לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור
כינוי:  פּט

מין: נקבה

Google: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2011    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 




הוסף מסר

9/2011

ושבו, אישה וכלב לגבולם


עם שלל קניות וזר פרחים נאה במיוחד לפתיחת השנה.

 

איזה כיף להיות פה כולנו, למרות הלחות והחום וכל הדברים שלא היו לנו בצפון.

 

כתמיד לא היה לי כח להתקשר לאיש, אבל בזכות השנוטובות כמעט שלא הייתי צריכה (ולא חזרתי עדיין לחלק, אני נוראית בכל הנימוסים האלה). כרגיל אימי היטיבה לבשל ולפנק. האיחוד עם כשכוש היה כמובן שיא הביקור, אפילו שזה טיפה לא נעים להודות בזה... והספקתי אפילו ביקור אצל שתי הסבתות (אלה ביקורים מהסוג שכולל נרות נשמה) וקצת קניות בעצמי (כי רוב מה שבא איתנו הן קניות שקנו עבורנו לבקשתי).

 

 

שנה טובה!

נכתב על ידי פּט , 30/9/2011 00:33   בקטגוריות כשכושי, שמש נצחית בראש צלול  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נגמר גאלה גאלה


נגמר.

 

כן, הגעתי לא מזמן. בניתי היום משתמש שגר במדינת הותיקן ברח' הקאפלה השש עשרה, רק כדי לשעשע את עצמי. היו שלבים שהמצב היה ממש קשה.

אני לא עובדת מחר. השארתי לנפש ול-QA השני פתקונים עם דובי הפתעה (כמו ביצי הפתעה, רק הרבה יותר חמוד). הם (כולם) קצת מקווים שאני אכין כדורי שוקולד ואבוא לפרידה אחרונה מחר. אני מתלבטת אם אצליח לגרור את עצמי (וגם לאזור את האומץ) לבקר בסופרמרקט מחר. כדאי כי תכף אין פה מים מינרליים...

 

וואו זה היה טירוף. הולכת להתעלף על ספתי האהובה.

נכתב על ידי פּט , 22/9/2011 23:30   בקטגוריות ממון מוסיף המון, שמש נצחית בראש צלול  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שנוטובות


יש משהו מאד מספק בערימת מעטפות סגורות עם שנוטובות שמחכות שאשים אותן בתיבה אדומה.

שש עשרה השנה, כולל להוא שהתלבטתי. לא, עדיין לא עשיתי לשכנים, קודם ניתן לשבוע הזה להגמר.

 



 

עוד יומיים!

נכתב על ידי פּט , 21/9/2011 00:35   בקטגוריות פוטו-סינטזה, Artsy  
הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חשיפות, מוסיקה ואבל


סבא של הנפש נפטר בשבוע שעבר. אתם יודעים, מבוגר, חולה, צפוי ועדיין - קשה, במיוחד בקצב עבודה הנוכחי שלנו. מאד רציתי לעודד אותה וחיפשתי מה להביא. היא קיבלה את הבשורה רגע לפני שש בערב והלכה. אני עבדתי עד אחרי שמונה (ואז נסיעה, כשכוש והנוהל הרגיל). מוכנה ללא לישון, יצאתי לתור את הרשת אחר חבילת עידוד או חבילת אבל או איזה רעיון מעודד שאוכל לנסות ליישם. ובכן, חוץ מפרחים, שוקולדים, מצבות לבעלי חיים אהובים וכל מיני חפצים מלאי קיטש וחסרי תוחלת לחלוטין (כמו דמעה גדולה שלא ממש ברור מה עושים איתה והיא אפילו לא יפה עיצובית) מסתבר שאין ממש משהו שמביאים בעולם המאד חילוני.


אחרי שעות של חיפושים, התחבטויות, פסילות ומחשבה - הבנתי שמה שאני אמורה להביא לה זה שוקולד. הרבה שוקולד. קניתי חמש חפיסות שוקולד זהות שארזתי אחת אחת עם פתק שעליו שלב אבל (הכחשה, כעס, מיקוח, דכאון, השלמה), ארזתי את כל החפיסות ביחד יפה וכתבתי כרטיס. לא, לא צילמתי, לא היה לי זמן לזה (ולא חשבתי), אבל הכרטיס עדיין על שולחנה, אז צילמתי היום (סקופ, כתב היד שלי נחשף!!).




זה עבד. היא צחקה המון. אם גם לכם יש חבר/ה שחושבים ששוקולד הוא אחד מאבות המזון, זה יכול לעבוד גם אצלם.




אתמול, בניגוד לציפיותיי, הספקתי בסוף לקצר ציפורניים ולשים את הלק הירוק החדש. עכשיו לציפורניים שלי יש קצת מראה של קישוט עץ חג מולד (חסר האדום). באור הוא דווקא נותן אפקט מעט צהוב ליד, אני לא יודעת איך בצילום היא יצאה אדומה כה..




