|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2004
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2004
אישטבן ילד מתעורר מתעטש, לעוד בוקר של כלום. עדיין אבוד בעולם מסוייט של מאום. נטוש בראשית ימיו. מנסה למצוא אחיזה ואין. הרבה אירועים עברו בימי כחרוזים שנתיב מחברם. חוט עלום ומוזר שנשזר להביא אותי לכאן ועכשיו.
באותם ימים, התעוררתי שוב לעוד בוקר של כלום, רק שבאותו היום התעוררתי מתעטש.
מִתְעַטֵּשׁ לְהִתְעוֹרֵר מִתְעַטֵּשׁ זֶה כְּמוֹ אֵשׁ מַמָּשׁ מְחֻרְבָּן הַכֹּל הָיָה מָלֵא אָבָק לָבָן שֶׁל רְסִיסֵי חָלָב צוֹרְבִים כְּאֶרֶס עַקְרָב. בְּעֵינַיִם בּוֹכוֹת עַד זוֹב הִגַּעְתִּי מְדַדֶּה לָרְחוֹב הַכֹּל לוֹהֵט כְּחָלָב מְלֻבָּן עִם רֵיחוֹ הֶחָמוּץ שֶׁל הַחַלְבָּן. מֵהָרְחוֹב הִתְגַּלְגְּלָה אֶל הַגַּן צְעָקָה: אִישְׁטַבָּן. מִתּוֹךְ הָרְסִיסִים נָצְצָה חֶרֶב-צְבָעִים בִּשְׁלַל צָהֳלָה עִם רַעֲמָה כְּחֻלָה. הָאַרְיֵה צָעַקְתִּי הַכָּחֹל צָחַקְתִּי הוּא יַעֲזֹר הוּא יָבִיא אוֹר. בְּחֲרִיקַת צִפָּרְנַיִם נִבְלַם אַפַּיִם. לְשֵׁרוּתְךָ אָדוֹן צָעִיר אֲנִי אִישְׁטַבָּן הָאַבִּיר בֵּן לַהוּנְגָּרִי אָחִיךָ אֲנִי נַעֲרִי. נָשַׁק לִי בַּמֵּצַח כְּמוֹ רִפְרוּף שֶׁל נֶצַח. דּוֹהֵר נֶעֱלַם מַשְׁאִיר יֶלֶד נִדְהָם. הַשֶּׁמֶשׁ פִּזְּרָה שְׂרִידִים שֶׁל אוֹרָהּ הִתְעוֹרַרְתִּי לְאוֹר כָּתֹם עוֹד מְצַפֶּה לְחֹם.
ומאז עוברים חוטי חיי ונשזרים בצעקתו של אישטבן ובנפנוף חרבו רבת הגוונים. ועוד התחבר לו האציל ההונגרי עם גבירתו (שעוד רבות יסופר בה) ויחדיו הובילו אותי מחרוז לחרוז. שוזרים חיים ותופרים שסעים.
| |
|