אז ככה,
אני ממש רוצה להתחיל לספר דברים אבל כל פעם שעולה לי נושא בראש, מיד אני מתחיל לחשוב מאיפה להתחיל כי כמו שאתם יודעים כל דבר/ אירוע או מקרה בחיים מתקשר לדבר אחר שמתקשר לדבר אחר. ולכן לפני שנתחיל לדבר על המצב הנוכחי שלי אני ינסה במאמצים מרובים וקשים לסדר איזושהי הקדמה למצבי הנוכחי כיום.
או קי, אז לפני ההקדמה נעשה עוד הקדמה יותר קטנה והיא על החיים שלי בכללי.
אני יליד 89 וכמו שכבר אמרתי יום-ההולדת שלי בעוד מספר ימים לכן אני אהייה בן 18. אני גר בבאר-שבע, ואת תקופת היסודי עברתי בבית ספר דתית מרצוני (בסוף כיתה א' אמרתי להורי שאני רוצה לעבור לבית ספר דתי וכך היה) ושם נשארתי עד כיתה ו'. שם למדתי הרבה דברים שאני חושב שלא הייתי לומד ומקבל בבית ספר חילוני (עם כל הכבוד). קיבלתי ערכים רבים חשובים שמתקיימים אצלי ואני משתדל לשמור עליהם עד היום, ערכים כמו כבוד כלפי אדם מבוגר, אכפתיות כלפי האחר, עזרה הדדתי וכו'.
באותה התקופה, ביסודי, הכרתי הרבה חברים טובים אבל שנים מהם היו לי לחברי הטובים ביותר כמעט עד היום- לידור והראל. וכמובן הזמן המשיך לרוץ כמו תמיד עד לסוף השנה האחרונה, סוף כיתה ו', שבה כולם החלו להתפצל. אחידים עברו לתיכונים חילוניים והשאר עברו לישיבת בני-עקיבא או למקיף עמית.
אני כמובן הלכתי עם העדר ובעקבות חברי הטובים שעברו לישיבה. שם פתחתי את כיתה ז' אך לאחר שנה מוזרה ביותר וקשה שבה הרגשתי שגורמים לי האמין בדתי מתוך פחד בשל עונשים שיקרו לי בעקבות חוסר קיום מצוות או עשיית חטאים, החלטתי שאינני מעוניין להמשיך במסגרת דתית זו אך בהחלט להמשיך במסגרת קצת יותר רכה הקשורה לדת.
בסוף כיתה ז' עברתי למקיף עמית, זהו מעין מקיף דתי שיותר דומה בתכניו וצורת ניהולו למקיף חילוני. ושוב, לאחר כמה חודשים בודדים הבנתי שאיני מתאים למסגרת הדתית בכל הקשור למערכת החינוך וכך כמעט באמצע השנה של כיתה ח' עברתי שוב למקיף אחר, הפעם למקיף חילוני-מקיף ז', המקיף שבו אני לומד כיום.
הרבה אנשים אומרים שריבוי המעברים הזה הוא קשה ביותר ויש לו השלכות שליליות אך אני מתנגד לכך משום שדבר לא השתנה בי לרעה בעקבות כך, אך כן אוכל לומר שבעקבות מעברים אלו הכרתי המון אנשים ובהתחשב בכך שזכרוני הוא לא הצד החזק שלי בלשון המעטה, נוצרים לפעמים מצבים בהם אני עומד ומדבר עם בן-אדם שפרצופו מוכר לי אך אין לי מושג מהו שמו. זה מצב די לא נעים אך כבר המצאתי לעצמי שיטות כדי שאוכל לצאת מהמצב בזול.
