כבר הייתי בטוחה שמסתלבטים עלי. אחרי שנחשפה ערוותי תאוות הבצע וחסרת האינטגריטי לפני העולם ואשתו ישבתי וחיכיתי לחבילה מטוויסטד אך זו בוששה לבוא . מסביבי עלו ניחוחות הסירינגה והבל הבוץ, אורגיות של פילינג הצטלצלו באוזניי, עור יבש הושל וברכיים הוריקו ואילו אני עדיין מחכה. דקה לפני שהחלטתי להראות להם מה זה ולותר מעתה ועד עולם על רחצה הגיעה החבילה המדוברת. יס יס.
אז מה היה לנו? קודם כל אני חייבת להוריד את הכובע בפני טוויסטד על המחקר המעמיק שהם ערכו. בעוד שהכֹהנת הגדולה, כיאה לגילה, קיבלה מוצרים לנערה המתבגרת הרי שאני, שמנהלת מלחמת חורמה בגרוויטציה קיבלתי מוצרים אנטי אייג'יים. מיד סלחתי להם על העיכוב כי הרי ידוע וברור שמלחמה בגיל מצריכה התכוננות מיוחדת ולוקחת יותר זמן. חוץ מזה החבילה הכילה "סורבה מלטף לגוף בניחוח סירינגה ותפוח ירוק" ו"חמאת מלח ממריצה לגוף בניחוח ארז ומנדרינה".
השאלה הראשונה שעלתה במוחי היא האם שני המוצרים הללו לא סותרים אחד את השני? כלומר, אחד ממריץ והשני מרגיע, גם ככה האישיות שלי די גבולית. זה לא מסוכן?
חוץ מזה, WTF איז סירינגה? מבדיקה מקיפה שערכתי הגעתי למסקנה שזהו סוג של חיידק שתוקף מלפפונים. אני מפחדת לשאול מה זה עושה לתפוחים הירוקים.
ליתר ביטחון, החלטתי להתחלק במוצרים עם חברי הטובים. להלן מסקנותיהם.
ראשון, האחד והיחיד, דודינקה:
ואבק מחניק יעוף ברום
כד וַיהוָה, הִמְטִיר עַל-סְדֹם וְעַל-עֲמֹרָהגָּפְרִית וָאֵשׁ: מֵאֵת יְהוָה, מִן-הַשָּׁמָיִם. כה וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל-הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה. כו וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח. כז וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם, בַּבֹּקֶר: אֶל-הַמָּקוֹםאֲשֶׁר-עָמַד שָׁם, אֶת-פְּנֵי יְהוָה. כח וַיַּשְׁקֵף, עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל-כָּל-פְּנֵי, אֶרֶץ הַכִּכָּר; וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן. (בראשית פרק יט)
כי כן, ידוע ידעה יקירתי, מחמלתי, חמדת-לבבי החתולית את נפשי הפגועה, על כי לא שותפתי בפרויקט האהבה המשולש של הטריאומוויראט מזגנים-טומבי-דודה. או אז החליטה בטוב לבה הרב לפצותני ריבוא מונים, והזמינתני לחלוק עמה את חבילת הטיפוח שקיבלה לביתה מחברת "טוויסטד", הכוללת מגוון מוצרים של אותו בית קוסמטיקה אקזוטי עצמו.
זאת ועוד – דווקא משום שידעה את סגולותיהם הרפואיות של מי ים המלח, המביאים צרי לכל נגע ומרגוע לכל מדווה, המתינה בסבלנות עד שלקיתי בתסמונת פרצוף-קוואזימודו, ואז שיגרה לביתי דוגמיות מסלסילתה כדי שיעזרו לי להעביר את הבאסה בסבבה.
אחרי מחקר יסודי הכולל השוואת מוצרים מעמיקה, העמדת קבוצת מדגם מול קבוצת ביקורת וניתוחים סטטיסטיים ארכניים, הנה לפניכם אפוא המסקנות הסופיות. גוד איוונינג תל-אביב, דיס איז ווארשה. אנד היר אר דה ריזאלטס אוף דה דוּדינקאן ג'ורי.
