נסכם בנקודות, אמכך.

- יומחמישי, נסעתי עם עדן לת"א. שברנו את הרגליים בהליכת הלוחזור מדיזינגוף לשנקין וגיליתי ששינקין זה סתם חור. פגשתי קטיה ואור באוטאקו *הוו האושרררר* 333333> חיבוקים, היפראקטיביות, נועם מאושרת לתת לאור שקל XD, רעידות אושר, נועם קונה מנגה של ראנמה. מבהילה את עדן במקצת [אני בטוחה] והולכות משם. קניתי לעצמי לחמניית בשר וג'ינג'ר מדוכן מזון אסיאתי [אכלתי גורמה בצ'ופסטיקס *-*] והותקפנו בחרדה ע"י אלפי וונאבי פריקיות [לא הכללתי, שקט. אני בטוחה שלא כולן היו וונאבי.אבל אני מניחה שפליטות מפגש ישרא],[נייטמר אבריוור!] מצויידות בסקוטיות [עצבים]. בהמשך המסדרון פגשתי את פוקע [אומייגאד פוקעעעע *ציוצי "פוקע~,פוקע~"] פוקע לא יודעת מי אני, אבל "חיבוק בכלמקרה" XD ואז *טפיחה על השכם* "פוקע, אני זאת מהקמונה שנחנקה מסושי בעזריאלי" "אהההההה" *חיבוק, הפעם מיודע*. לפוקע.יש.חולצת.טוקיו.הוטל.מקורית.מגרמניה. סוצ'קה.

ברחוב פגשתי בעטר.

"עטר~ עטר~ עטר%#$%@$^" *עטר מתבוננת בנועמ במבט של "מה היא רוצה ממני" XD* "עטר! זו אני! חיבוק@!" *כופה על עטר חיבוק* קצת פטפטת והצגת השיער הכחול המקסים של עטר בפני עדן.

עכשיו ישלי גרביון פספסים שחור אדום מקסים, ובשנקין [לשם הרגשתי קצת יותר שייכת עקב היותי לבושה כמו פקאצה] קניתי קשת סקוטית חביבה. ומחזיקמפתחות פו הדב לפלאפון XD

גם בהלוך, גם בחזור, ישבו מאחורינו ערסים [מצויידים בדיכאון]  במונית. וכשלחשתי ג'יזס, הם התחילו לחזור אחריי ולצחוק XP "חחחחחח היא אמרה ג'יזס" "ג'יזס קרייסט!" "מה זה ג'יזס?".

וגיליתי שישלי כישרון לכתוב שירי דיכאון [לטענת עדן, לא צריך כישרון בשביל זה]. זה נורא פשוט, כל מה שצריך להכניס לשם זה "כפרה" "נשמה" "חיימשלי" ו"למה עזבת אותי". זה הבסיס לכל שיר דיכאון, בסופושלדבר.

חזרתי עייפה, להופעה של אחי [בביצפר,שלי 0.0] - טקס קבלת חגורות בקפוארה.

-יומראשון - לא סיימתי את העבודה על קראטה. אבל היו לי שיחות נפש עם קטייתי 3> גם שיחות נפש [אם מותר לקרוא להן ככה] על מלך האריות XD

אולי אני באמת צריכה לשלוח את המצפון שלי לחופשה קצרה?

- היום, איי גס.

אני אגיש את העבודה ביומרביעי. מתחילה מ-90 ביומרביעי.

קיבלנו תוצאות של המפמ"ר.

30 לא קיבלתי, תוסיפו 21. זה הציון שלי. עמרי הזבל קיבל 95 @#&T^354

נמאס לי ממתמטיקה. וזה אחרי ששדרגו את הציונים, שהורדו חלקים שהרבה נפלו בהם והוסיפו פה ושם נקודות כדי ליצור כמה שפחות נכשלים. גם אחרי זה נשארתי נכשלת. את הציון המקורי רק משרד החינוך יזכה לראות. גוף אידיוטי.

- התאהבתי באנ קפה~ הכרתי לא מזמן.

