קצת מטופש לשחרר פוסט כשמערכת העדכונים שוב שובתת אבל עלי לנצל כל רגע שהגב שלי מאפשר ישיבה. עדיין אין לי מושג מאין באים כאבי הגב ולאן הם הולכים. אני אומנם הולכת לכירופרקט, עושה תרגילי גב יומיים ובעיקר שוכבת, כ"כ שוכבת שבקרוב אצטרך להתמודד עם פצעי לחץ אבל אני די בטוחה שהדבר היחיד שניתן לעשות במקרה של כאבי גב זה לחכות שיעבור.
כמו בדיאטה, ברגע שאי אפשר בא התיאבון. בשבועות שחלפו הרגשתי שהמוח שלי מתפוצץ מרעיונות לפוסטים חדשים. ניסיתי לגשת למחשב מדי פעם אבל הצלחתי להקדיש לענין רק דקות ספורות בכל פעם ואלו נוצלו בעיקר לתגובות תוך ישיבה על ברכי. עכשיו גם הן לא מתפקדות ואילו הרעיונות הפכו לרסיסים מטושטים. אני זוכרת במעומעם שרציתי לספר לכם על ליל הסדר:
ארוחת החג נערכה כרגיל אצלנו, 21 איש שבאו מקרוב (חיפה) ומרחוק (אירווין, קליפורניה). ערכנו שולחן לתפארת (אני) ובישלנו מטעמים למכביר (הוא). יומיים לאחר ליל הסדר חיימקה פרץ לחדר בקריאות נרגשות. מסתבר שהוא מצא את האפיקומן הנשכח ודרש אופניים תמורתו, כאילו הוא עדיין בן 12 וכאילו הוא יודע לרכב. את השאריות על גילגוליהן השונים (בכפוף ליצירתיות של שמאלנצ'יק) המשכנו לאכול כל השבוע עד ששמענו את האוטו זבל מתקרב בצאת החג ומיהרנו להשליכן לפח לפני שיתחילו להתהלך בכוחות עצמן.
מי שעוד לקח את החג ברצינות מוגזמת היה אלוויס שזכה למינוי מטעם עצמו של גוי של פסח. בבוקר שבת שמאלנצ'יק וחיימקה נסעו לטי-מרקט ולפני שעזבו הכין שמאלנצ'יק לנותרים מאחור כריכים מושקעים מבייגלס טריים שנקנו באותו הבוקר בטל בייגל ולכל כריך צרף ברכת בוקר טוב ובתאבון אישית. מסתבר שהכלב המקשיש הזה, שבכל שאר הימים רובץ ללא תזוזה בהבעה של אוטוטו עובר לעולם הבא של הכלבים נתמלא עוררות דתית למראה החמץ וזו נסכה כוח בעצמותיו הזקנות וסייעה לו להזדקף מלוא קומתו ולחמוס את הכריכים מהשיש. לזכותו אני חייבת לומר שהוא השאיר את המטבח מבריק. אכל הכל, כולל החסה והעגבניות. רק הפתקים העידו על מה שהתחולל. ואל תשאלו איך אנחנו יודעים שזה הוא ולא היא כי עשינו להם מבחן והנחנו פולקע בזירת הפשע וראה זה פלא, בעוד היא מסתובבת באמוק סביב הזנב של עצמה הוא נעמד על שתי רגליים ושחזר את מעשיו.
בד בבד עם ההשבתה הכפויה מהחדר כושר יש לי קרייבינג נוראי לאוכל בלתי בריא בעליל. אני חושבת שזה סוג של ריאקציה לחוית אורנה ואלה, כפי שקראתם עליה כבר כאן וכאן (כאן לא*) איכשהו יוצא שבכל המקומות עם האוכל הבריא והמגוון שאני כ"כ אוהבת האוירה פלצנית והשירות מעליב. טוב נו, אני מניחה שאם אני הייתי צריכה לחיות על טופו ונבטים גם אני הייתי הופכת לסוג של מיזנטרופ. בכל אופן שלשום דחפתי מנה שווארמה, אתמול מק-רויאל עם גבינה ואחת לשעה אני יורדת על פרוסה עבה של לחם דגנים בשכבה עבה אף יותר של ממרח חרובים. יחד עם האיפור המינרלי שרכשתי לאחרונה (מיקי אומר שהאיפור כ"כ בריא לעור שמומלץ אפילו ללכת לישון איתו. מה זאת אומרת איזה מיקי? מיקיאגי כמובן, המאפר הראשי של איל מקיאג' וה soon to be my new best gay friend מצטערת רנצ'וק אבל אשה כמוני חייבת גיוון) הרגשתי מאד אורגנית עד שעשיתי את הטעות הפטאלית ועיינתי בערכים התזונתיים של ממרח החרובים. מתברר שהוא עשוי מאה אחוז שומן אורגני, סוכר אורגני ועוד כל מיני תמציות אורגניות ומכיל הרבה יותר קלוריות מסתם שוקולד למריחה. אני מתחילה לחשוב שנהגתי בפזיזות כשזרקתי את כל הבגדים הישנים מ ML ועונות.
*בשם האיזון הפולני 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: