יצאתי החוצה היום בבוקר-צהריים והרגשתי שנפלתי לתהומות הגהנום

(רק בלי כל העצמות וחטאי המין האנושי, או אולי אפילו גם איתם...).

אני שונאת את הקיץ, ממש שונאת. ואני כבר משנה את צבע עורי. וחם כל כך.

חזרתי הביתה לשבת בפריזר ולהתקרר באיטיות תוך שינוי צד בכל כמה שניות,

לא סתם אני רוצה פינגווין בבית (רעיון מצויין שלה).

-

אני חוזרת על זה בכל פוסט מחדש, גם פה.

אני כבר לא מרגישה פה יותר. לא יודעת מה ואיך לכתוב מעבר לפוסטים קצרים ולא מובנים פעם ב...

מעלה את התהייה, למה אני עושה את זה בכלל.

-

אני מרגישה שאני נושמת משיר לשיר, אולי אפילו מהופעה להופעה. חיה על מוזיקה בימים האלו.

זה הדבר היחיד שגורם לי לחשוב באמת, לפתוח את הראש ולחשוב, גם אם זה עליי- מה שהופך את זה לדברים רעים, זה לא משנה... זה פשוט ככה.

בהתאמה (GOD אני מפתחת כתיבה צבאית. זוועה), יש כרטיסים להופעה האחרונה של עברי ואחרי כמעט חודש אני מוזמנת לחזור לנשום לרווחה (או שלא כל כך כי עישנתי אתמול אבל היי ^_^ הבנתם את הכוונה).

-

לפעמים מצחיק אותי איך אני מקדימה את כולם, דרמטית ומוחקת אנשים מראש בלי סיבות נראות לעין.

רק ביום שני בכיתי לאנשים שההיא שכחה ממני ושלא דיברתי עם שלומי למרות שהייתי צריכה וכולם אמרו - תתקשרי את, אבל אני זאת אני ואני לא אתקשר אז הכל נשאר באוויר כולל ההרגשה המסריחה שלי.

באותו הערב שניהם התקשרו...

אני סתם drama queen, יבוא יום וזה עוד יהרוג אותי. משעשע.

-

אמרתי לקצינים שלי שיש סיכוי שאחתום קבע בתנאי (דמיינו הרבה צחוק בשלב זה כי מבחינתם אין סיכוי שלא אחתום) שאקבל צניחה חופשית מהצבא ^_^" נראה אותם!

אז מה אם אני נשחקת והשביזות משתלטת ואני לא יודעת איך אעבור את החצי שנה שנשארה בכלל? אז מה??

בסוף אני תמיד חוזרת להיות אותה ילדה פראנואידית ופחדנית,

תמיד אני אחשוב שאף אחד לא אוהב או יאהב אותי, לא ככה ולא בשום צורה אחרת.

בסוף אני תמיד

אשאר לבד

ההבדל היחיד הוא

שעכשיו

זה מבחירה.

ושאני יכולה לבחור.

הטוב והרע

ככה אחד מול השני.

היום למיקי יש יומולדת

ויש לו מספיק חברים אז אני לא באמת אעזור בכמות התגובות שם

אבל הוא גרם לי לחשוב פתאום,

יומולדת 20...

אימלה!

אנחנו מזדקנים.

סופ"ש נחמט שיהיה!

"לפעמים נראה כאילו כל מה שאני עושה
זה לשבת בבתי קפה ולתכנן את העתיד שלנו
לפעמים נראה כאילו כל מה שאני רוצה
לחכות שמשהו יקרה, שמישהו יזיז אותנו
זה דור שלם של אנשים שלא אכפת להם כמעט מכלום
עם מי לישון, מתי לקום ואיפה הזהות שלנו?
זה שערות מפלסטיק או זה אמיתי
תקשיבי די ג'יי זה לא שם פרטי
למרות שחצי תל אביב תסתובב כשתצעקי

לפעמים נראה כאילו כל מה שאני עושה
זה לשבת בבתי קפה ולדבר על החיים שלנו
תכניות שלום וטוק שואו וחצי מנחה
איך כסף זה דבר יפה כשהוא הולך איתנו
אז שמישהו יוציא לו את הבטריה מהגב
הוא רוצה הכל והוא חייב עכשיו
להשתנות, הוא לא יתן לזה לקרות
לא יתן לזה להיות
כי שנתיים של טיפול כבר לא עוזרות

לפעמים נראה כאילו כל מה שאני עושה
זה לשבת בבתי קפה ולשחק את התפקיד שלנו
בחור רגיל שלא לוקח אחריות על מה שהוא עושה
איך אושר זה דבר יפה שיחלקו גם לנו
זה דור שלם של אנשים שלא אכפת להם כמעט מכלום
עם מי לישון מתי לקום ואיפה הילדות שלנו?
בתוך מחשב, בתוך אתר של כמה מופרעים
שכבר איבדו את הרצון שיהיו להם פנים"

* * * *

עושה לי רע התקופה הזאת, גם אם זה לא נראה לעין, אני לא אוהבת את הריבים האלו

לא אוהבת את ההרגשה הזאת שאין עם מי לדבר, לספר,

גם אם זה סתם להגיד איך היה נחמד לדבר עם ההוא שהברחתי ממזמן

כי מי יודע למי תצא הפולניה הפעם, ומי ינצח או בעצם, איך אני אפסיד שוב.

ובסופו של דבר זה אני, תמיד אני,

ומי יודע אם בכלל הייתי מספרת גם אם הכל היה בסדר, גם בלי המתיחות הזאת וכל העצבים האלו.

משהו טוב אחד עשיתי בסופ"ש וזה היה לגרום לטל ותמי לדבר,

סוף סוף, הן הסבירו אחת לשניה על מה ולמה הן כועסות וליבנו את העניינים,

רק שישאר ככה.

אני לא רוצה לערער את הסופי שבוע שיש לי.

וגם שמעתי מאיזו אחת חמודה שהשתכרה לראשונה לכבוד יומולדת 20: "אני מתה עלייך"

אז נכון, זה האלכוהול שדיבר, והיא בכלל לא מכירה אותי וזה, אבל היא חמודה ו.. ו.

וגם היה איזה יום סטודנט אחד בו עברי לידר עשה לי הרבה טוב ורע יחדיו

(וכמובן גם קיללתי את נינט על הקול והיופי שאלוהים העניק לה.)

לא יצא לי מהראש כל הסופ"ש... יהיה קשה בלי הופעות שלו. באמת שיהיה קשה.

נזכרת בלפני שנתיים... בהופעה הראשונה, שלומי לקח אותי,

עמדתי שם בצד, רואה אותו קרוב כל כך, שר את כל מה שהקשבתי לו בימים ההם,

לא באמת הבנתי מה יהיה הלאה, לאן זה יקח אותי...

מאז עברו עוד כמה הופעות... והכרתי איזו בל אחד מדהימה שתלווה אותי בהן,

יש בזה כל כך הרבה... איך כמה שעות יכולות לעשות טוב, גם לי, סתם ככה, פתאום...

אוח.

יהיה טוב, אה?

ככה אומרים...

שבוע טוב שיהיה!

(וחג שבועות שמיייח! 5 שנים לצמחונות!)