ענת 333333> היום הכרתי לה אותם ^^

נראהלי שעד היום ההרכב השתנה - אבל מה שמתי לב? טאקויה [הגיטריסט כמו שוויקיפדיה אומרים] בן 17! *_______* נטול פירסינג ולא מעשן. טרוקי, מתופף, בן 26, בלי פירסינג [בראיון ראיתי מלאמלא עגילים באוזניים,כנראה שוויקיפדיה משקרים], [מקווה ש] לא מעשן. אולי לא התגלמות הטוהר כמו שטענתי כנראה מקודם.

]

האאא ארבעה בנים מושמושים שימו לב לבואו, הבלונדיני. 33333> ממ, הוא כנראה עזב את הלהקה.

בואו גותיק לוליטה O: הוא כלכךחמוד ^^

חצי פנים של טאקויה [עיין בפוסט על מהות הגיל 17 *-* מילות גבוהות עושות לי חרארה]

אוקיי, עכשיו אני ממש מתגעגעת ליונתן.

במבט לאחור הפוסט ממש, ממש פקאצתי XD

לילהטוב ^^

שהגיע אליי מענתצ'אן 3>

הומ.. הדברים שנותנים לי סיבה לחיות,הא?

למיסי.

- אני מניחה, שישלי שני הורים, ביחד. וסבא וסבתא, אלה שעוד נשארו לי. ומשפחה.

- וכלבה חמודה.

- ועדנ 3> שביטלה תוכניות כדי לבוא איתי לת"א [כלכך מקווה שיתנו לי ללכת] והיא חברה טובה, והיא חכמה ^^

- וחברות נהדרות, הממ, דניאלה, ליאת, קרולינה, עדי, אולגה, ארישהצ'אן [אהמ~ארישה תחזירילי תמנגה! XD] יפית.. זה חשוב.

- קטיה, שהכרתי לפני שנה ומאז היא שינתה את החיים שלי, אני לאדעת איך החיים שלי היו נראים בלעדיה ובלעדי ענת, ששתיהן קרני אור שמאירות את החיים העכורים שלי.

- ומאי, כמובן~ יצור מקסים ומאגניב, מושא להערצה [XD הו מאי] שהכרתי לפני שנה וגם היא שינתה לי את החיים והכניסה קצת צבע לתוכם, אהמ גמ שינתה לי את ההעדפות המוזיקליות וטוב שכך. אני זקוקה לעוד חיבוק קוני מוחץ ממאיצ'אן XD

- גם אליאורה, מחנכת. שתמיד נמצאת שם בשבילי. המלאך של עלומים, רצוי לציין.

- טוקיו הוטל, כמובן, בטח לא הייתי שורדת אם לא הייתי מציבה לעצמי מטרה - לפגושותם [בעזרת השם *-* רגע, כבר החלטתי שאני לא מאמינה בו, לא? Oם].

- ביל, בשביל ביל חיים.

- חני, [חנע! 3>] שאני צכה רק להודות לה עלזה שהיא החליטה להתיישב לידי בתחילת שנה. היא רוממה לי פה ושם את הביטחון העצמי ואני רוממתי לה את המוטיבציה לשמוע טוקיו הוטל D: למרות שהיא עדיין לא מוכנה לשמוע אותם בגרמנית אלא רק באנגלית. וחני, את ממש חמודה ואני דווקא כן אוהבתותך למרות שאני מכחישה XD

- לאה, היידי.. אנשות קומונה כלכך חמודות שתמיד יודעות לגרום לי לשמוח.

כנראה שזהו עם אנשים, למרות שאני בטוחה שתמיד יש מישו שכחתי, אבל לא שכחתי.

ממ..

- שפות. עוד מטרה שהצבתי לעצמי בחיים, לדעת כמה שיותר.

- טוקיו הוטל, שוב. היה קליק אמיתי.

- יפנית, אני פשוט אוהבת את השפה הזו.

- העובדה שאני שונה [סבתות, לא לקפוץ תנו לי לסיים.] זה משמח אותי כי אני יודעת, איפושהו בתת מודע, שישבי ייחוד כלשהו?

- אוכל, מה שלמעשה משאיר אותי בחיים 00

- מחשב, הרבה דברים שמשמחים אותי לא היו קיימים אם לא היה מחשב.

- צ'ופסטיקס, ההחלטה הנבונה שהחלטתי לפני כמעט חצי שנה בערך - אני לא נוגעת במזלג. [כמעט ולא. ג'חנון ומרק תימני אני עדיין אוכלת במזלג. או כף]

- אנימה. אני מרגישה מיוחדת להשתייך לכת האוטאקואים, אני מרגישה מיוחדת כי בחרתי בחכמה לאהוב את הדברים המאגניבים האלה.

