גרות פה רשמית הרעבה וההוביטית, אבל מעשית מלבד כמה מעופפים שאני ממש לא אוהבת, נדיר שאני מתנגדת נחרצות לאורחים לרגע (או יותר ממנו). לפני חודשיים ביקר (מבחוץ דווקא) עטלף פירות שנח אצלנו לכמעט יומיים, הספיק לקבל שם, ועזב רק אחרי שקניתי במיוחד בשבילו שלל פירות שהנחתי על החלון שהוא כנראה התקשה למצוא על מנת לשוב אל החופש. יש לי כמה עכבישים שגרים קבוע בבית (ורק זה של הסלון ואני קצת בסכסוך על איפה מותר לטוות פה קורים, אבל לא עולה בדעתי להזיק לו ממש, רק שיקבל את המגבלות). נמלים משומה נדיר שמגיעות אלינו, אבל גם להן אם הן בבודדות אני מניחה לנפשן. ג'וקים מגיעים כמעט תמיד בתצורת גוססים ואני מוצאת אותם בגסיסה או לאחריה (ודאי תוצר של השכנים שלי).

שלשום גיליתי שהשממית שהתה פה יומיים מעל הדלת לפני חודש השאירה לי ביצת הפתעה ויש פה גורת שממיות קטה ושקופה שחולקת את המרחב. בהתחלה הגילוי שלה הלחיץ אותי במחשבה על עדר השממיות שיסתובב פה ומי יודע איך אשכנע אותן לעבור דירה, אבל בדיקה זריזה גילתה ששממיות מטילות בד"כ כשני ביצים בלבד. עם שני גורי שממית אני יכולה לחיות בשלום (ואם הרעבה תמצא אותך קטנטנה, הלך עליך). היום, יומיים אחרי האיתור הראשוני, הקטה החליטה להציץ שוב, הפעם במקלחת (כלומר שטפתי שמפו מהראש ופתאום גיליתי שהיא איתי בדוש, בהרבה מים. אחרי התקף הלב הראשוני (של שתינו?!), הקפאון שלה והבטחון שלי שזהו, הטבעתי אותה בטעות, היא החליטה בכל זאת לזוז. ממש גדלה הקטנה. היא כבר לא שקופה, יש לה מרקם של שממית אמא עכשיו. היא צריכה לגדול מהר כדי לשרוד אצלי (או לפחות ללמוד שקירות זה הרבה יותר בטוח מרצפה). עכשיו היא קפואה לה בקצה המקלחת (לשם דחפתי אותה עם אדוות קלות של מים, אחרי שגיליתי שהיא לא טובעת בקלות). היא שם כבר כמעט רבע שעה (כן, היא כבר זזה טיפה, היא חיה). אני תוהה אם נכון יותר לעשות לה ייצוא אישי או למצוא עבורה חרקים.

אחרי שלושה ימי חופש והזרקת חברות לוריד אני יכולה לומר שאין לי יותר בלבלות ודיונים עמוקים עם עצמי. אני אוהבת המון חלקים מחיי והעבודה הפכה למשהו יותר מעיק. המתנדבים עדיין אהובים עליי מאד. אני צריכה למצוא את הדרך לנטרל חלקים שמאד לא אהובים עליי ולתת לאילו שאי אפשר לנטרל להשפיע עליי פחות.

חוצמזה גם הצלחתי בימים הללו לפנות חלקים ניכרים משידה גדולה שאני רוצה להפטר ממנה. לסגור את חשבון הבנק הישן (או לפחות לחתום ולאפס, יסגר מחר/מחרתיים). להדפיס שתי קוביות ראשונות על קנבס, סנוניות בדיקה של איכות הצבעים ודיוק ההדפסה לקראת הדפסה גדולה יותר (הצלחה!) שתעטר קיר בסלוני וגם תסתיר סדק(ים) שנוצרים מתנועה של הבניין ותיקנתי כבר פעמיים מאז שאני גרה פה, רק כדי לגלות שהם חוזרים (מהר). מצאתי להוביטית רתמה סגולה (לא היה קל) ולהבדיל לאחר עוד ביקור אצל הוטרינר אנחנו נכנסות לניסיון תרופתי בעניין חרדות הנטישה (כן, זה מאד קשה לי בשלל היבטים ומצפוני דואב, אבל היא באמת סובלת וניסיונות אחרים נכשלו או קידמו אותנו רבע צעד קטון בעוד יש לנו שביל ארוך לעבור). אפילו הוצאתי שלל ספרים מהספרייה ומצאתי למי לתת אותם. 

סופסוף שוב בתנועה. אפילו חרטתי משהו הבוקר.