| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2005
שיעור
אז מה אם שמעתי סיפור?
אין פירושו שצריך הייתי לקפוץ ישר על עגלת הסיפור ולהגיע למרחבי זמן אחר.
הרי למדתי כבר בעבר לרקום את סיפוריי בעדינות הראויה לחיים מתחדשים.
בפרק ב' לא נוהגים בפזיזות.
ואני לא כך נהגתי.
פתחתי את היריעה שוב מעל סיפור ההווה שלי.
מתוך יוהרה מעטה על המקום שאני נמצא בו היום.
מתוך התפארות על האריג היפה שארגתי בשנים שמאז.
מנפנף לכל עבר.
תראו תראו.
זה זול ויפה ושווה לכל נפש.
ולא כך.
כך סטרו בי המרחבים שהאריג מכסה.
אני עדיין לא מרכולת עוברת לסוחר בשוק האריגים.
עוד בטרם סיימתי להירפא וכבר אני מציג את התרופה.
זכרונות שכוחים התפרצו והממו אותי בחריפותם.
היכו אותי ללא רחם.
זכיתי אומנם בעוד כמה פתיתים של זמן אבוד.
אך המחיר היה אילמות מחשש הכאב.
ערבוב צבעים לידי עשן סמיך ומסמא.
כוחה של מילה וכוחו של סיפור.
שוב חזרתי על אותו השיעור.
אולי סוף סוף אצליח לשנן אותו.
ללמוד ולהפנים.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
