| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2007
מרק גולש ליומולדת
ביום שישי זה לאבואלה יומולדת.
אף אחד באמת לא יודע מה גילה.
הממעיטים טוענים 89.
המפליגים באהבתם אליה מגיעים ל- 95.
אני, באהבתי אליה מקדיש לה שוב את הקטע הזה מלפני 3 שנים.
* * *
היום אבואלה ואני בישלנו מרק גולש.
איך שהגעתי מצאתי אבואלה אחרת.
כזאת שהזכירה לי את הרוח של פעם.
מה שקרה הוא שאנדריי ואנדריאה הגיעו מבודפשט לביקור.
כמו ביקור פרידה.
זו משפחה מסודרת שכזו המנהלת את נכסיה מבעוד יום.
איך לשנע את הרכוש.
איפה להפקיד כספים וכמה.
אנדריי הוא הציר ההונגרי שעליו סובבת המשפחה.
אבואלה היא הציר הספרדי.
ועתה, כאשר היא תלך, וכולנו רוצים ומקווים שזה יקרה רק בעוד זמן רב,
יש להעביר את הכל מבעוד זמן לרוזנה ולאחותו הצעירה של אָמור.
אנדרי הגיע ואני חייב להכין מרק גולש.
אבואלה בכלל לא מכניסה את הדבר הזה לפיה.
אך היא יודעת שאנדריי מהלל את המרק שלי.
אז אני חייב להכין.
אך יש בעייה.
המטבח של אבואלה זר לי.
כל מטבח שהוא לא שלי זר לי.
מטבח עבורי הוא כמו הגוף שלי.
אני מכיר את כל הפינות הנסתרות.
את יכולותיו ואי יכולותיו.
את הנוחיות שבו.
ואת הקשיים שלו.
כך אני מתנהל במטבח שלי.
כך אני מסוגל להתרכז במסע הבישול.
וכך אחרת בכל מטבח אחר.
אני חש זר.
קר לי במטבח אחר.
כאשר אני מבשל במטבח אחר אני מתעייף מאוד.
עובד בחצי ריכוז, בעוד המחצית השנייה עסוקה בחיפוש והבנה של הסובב אותי.
לא מצליח להתחבר באמת לבישול.
אבואלה שמעה את הדיבור הזה שלי לא אחת.
תמיד סנטה בי שאני סתם לא רוצה לבשל אצלה, אך הניחה לי.
אך עתה המטבח שלי הוא למטה בבית ליד הים, ואני כאן עם אבואלה בכפר.
אנדריי ואנדריאה מגיעים בצהריים וחייבים לשמח אותם.
אז מה עושים?
מבשלים.
גררתי את הכורסא של אבואלה למטבח.
הושבתי אותה ועטפתי אותה בשמיכת צמר עבה.
והתחלתי.
אני שואל והיא עונה בקול בוטח של פעם.
בידה הרמה שכה הורגלנו ואהבנו.
מרק הגולש שלי, איני יודע כמה הוא הונגרי, אך אנדריי טוען שטעם עתיק לו.
המתכון הזה נוצר מתוך ניסיונות רבים.
הוא לא עונה לטעם של כולם.
אך לי הוא נותן את הטעם של חורף.
חורף שלי.
אז נתחיל.
טיגנתי עד הזהבה, 2 בצלים קצוצים דק וגם כ- 10 שיני שום קצוצים דק גם הם.
ניתן לטגן בשמן זית וגם קיימת אופציה אחרת לא כשרה שבה אני בחרתי.
הוספתי כ- 5 כפות גדושות של קמח רגיל והמשכתי לטגן על אש בינונית, תוך כדי ערבוב מתמיד. עד שקיבלתי גושונים זהובים של בצל בקמח.
הגעתי שוב לשלב לא כשר שניתן לדלג עליו.
לא דילגתי גם כאן.
התחלתי להוסיף מים במנות. מערבב בכף עץ, בכדי להמיס את הגושים המתקבלים. עד שהגעתי לעיסה הומוגנית. הוספתי עוד מנה של מים וחזרתי על התהליך. כשקיבלתי מרק סמיך מאוד הוספתי כשליש כוס יין לבן, וכמחצית הכמות הזו של רוטב סוייה. גם שתי כפות רסק עגבניות שמתי ואף מעט אבקת חרדל.
בחשתי היטב את כל העיסה, הנמכתי את האש, והלכתי לנוח מעט.
התיישבתי לצד אבואלה ומזגתי לנו יין בכוסות גבוהות.
מבטה של אבואלה היה מעבר לחלון ואני נשמתי את הריחות העולים מהסיר ומתעטפים בריח עלי עץ הלימון הנמרטים ברוח שבחוץ.
זיכרונותיי שטו לעץ הלימון שבביתי שהיה בישראל ולשני ילדים המאזינים בשקיקה לסיפורו של מיץ פטל.
אבואלה הזכירה לי בליטוף שיש לסיים את המלאכה.
אז המשכתי.
עכשיו לאחר שהמצע הוכן הגעתי לשלב הפפריקה.
ליבו של עניין.
הוספתי כ- 5 כפיות די גדושות של פפריקה משובחת.
הפפריקה היא לב העניין הגולשאי ולכן אני משתמש בפפריקה הונגרית או ספרדית מקסֶרֶס.
אני ניזהר מאוד מכל פפריקה חסרת שם או כל מקור אחר.
המשכתי לבחוש, כדי למנוע היווצרות גושים והידבקות על תחתית הסיר.
כעת הוספתי כמות נדיבה של פטרוזיליה ועלי נענע קצוצים.
הוספתי מים עד לקבלת סמיכות כמעט של מרק.
תיבלתי בכמות הרצוייה של מלח גס.
לטעמי וגם לחיכו של אנדריי, מרק גולש שאינו חריף דיו אינו ראוי.
אני מאוד לא אוהב את החריפות של פלפל שחור ולכן אני משתמש בצ'ילי.
כל אחד לפי טעמו.
לאחר שהתיבול ענה לציפיות לשוני, הוספתי את קוביות הבשר ותפוחי האדמה.
ולסיום הוספתי גם קוביות תפוח עץ אחד, אגס אחד ושזיף אדום אחד.
כמה בחישות והבאתי לרתיחה על אש בינונית.
עתה יכולתי לראות אם יש צורך להוסיף נוזלים ובמידת הצורך גם לתקן את התיבול.
הנמכתי את האש לעוד כ- 45 דקות של רתיחה עדינה.
לאחר כרבע שעה שמעתי את מכוניתו של אנדריי חורקת על האבנים שבחוץ.
אהבה לא הייתה חסרה לי היום.
ובכל זאת, הבישול של הגולש ועוד מיני מזונות התיש אותי.
בדרך כלל אני שואב הרבה כוח מהמסע הזה.
אך היום במטבח זר שלא הצלחתי להתחבר אל פינותיו הכמוסות, זה לא הלך לי.
אנדריי ואנדריאה מאוד אהבו את המרק.
גם רוזנה ואני.
אבואלה הפשיטה 2 דגי דניס אפויים במלח, עד לעצמותיהם הלבנים.
חזרתי תשוש ועתה לאחר הכתיבה אני קל יותר.
עכשיו התעוררתי.
אהבה ו- Care 
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
