| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2005
המעדן שלא היה
כל היום הייתי עסוק בלהדוף סיוטים.
הם מגיעים תמיד בהיחבא.
בגלישה איטית.
לאט לאט הם הכריעו אותי לתוך כוֹס.
דוחסים ומשבללים אותי, עד שכמעט נהייתי אמורפי.
אף אחד לא היה כאן.
רק אני והסיוטים.
ואז, כאשר הייתי כבר מאוד עייף מהמאבק,
התקשרה צמח בר.
לא ידעתי,
אך זה היה המגע הקטן שלו הייתי זקוק.
נאחזתי בקולה הנפלא,
ובאחת קפצתי מתוך הכוֹס.
מותח שרירים והודף אותם אל תוך מערתם הטחובה.
תודה לך אישה יקירה! 
עתה יום חדש ומאיר.
הבוקר התחיל עם שירה הנפלא של מאיה בז'ראנו
שתי פרידות בוקר קצרות
1
הַזַּיִן שֶׁלְּךָ בְּכַף יָדִי
וְהַמִּלָּה לֶחֶם עוֹלָה בִּי
אָז הָרָעָב הַפָּשׁוּט לַלֶּחֶם
נֶהְפָּך לְשִׂמְחַת הָאוֹפֶה
וְלִמְנוּחַת הַלּוֹחֵם.
2
אָמַרְתָּ:
"קַמְתִּי לִפְנֵי שֶׁהִתְפַשַּׁטְתִּי"
פֶּן –
פֶּן מַה? פֶּן
תְּאַחֵר, אָמַרְתָּ לִי,
בְּעוֹדִי מֻטֶּלֶת בֵּין כָּל אֶצְבַּעוֹתֶיךָ
אַחַת מֵהֶן לֹא נֶעְדְּרָה
פֶּן תְּאַחֵר לָעֲבוֹדָה
מעדן השוקולד יחכה ליום אחר 
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
