, מי יודע, אולי עוד אמצא עצמי היום אי שם בסופרמרקט. מישהו צריך לשעשע את הקופאיות בשלוש לפנות בוקר, לא? אתם חושבים שיהיו תורים?

מין הצד החיובי הבוס שעצבנני בשני עד למאד עשה היום רברס בעלייה ומלבד להתנצל ניסה לטייח הכל בכל כוחו. האירוע שלא רציתי ללכת אליו (אך נאלצתי) חלף עבר לו. בעוד כחודשיים יהיה כסף לקנות את מגוון מהדברים שאני מוצאת עצמי דוחה כבר חודשים. כולם בריאים ושלמים. יהיה חג שמח, לא גדול, לא קטן מידי, עם חברים אהובים ואוכל טוב. ואפילו הקינדל כבר כאן (הידד).

מי יודע (בטח לא כאב הראש שלי), אולי מתחילה שנה טובה. אאמן

ככה זה בכל שנה.

האמת שהשנה יש מזמן קונספט (מגניב בעיני) וטיוטות.. אפילו קניתי חומרים, אבל עדיין לא התחלתי והופ, פתאום אני מגלה שעוד פחות מחודש לראשנה ואיכה תגיע הברכה בזמן לארהביה בקצב הזה?

וגם סטלה עושה את אותו הדבר, הוא רק עושה את זה הרבה יותר פעמים בשנה:

(הוא באמת לא עשה כלום ובאמת לא כעסתי, אבל הוא תופס אותי הרבה לא מוכנה).

וגם, סתם, שלא תגידו שאני לגמרי מקטרת..

אני לא יודעת למה זה קורה לי, אבל לאחרונה אני לא מצליחה לעשות שומדבר בזמן. אני כל הזמן דוחה ומאחרת. חשוב מזה, אני מוצאת את עצמי מתרצת ומשקרת, ומשבשת לי כל שביב שארית של סדר של מתי קמים / מתקלחים / אוכלים / עושים פעולות בסיסיות.

באופן מוזר דווקא בעבודה(ות) אני מתפקדת כמו שצריך. אני מניחה שזה קשור גם בקיץ ובזה שהכל רגוע בכל החזיתות.

ממש מגוחך כמה אני חלשה בלהיות לא מתפקדת באופן מלא וכמה זה קשה לי, אבל לא מספיק כדי להצליח לתפקד כרגיל.

וחוצמזה הנפש היא נהגת בחסד עליון.