· קרם שמנוני המיועד למאחורה של האוזן בניחוח אספלט רותח: אייט פוינטס, ווי פואה. למרות הארומה הידידותית העולה מן התמרוק, נתגלתה בעיה מסוימת עת ניסה נשוא-הניסיון לנתק את משקפיו מאוזניו. מאבק של חמש דקות הותיר לבסוף פיסת תנוך דבוקה אלי מִשקף.
· משחת ברכיים בריח גופרית רענן, עם תוספת לחות: ניין פוינטס, נף פואה. אף פעם לא ממש הבנתי את הקטע הזה של "תוספת לחות". כאילו, מה – משפריצים פנימה עוד מים ולוקחים פי שבע כסף? מכל מקום הברך הפכה חלקה למשעי, למרבה האושר, אבל מצד שני קיבלה גוון צהבהב משונה שלא יורד בְּכביסה, ייבוש או גיהוץ.
· פילינג גוף כסוף מבוסס שבבי חמרן גולמי: טֵן פוינטס, די פואה. אמנם נרשם גירוד עיקש באזור המפשעות, וכשעברתי ליד מונה הגייגר הביתי שלי הנ"ל החל לפתע לצייץ כקנרית לעת ייחום, אבל כל זה זניח לעומת המראה החללי-עתידני בו זכיתי, שהצליח לחלץ קריאות התפעלות אפילו מהאוחצ'יות הכי מעודכנות-אופנתית שבגן. כסף מייקס דה וורלד גו ראונד!
· תכשיר אנטי-אייג'ינג מתערובת מינרלים שנכרתה בבולעני-חופש: אילבן פוינטס, אונז פואה. כמעט מושלם לחלוטין – החזיר אותי עשר שנים לאחור, מחה קמטי-הבעה ממצחי המותש, השיב את הסומק ללחיי הקמוטות. למעט ניחוח קל של מגנזיום, אין תלונות.
.
· מסכה לפנים מבוץ שחור-טומבי בגווניי חשכת-פרוות-קש ואפלולית מדחסי-מזגן: המרקחת המנצחת, לָעַפעַף וגם לתחת – טוולב פוינטס, דוז פואה שלמים ועגולים. קונפיטורה שחרחרה ונאווה זו שנמרחה על פרצופי העקמומי העלימה לחלוטין את הפציאליס שחטפתי לאחרונה. אמנם הניצחון הושג ע"י טשטוש מלא ומוחלט של תווי הפנים, אבל למי אכפת! כמו שהייתה אומרת סבתא דורה – בשביל להיות יַפָה תצטרכי להיות סובלת, דודינקא שלי.
לסיכום: החתולה עשר, הקוסמטיקה לא משהו. אני מקווה שהחברות הנכבדות "טוויסטד" ו"אהבה" מרגישות שקבלו את התמורה המתאימה לתרומתם הנכבדה. יהי זכרנו ברוך!
כן, כן, זה שוב מתנגן
זמר שיר ישן נושן
שנכתב מחדש בשבילך
אשיר אותו לך
ושוב עונים הכינורות
אף אני כמו מיתר שנועד למנגינה אחת -
למנגינה שלך
ישירו השמיים
אהבה היא שיר לשניים
העולם כולו צוחק אלי ושר
כמה טוב, כמה טוב!
ישירו השמיים
אהבה היא שיר לשניים
כי שירי הוא השיר שלך
כן, כן, זה שוב מתנגן
זמר שיר ישן נושן
שהיום פה בשניים נשיר,
בשניים נשיר
כי השיר לא נגמר
תמיד הוא יושר, תמיד!
ישירו השמיים...
אהבה היא שיר לשניים
ביצוע: אילנית
מילים: עדנה פלג
לחן: אלדד שרים
אחח, איזה דודינקה. אין, אין עליו. משל ומופת לחוכמה שנינות ואהבת אדם. למרות שאני חייבת להודות שבאיזה מקום עמום מאחורי עורפי מתגנבת לה מחשבת כפירה שהוא לא התייחס לגמרי ברצינות למשימה. אני בטוחה שזה רק הדמיון הפרוע שלי אבל למען הדיוק המדעי ביקשתי גם מהעורכת דין הכי יפה בשטח לטעום ולהביע דיעה. להלן החבצלת:
בעוד יד אחת שלי דוחה בשאט נפש את הצעתה של חברת " טוויסטד" להפוך את בלוגי למדור צרכנות, נשלחה היד השניה וצבטה באחוריה של פוסיקט, בדרישה לקבל נתח מקרן השפע שנשלחה אליה. הלחץ הפיזי עשה את שלו, ולאחר חיטוט בסלסלה שלפה החתולה קופסית עגולה בצבע ירוק נושאת את הכיתוב "חמאת מלח ממריצה לגוף" ודחפה אותה לידי.