- בישים אנימתיים. לייבב מאושר פשוט עושה לי אתזה.

- ג'ייפופ, זמרות יפניות וזה. פרוטיות. גותיק לוליטה. יפניות בכלי, ישלהן טעם טוב. אולי גם יפנים? אני לא רוצה להודות אבל עם הזמן גיליתי שג'יירוקרים הם עם דיי מאגניב. והפעם זו ענת ^^

- אומנויות לחימה וסטריט פייטינג, זה נסגד וזה בישי *-*

לאדעת, אף פעם לאממש חשבתי מה משמח אותי. אולי יש עוד דברים..

ועכשיו, להעביר - מאחלת לכם רק אושר

- מאיצ'אן

- קטייתי

- עמוס

- טל; בעיקר לך אני מאחלת, תשמחי! החיים לא שחורים עד כדי כך ^^

חגשמח 3>

העונש דיי התאדה.

וובכן, הענישו אותי כי סירבתי ללכת לביצפר יומאחד. כי הייתי עייפה כי השגחתי על דין,הבנדוד הפראי שלי, חובב ביצים חומות, הסטייליסט הקטן שמסרב לתת לי לעשות לו צמה בשיער, שכבר בגיל שלוש הוא אומר את המילה "סאמא" וקורא לכולן "בובה" ואחריו תמיד אני צכה לרדוף. והתחלתי להכין שיעורים ב-10 אומשו ובלהבלהבלה. לאמשנה. הרבה בכי שבסופו נועם יושבת על המחשבים בביצפר ובמתנ"ס. הבושה .________.

עכשיו בשל אחים, שוב.

התגעגעתי לכלכך הרבה אנשים.

קודם כל, קטייתי! קטיה שלי דארלינג!

כמה התגעגעתי אליך, כמה התגעגעתי לשיחות שלנו!

לקטיה שלי, *חיבוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווקי*

קצת קשה לי לתאר את השמחה שלי לחזור לקטיה במילים.

ולענת! [ענתצ'אן מזלטות על הבנדוד החדש והנוש! 3>] ולבנות קומונה!

אהא ענת! אני חיה! D:

ולמאי! שבטח שכחה שאני קיימת? P: סתם XDXD התגעגעתי גם לכתב האדום המסנג'רי המקסים שלה.

וגם ליונתן XD

ובכל הזמן הזה פספסתי כלכך הרבה חדירות לפרטיות של ביל ;;

זה כמו מתמטיקה, אי אפשר להשלים חומר של שבועיים ביומיים 0.0 לא הבנתי מה אמרתי אבל התכוונתי לקומונה. אבל היה לנו מפמ"ר. והציונים נעים בין 5 ל-88 XD אני אקבל 30, במקרה הטוב XD זה פשוט להגיע למבחן בהרגשה של חוסר אכפתיות, כאילו לא אכפת לי ממה שיהיה. אבל לא באמת אכפת לי מהמפמ"ר הזה. זה סתם דפקטיות של משרד החינוך.

אינלי מושג מה לכתוב ואיך לסכם את התקופה הארוכה הזו שלא הייתי בה על מחשב ולא מתחשק לי לחפור.

קיבלנו להכין עבודה בספורט XD לבחור ענף של ספורט ולסכם עליו. ומן הראוי שנועמ תבחר ב.. קראטה ^^

נכנסתי עמוק לקטע הזה של הנינג'ות והאומנויות לחימה.

וול, ירדתי לשורש הערך וגיליתי שבקראטה יש גם כלי נשק - התאהבתי בדבר הזה שנקרא סאי, כאילו, פגיונות. ואגרופנים, טקו. ונונצ'אקו! האלות האלה. זה כלכך.. שמעקס *-*

ולהלן

Nunchaku

מגניב לדעת שאני מסוגלת לקרוא את המילה גם כשהיא כתובה ביפנית.

Tekko

הגרסא הדוקרת יותר מאגניבה~

ו..סאי!

Sai

סאי מקסימים 33333333333>

אחי הקטן כל הזמן מצייר כלי נשק.

עכשיו אני אתחיל להבין אותו? O:

ליל"ט.