המעבר למקיף חילוני בסופו של דבר גרמו לי להתבלגן עם עצמי בכל הקשור לדת. מצד אחד אני מגדיר את עצמי, עד היום, כאדם מאמין ולמרות המעבר המשכתי לשמור שבת, להתפלל ולקיים מצוות שונות, אך ככל שעבר הזמן חלה ירידה בפעולות והמעשים שביצעתי. ובנוסף מצד שני החברה בה אני נמצא היא חברה חילונית שמבלה בימי שישי וכמעט מנותקת לחלוטין מהדת. לכן מצאתי את עצמי תקוע באמצע, מבולבל ביותר, בלי ידיעה איך לקיים המשך אורך חיים רגיל בשילוב שני צדדים אלה. עד היום מתקים בתוכי מאבק רועש על הגדרתי ופעולותי בתחום זה.
(פוווווו.... עכשיו ננשום נשימה ארוכה...)
וזאת עוד רק ההקדמה להקדמה..! אני יודע שזה ארוך אבל אלו חלקים חשובים מאוד ובטח אתם כבר מבולבלים בצורה מטורפת אבל אני באמת משתדל לעשות את זה קצר כדי שלא תתיאשו אבל בנוסף שהיה מובן במילים מעטות וזה ק ש ה!!!
או קי, אז נחנו קצת ואפשר להמשיך.
מכאן כמעט הכול מתחיל להיות הרבה יותר קל (כמעט הכול).
אז עברתי באמצע כיתה ח' למקיף ז' הכרתי שם את חברי הטוב ביותר-נ' ועוד כמה חברים קרובים-ש' וג'.
מתקופה זו ועד תחילת י"א הייתי בן-אדם מתוסבך עם עצמו, על עצמו ועל החיים בכלל ובעל בטחון עצמי נמוך ביותר (שהיום אחרי הקריסה הוא משתפר, בטוח אבל לאט).
בהקשר החברתי זה קצת יותר מסובך, היו לי הרבה חברים- באמת, אבל מרגע התפרצות החצקונים, מה שגרם להתמוטטות הבטחון העצמי, התחלתי בחוסר תקשורת עם חברי שפירשו זאת כסנוביות ועוד דברים רעים אחרים וכך החלה התנתקות במישור החברתי. אנשים פשוט לא הבינו שלא יכולתי להסתכל לבן-אדם בפנים בידיעה שכל פני מכוסים בחצקונים. היום אני כבר יודע שזה לא סוף העולם והמצב מכל הבחינות רק משתפר ונכנס לפרופורציה.
אבל.. לקראת אמצע כיתה י"א התחלתי לתפוס את עצמי בידים ולהיכנס לפרופורציה. משם הכול התחיל להשתפר. החזרתי לעצמי את חברי לאחר הסברים ארוכים וקשים של מדוע התנהגתי בצורה הזאת כלפיהם, יצאתי יותר בילית יותר וכו'.
וזהו פחות או יותר כל ההקמה המטורפת!!!
אבל כל הבלאגן העיקרי והחלק החשוב של החיים שלי התחיל באזור החופש הגדול האחרון (2007), סוף י"א ותחילת י"ב.
עכשיו, אני באמת רוצה להמשיך אבל אני לא מעוניין לגרום לכם להתאבד מרוב כמות המילים ושאאבד קוראים ובסופו של דבר אני אהייה היחיד שיקרא את הבלוג הזה ולכן אני חושב שזה מספיק להיום. (ורק שלא תחשבו שאני אדם מסכן, ומנותק כזה, פשוט זאת הייתה תקופה וכן היא הייתה קצת קשה אבל היום... היום הרבה אבל הרבה יותר טוב).
אני אמשיך בפעם אחרת את הקטע האחרון והמעניין ביותר ומשם כבר אפשר להתחבר לחיים שלי העדכניים וכו'.
נ.ב אמרתי לכם שזה יהייה קצת מסובך ומורכב :-) :-) :-)
נ.ב 2- אם לא הבנתם דברים או שיש לכם כל שאלה או כל דבר אחר אתם מוזמנים לשאול ולכתוב!!!
שבת שלום!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