הקו שרואות חדות האבחנה הוא צלקת מתאונה עם סכין שעשיתי לעצמי לגמרי לבד ובכישרון (שבעה תפרים).


כן, גם לקחתי אוכל לעבודה (זה היה מצויין, אבל אם אני רוצה לעשות את זה גם מחר כדאי שאקום מפה ואלך לבשל לי משהו), שלחתי מייל מפורט על מפגשי פלשתינאים-ישראלים והחלפתי לרעבה ארגז.




הבוקר הצעצוע החדש התחבר עם צעצוע הכמעט-חדש ועם הרדיו של הנסיך בצורה חלקה ומעוררת השתאות. כבר כמעט שכחתי איזה כיף זה גאדג'טים חדשים ושווים מרוב שכלום לא עשה לי אפילו חשק לנסות לאחרונה (טוב נו, חוץ מזה, אבל אני מתאפקת עדיין בגלל המחיר, שהוא מרשים בשביל מכשיר שאני לא צריכה).


בכולופן כל זה גורם לי להמשיך ב-RIP האינטנסיבי של מוסיקה למחשב (ומשם לצעצועים כמובן). מסתבר שיש לי יותר דיסקים של טורי איימוס משל סוזן וגה (אם הייתי צריכה להמר בלי לספור הייתי מהמרת הפוך). אני עובדת גם על להכין לי אוסף חדש על בסיס הפסקול (הנפלא) של Life on Mars המאד מאד מומלצת (תעשו לעצמם טובה ותסתכלו על הגרסה הבריטית).




וואו כמה ששקט פה ואפחד לא מנסה להתלטף כשאני על המחשב או לעשות לי עיניים נוגות ומצפון. אני לא חושבת שאני אחזיק שבוע ככה.


וגם השנוטובות עדיין לא התקדמו בשביב =(

נכתב על ידי פּט , 18/9/2011 22:00   בקטגוריות פוטו-סינטזה, שמש נצחית בראש צלול, שדות זרים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פט מה-QA ב-19/9/2011 08:09
 



אני לא מאמינה שכבר שבת בערב


הקטע הזה של לעבוד בשישי משבש לי את כל הלוחות הזמנים הטבעיים שנניח שהיו לי פעם.


 

אתמול על הבוקר לקחתי את כשכושי לתספורת, חזרנו הבתה; עבדתי (רק ארבע שעות, הידד!), חזרתי שוב הבתה;
הפעלתי מכונת כביסה ולקחתי אותנו צפונה לקייטנה. היה כיף להתראות אחרי כמעט חודש וחצי.
הוריי הביאו לי את הצעצוע ועוד כמה מכנסיים סוג-של-פיג'מה שאני הולכת איתם
לכל מקום כי הם שחורים ואני לא שמה על מה חושבים עליי מסביב. אה, וכפות כמו
לגלידה אבל קטנות לאפיית עוגיות (שהיו לי תוכניות מלאות לנסות היום, אבל לא 
נראה שאגיע אליהן).

כל כך מוזר להיות פה בלי כשכוש. מאז הבוקר אני עדיין בתחתונים. לא יצאתי
מהבית. קיצרתי לרעבה ציפורניים (כולל חידוש צבעוני של מה שנפל). נזכרתי בבעתה שתכף ראשנה ועוד
לא הכנתי או שלחתי שנות טובות למרות כל התוכניות הגדולות והניסויים (שנכשלו). בזבזתי
ים של זמן לרעיונות בנט ועדיין לא עשיתי כלום. יש לי מדבקות למעטפות שהכנתי במקום הקודם. אין מצב שאני לא אשתמש בהן. "רואים שאת מובטלת" my ass!

עוד היו בתוכניות לקצר ציפורניים ולשים לק ירוק נצנצים מאמם שהזמנתי לי והגיע אחריי, אז
הוריי רק הטיסו לכאן; שנות טובות (כן כן); לקחת אוכל לעבודה, כלומר להכניס מה שנשאר ממה שבישלתי היום (הידד נוסף) לקופסה
(האומנם הגיעו ימות המשיח?), לשלוח מייל מפורט על מפגשי פלשתינאים-ישראלים
ועוד ועוד.


 

מה שעשיתי באמת רוב היום הוא RIP לדיסקים מרובים כדי לשים אותם על הטלפון שבקרוב ישדר לרדיו ויעשה לי הרבה שמח; ומידי פעם לקפוץ בתחושה שאני לא בסדר וכשכוש מוזנח ומחכה לטיול שלו. לנוח ולקטר שלא הספקתי כלום זו פעילות? כי אם כן, גם מזה עשיתי הרבה היום.

נכתב על ידי פּט , 17/9/2011 19:55   בקטגוריות שמש נצחית בראש צלול, כשכושי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , האופטימיים , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפּט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פּט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)