כשלעצמי חשבתי שיש טעם לפגם בשידוך ביני ובין המוצר הזה, הרי אני לא יודעת לבשל, אבל החתולה טענה שהיא סומכת עלי שאבדוק אותו ביסודיות האופיינית לי ואדווח בלי להחסיר תק או תג. כבר מזמן שלא זכיתי להפגנת אמון שכזו, ועל כן, בדרכי הצנועה, אנסה לעמוד במשימה ולהלן יפורטו בהרחבה פרטי התנסותי במוצר.
למרות שידיעותיי בבישול ובאפיה אינן, כאמור, נרחבות, הרי שידוע לי עוד משחר ילדותי, שחמאה מלוחה לא תצלח להכנת מאכלים מתוקים. ניסיתי לחפש ב-google מתכונים למאכלים מלוחים מכילי חמאה, תוך שאני לוקחת בחשבון את העובדה שלחמאה "ניחוח ארז ומנדרינה" ודי מהר הגעתי למבוי סתום. הצלה וישועה באו לי מהתווית על המוצר שלימדה כי הוא מכיל "אצת דונליאלה מונעת הזדקנות". אין לי מושג מהי אותה דונליאלה ולמה היא משמשת, אבל באצות אני בקיאה. שלפתי על כן, חיש מהר, את מחצלת הגלגול מהארון, העמדתי על הגז סיר אורז, קטפתי אבוקדו מעץ ובהברקה של הרגע האחרון נידבתי את "מישמיש" למשימה. סושי צימחוני לא בבית סיפרנו. מישמיש פרפר מעט במחאה, אבל אחרי כמה דקות מחוץ למים השלים עם גורלו ונרגע.
האורז יצא מצויין. ערמתי אותו בקערית ובשתי קעריות אחרות הנחתי את הדג ואת האבוקדו. מרחתי מהחמאה על המחצלת בשכבה אחידה, מתחתי פס של אורז, פסי דג זהב ורצועות אבוקדו וגילגלתי. את הרולים חתכתי כל אחד לעשרה סושונים קטנים בהם כיבדתי את שכני בבתים הקרובים.
התוצאות, למרבה הצער, אינן חד משמעויות. בעוד השכנה ממול וזו במעלה הרחוב מדווחת על שיפור במראה הפנים, הרי ששלושת השכנים האחרים טענו, כי לא חשו כל לחוח בעור. לאחד מהם גם כאבה הבטן, אבל זה אולי משום שהפריז עם הוואסבי. כשלעצמי נמנעתי מלנסות, היות שכפית חמאה רגילה שוות ערך לנקודה אחת והחמאה האצתית הזו נראתה לי שוות ערך לשתי נקודות לפחות, אותן העדפתי לבזבז על קרמבו.
אם היה לי סולם, הרי שהייתי נותנת לו 7. נדמה לי שזה מספר פופולארי במקומותינו.
טוב. צחקנו, נהנינו, עכשיו נשלם. בסה"כ הסורבה וחמאת המלח הינם מוצרים כייפיים בעליל (בהנחה שתצליחו להסיר מהם את הניילון), ודאי שאינם נופלים מאלו של "סבון של פעם" ודומיו. אני מניחה שלעובדה שמדובר במוצרים ממעבדות ים המלח יש ערך מוסף. חבל רק שאני, קרתנית שכמותי, מתלהבת משמות כמו קלרינס וסיסלי ול'אוקסיטן. מצד שני אני יודעת שהשם "ים המלח" מעביר גלי התרגשות עצומים באלה שגרים מעבר לים אז כדאי לשקול עיסקת חליפין. ולגבי מוצרי האנטי אייג'ינג? אני אופטימית. אני מקווה שהדיווח הבא בנושא יכתב היישר מהרחם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: