(ראיתי אצלו, ואני חושבת שהוא התחיל...אבל אל תבואו אליי בטענות)
על שבעה חטאים קמה הכנסיה הנוצריה:
תאווה, זללנות, חמדנות, עצלנות, זעם, קנאה, וגאווה
אראמיס ביקש להתחיל פרויקט כזה שנבדוק את עצמנו האם אנחנו עד כמה אנחנו זכאים, או שמא הכנסיה תידון את נשמתנו ליסורים.
במחשבה ראשונה- הסתכלתי על החטאים, והם לא נראים לא רעים כל כך, ולא מרושעים, ואני תמה שכמוני לא ננגעתי באף אחד מהם, וזה נראה לי כמו חטא הגאווה, והמשכתי ושאלתי את עצמי, האם באמת אני מוכנה, יכולה, יש לי כח ו/או חשק להעביר את עצמי את הבדיקה הזו, והבנתי, שאני בסך הכל עצלנית, והנה יש לי עוד חטא לסמן עליו וי; באשר לתאווה, אל תצחיקו אותי, יש לי בלוג שלם על תאוות הגוף וחמדנות הנשמה, אז הנה לי עוד שניימים של וי, מה נותר- זללנות, נו באמת, אני לא רזונת ציפלונת, ואת זה משיגים בעבודה לא קלה, ומי שעוקב אחר קורותיי כאן, יודע, עד כמה אני נהנית לאכול (במיוחד כשזה אוכל טוב), מה נשאר- זעם? קשה מאוד להביא אותי למצבי זעם, אולם המועטים שעברו כזו סופה, בקושי שרדו בכדי לספר על כך.
קנאה? אני?! מקנאה?!
אבל, אני רגועה, עוד לפני שהכנסיה תבדוק את חטאיי היא תעלה אותי על מוקד. וזו הסיבה (בתמונות):
(תבדקו מתחת לתמונות, למי אני מעבירה הלאה את שרביט החטאים)
ועוד אחת:
ובזאת אני ממנה את הר"מ למנות את חטאיהם:
שוגר- מהמתיקות שלה לא יכול לצאת רע
המשגיח- אולי כך הוא יתחיל להשגיח על עצמו
פמה- כאילו דה
גמאמא- כי היא טהורה
לא רוצה להוסיף עוד שמות- אם כי לא חסרים כאלו שהייתי רוצה לדעת על החטאים שלהם. ..