מחשבות של בינתיים

היעדרות. הקשבה, רגישות, שייכות, עוצמה. הבנה, הזדהות, הכלה, נוכחות, כאב, תחושה, שלווה, רוח, יוזמה, אדישות, יכולת, קיום, אמונה. היעדרות.

פחד. השפלה, סיוטים, מכות, אלוהים, מה אתה רוצה ממני? גם אני רוצה. חושך. יד, חגורה, נעל, יריקה. את לא שווה בכלל, גם לא יריקה. לילה. חשוך פה פתאום, לבד. צל. גרגמל.  אם רק היית פה, היית יכול לדעת. וגם כשאתה פה-  לא תבין כלום. חיפשתי ולא מצאתי! מוות, עולם הבא, גן עדן, גיהינום. אני רוצה לישוווון! אמת, שקר. להיות מולך ולא לא לא לא לא לא לחייך. לכעוס, הגאווה מוציאה את האדם מהעולם הזה. מה יש לי פה בעצם?! להצטרך.  לגעת. להיות. להבין שאתה כלום בעצם. הכל מזכיר אותך, הכל מפחיד.

רצון. רוצה למות, לחיות, חיים, אמת. רוצה לרצות. הרצון. רצינות, נכונות, אחראיות, רוצה כואב. הקלה, קושי, עצירות. לכו מפה! רוצה לבד, ביחד, הכל, כלום. רוצה להתחתן, להישאר רווקה, להביא ילדים ולא להיכנס להריון בעצם- הלידה מפחידה. רוצה גבר, רוצה עוד! רוצה להיות אישה, להיות גברית, בהמה, יפה. רוצה לאהוב את עצמי, גם אם זה לא נראה. מציאות. לחיות בסרט. להיות סרט, מפורסמת. להצליח, להיכשל, להיות. אבא, אתה רוצה אותי?! אני רוצה אותך. לגעת, לנשק, לקטוף, ללטף, להריח.- הריח שלך. את יפה! ייעוד, שליחות, אפצ'י. כבר לא צריכה טישו- קינחתי ביד. ליצנות, ציניות, כלי הגנה. ממך! לשקשק, לרעוד. לא רוצה.  ניקיון, סדר, גוף, נפש, רוח, גשמי, רוחני, אופי, יופי, שורש הנשמה שלי.

סגולות. זיווג הגון, פרנסה מין שמייא, רפואה שלמה, רפואת הנפש,  הוצאת עין הרע. הצלחה. מציאת חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם. זרע של קיימא- יענו זרע לא לבטלה. פרק שירה, שיר השירים, פדיון נפש, תיקון הכללי, תיקון היסוד, שובבי"ם, סטירה. הרב אמר- הרב יודע ובכלל את מסריחה. הפלצת? תסתמי, איך מדברת? זה שלי, זה מהכוח שלי. תני לי להריח אותך, אני אשלם לך שקל. להעצים את עצמך. אנציקלופדיה- מילה מרשימה. לדבר גבוהות גבוהות ובכלל לא לדעת כמה זה 100. שקט!

פוו. כמה שקט. אני כבר לא מרגישה כלום. למה? אולי כבר הייתי פה, אני פה בכלל? מה התאריך היום, באיזה יום אנחנו, איזה שנה, באיזה יקום אנחנו? סליחה, יש לך שעון? מי שאל מה השעה- רק רציתי לדעת אם גם אתה עונד

למה אתה מרים אותי וגם אתה? מה את עושה פה ואתה? למה אתם עצובים, למה את שמחה? מה זה הבור הזה? לאאא, לא רוצה לבור. תוציאו אותי מכאן, מחניק פה. למה אתם שופכים עליי חול? למה אבא אומר קדיש, אמא תגידי לו שיפסיק. מי מת? למה את לא שומעת אותי? די כבר, אתם קוברים אותי. אני מת?! אתה מספיד אותי, מה אתה בכלל יודע עליי, טיפש.

למה אתה קורא פה בכלל, מישהו הרשה לך? ואתה, חשבתי שאנחנו כבר לא ביחד, אז למה אתה עושה את זה לעצמך? את, באיזה רשות את עוקבת אחריי? אם יש לך משהו, תשאלי. את בעצמך אמרת לי, אל תצברי.

להיות או לא להיות, זו כבר לא שאלה. לחיות או לא לחיות, זו שאלה יותר טובה. ומה אני בכלל, סתם נקודה קטנה..

"ימים חלפו ועדיין לא ידעתי דבר על שליחותי. לשאלותיי החוזרות והנישנות, היה מיכאל עונה ברוגע ובסובלנות:

כשהאדון יחליט שהגיע הזמן, תדע, עדי. אל תִּידְחָק ואל תִּידַחֵק. כל דבר בא בעיתו, למד, פקח את עיניך, האזן. וכל יום יביא לך דבר חדש, וכל דבר חדש הוא חלק מהיקום שלא הכרת, שלא ידעת.. ובינתיים אנחנו יחד, אנחנו קרובים וטוב לך?!"

"עדיאל"- שלמה דינור.