Flower עיצובים

היי

קודם כל אני שמחה שאהבתם את הפרק הראשון של הסיפור(: אחרי הפרסים יש את הפרק הבא.

וגם את הפרסים מהפוסט הקודם, ולסיום 2 מבצעונים(:

הפרסים למגיבים הראשונים:

[לחצו על התמונות כדי לראות אותן בגודל מלא]

-טיי-

צבע רקע בכותרת-e8dfda

-inBal Hapintzeta -

צבע רקע כותרת-d82c20

-עדן המעצבת-

צבע רקע בכותרתFFFFFF

מקווה שאהבתם(:

ועכשיו, פרק 2 בסיפור.

נועה: וואי הרווחנו לא רע. עכשיו אפשר לבלות.. בא לך? בואי נסע מחר לים.

אני: לא רע? את יודעת כמה שעות היינו פה? טוב אבל מה נעשה בים לבד?

נועה: אממ.. נצוד בנים? היא קרצה לי.

אני: סבבה. מחר ב-10 תהיי אצלי. ניקח אוטובוס בתחנה שמתחת לבית שלי.. ובסביבות רבע ל-11 נגיע.

נועה אישרה את הפרטים, והלכנו הביתה.

..............................................................

פרק 2: שקיעה רומנטית

הגענו לים. היו הרבה אנשים מבדרך כלל.

קנינו לנו ארטיקים, שכבנו קצת על החול להשתזף, ודיברנו.

נכנסו למים, עשינו קרב השפרצות.. איך קרעתי לה ת'צורה! ואז.. פתאום אנחנו רואות שממול, יש סדנאת סלסלה, ומי נמצא שם? מייקל וענבר. רוקדים ומצחקקים.

יפה... אז לה הוא קנה את השרשרת..

נועה: היי הנה מייקל וענברוש בואי נלך אליהם.

אני: לא.. עזבי לא נפריע להם.

נועה: מה הם עושים שם? לא ידעתי שהם ביחד..

אני: את יודעת, כשהיינו ביריד אתמול.. מייקל קנה שרשרת כסף עם תליון לב, ובאמת תהיתי למי הוא קנה אותה.

נועה: מגניבב...

ונתנה לי שפריץ לפנים.

"את תשלמי על זהה!!!" המשכנו להשתפרץ ולהתיז מים אחת על השנייה.

נועה אמרה שהיא רעבה, אז יצאנו מהים לכיוון המסעדה. לקנות צ'יפס או משו.

"והנה הם שוב" נועה לחשה לי. הם ישבו ליד הבר של המסעדה, דיברו, ושתו קולה.

אני: הם חברים?

נועה: אם את אומרת שהוא קנה אתמול שרשרת...

אני: היא לא עונדת אותה.

נועה ממשיכה "ואם הם הלכו יחד לים, ורקדו סלסה ו.. מה? בטוח? אולי הוא עוד לא הביא לה אותה"

אני: לא יודעת..

נועה: מה יש?

סיפרתי לה על החלום. וגם אמרתי לה שאין לי שום קשר אליו, אבל גם נועה יודעת, וכל מי שמכיר אותי יודע, שאני לוקחת דברים ברצינות. וכשאני חולמת איזשהו חלום, אני תמיד מנסה לחשוב מה הוא אומר.

נועה שתקה לרגע. ואז היא שאלה: "את בטוחה שזה היה הוא? הרי אמרת שבהתחלה לא זכרת מי זה היה ו.. אתם לא ממש קשורים".

אני: תביני, בחלומות אין באמת הגיון. יכולים להיות חלומות מאד מוזרים...

נועה: אני לא מאמינה שחלומות שחולמים סתם ככה באמת מתגשמים. אבל בכל זאת חבל שהערתי אותך. זה היה יכול להיות מעניין! אבל פעם הבאה תשתדלי לחלום יותר מוקדם, כדי שתספיקי לסיים את החלום ולהתעורר בזמן.

"חח כן, אני אשתדל."

קנינו צ'יפס, והלכנו לשבת בחוץ, רחוק מהם. לא רצינו שהם יראו אותנו וירגישו לא בנוח או משהו כזה.

המשכנו בשלנו, בצחוקים, בסיפורים, השתזפנו, נשרפנו, שחינו ושיחקנו..

כבר התחיל להחשיך, הייתה שקיעה.

שקיעה מדהימה! אין דבר יותר רומנטי מלשבת על שפת הים עם החבר, לצפות בשקיעה.. וכמובן לאט לאט בסיטואציה הכי רומנטית שיש, להתנשק.

אוקיי.. אולי נסחפתי. לא! לא נסחפתי. זה אפילו מזכיר את החלום שלי, רק בלי השקיעה לצערי.. אוח, אם אני כבר חולמת חלום מושלם ורומנטי (חוץ מהבנאדם שהיה איתי האמהאמ) לפחות שתהיה שם שקיעה!!

האמת, הדבר הכי צפוי שיקרה פה, כמובן, זה שמייקל וענבר ילכו פה על החוף בסיטואציה הרומנטית הזאת.. אבל לא. דווקא זה לא קרה.

במקום זה.. ראינו את ענבר.

"בווו!" היא קפצה עלינו בהפתעה מאחורה.

"ענבררר וואי מה את עושה פה?" שיחקנו אותה. לא התחשק לנו שתדע שראינו אותם.

ענבר: סתם.. עשיתי לי יום כיף מהבוקר.. ופתאום ראיתי אתכן.

נועה: לבד??

עשיתי לה סימן. "עזבי" לחשתי לה.

ענבר: אהה.. סתם הייתי עם מייקל קצת. והוא הלך.

שתינו שתקנו.. חיכינו שהיא תמשיך, אבל לא רצינו לשאול.

ענבר: הלוו?

"כן כן סורי.. שמענו היית עם מייקל.."

נועה מילמלה: "מה עשיתם פה לבד? ז'תומרת ביחד?"

היא שאלה דוגרי.

ענבר: זה לא עינייכן.

כמה צפוי. נו זה הריי ברור שהם חברים... וגם ברור שהיא תגיד את זה. היא לא כזאת אחת שאוהבת לספר דברים.. היא קצת מעצבנת. לפחות אני לא הכי מתה עליה.

נועה והיא דווקא מסתדרות, אני זוכרת עוד מהגן שהיינו שלושתנו יחד, לא התחברתי אל ענבר, לא יודעת למה. אולי כי היא לא הכי חברותית והיא נראתה לי שקרנית כזאת. אבל אני כן יכולה להגיד עליה, שהיא יפה. היא לא הכי בולטת, אבל מי ששם לב אליה, אומר שהיא נראת חמודה.

לנועה זה לא היה אכפת, היא התעקשה.

"ענברו! אני דורשת פרטים. זה ברור שיש ביניכם משו.

ענבר: בואנה את מעצבנת.

נועה: נוווו

ענבר: אז ככה..

אהבתם? אשמח לשמוע תגובות.