אני כבר יותר משבועיים לא ישן בלילה. לא מצליח להרדם, אין לי מושג למה. כל הלילה שוכב על הספה בסלון ורואה טלוויזיה.

אם לא ידעתם, אנחנו גרים בבית זמני. הבית שאנחנו נעבור אליו בבניה ועד אז אנחנו בבית דיי קטן, אז אני ישן עם האחים שלי באותו החדר.

בכל מקרה, לי נמאס מלישון איתם באותו החדר אז אני ישן בסלון, גם יש פלזמה בסלון וגם הספה נוחה. ואיך אני מעביר את הלילה? אני רואה סרטים.

המון סרטים, יותר מדיי סרטים. להלן רשימת הסרטים שבהם צפיתי בשבועיים האחרונים (המודגשים ממולצים לצפייה!) :

• החבר של אמא שלי
• אמריקן פאי: מייל בעירום
• אמריקן פאי: מחנה התזמורת
• דודג' בול
• החיים על פי דן
• המירוץ לזהב
• ג'קאס 2 הסרט
• קדימה, תריץ אחורה
• מהומה בשנחאי
• מדריך הטרמפיסט לגלקסיה
• כוכב המטמון (נוסטלגיה!)
• סידני וויט
• בין הסדינים של צ'אק
• וול-E

והלילה אני מתכנן לראות את:

• שיגעון של קולג'
• אל תתעסקו עם הזוהן
• מגניבות (ע"ר)

וללילות הבאים:

• אהבה טרופה
• המסור 3 (באמצע הלילה. התחרפנתי!)
• אמריקן פאי: בית הבטא
• צ'אק ולארי
• המתקמבקים
• הו איז יור דיי
• לפגוש את הספרטנים
• פיוצ'רמה הסרט

אולי אתם לא יודעים, אבל ההנאה מבחינתי הכי גדולה בעולם היא לראות סרטים. אני פריק של קולנוע.

אני לא יכול להעביר שבוע בלי לראות לפחות סרט קולנוע אחד לא משנה מאיפה. אתם חייבים להודות, בסרטים יש קסם שאין בתוכניות טלוויזיה, או אפילו בספרים. אני אוהב לראות הכל- אימה, קומדיה לכל סוגיה, דרמה (הז'אנר הפחות אהוב עליי אבל בכל זאת), פעולה ומתח ואפילו אנימציה.

אני מציע לכם, תנסו לשבת לילה אחד עם שלושה  סרטים (שלושה סרטים מספיקים ללילה שלם!) ותאמינו לי שזה הדבר הכי כיף בעולם.

קולנוע, איי לאבין איט!

אהמ..

אני וקארין פורסמנו בדף הראשי של נענע בזכות הבלוג שנמצא בקישור (להלן "אהמ..")

תכנסו ותגיביו!

אהמ. סיימתם להכין את התיק? יפה מאוד! חבל שזה לקח שלוש שעות חבורת מוגבלים!

 

הגענו למלון!

או- חומוס וטחינה זה לא תאומים סיאמים שמחוברים בתחת.

• בדקו שבחדר לא מסתתר תמנון סגול ומרושע טורף אדם שיאונן לכם על המברשות שיניים.
• בדקו שתובל לא מסתתרת מתחת למיטה כדי להציץ בכם ערומים ולחייך בסיפוק.
• בדקו שיש חדר וזה לא שער למימד בו אנשים אוכלים את שיער הערווה שלהם והאהוב ביותר הוא חטיף ערווה בטעם ניסים גרמה.
• בדקו האם כותב הבלוג עדיין שלוו בנפשו (עד כמה שהוא היה עד עכשיו, שזה לא הרבה)

תובל מגיבה:

"שלום לכולם,אני אשחר כהן וזה הבלוג שלי.

פתחתי אותו כדי לספר לכם על חיי המוזרים,וכשאני אומר מוזרים אני מתכוון לזה,

אני לא אהרוס את ההפתעה,אתם עוד תראו. אני נמוך וג'ינג'י,

ואוהב מחשבים,פוטושופ,אנימה וסרטי אימה,וגם רכיבה על אופניים.

כמו שאתם רואים יש רשימות ועיצוב ובקרוב הכול ימולא בשטויות שאף אחד לא יקרא ממילא.

אבל בכל זאת,אין לי משהו יותר מעניין עכשיו.

בקרוב עוד פוסטים,אשמח אם תגיבו,אני רוצה לראות שאני לא מדבר לקיר "

לפני כשנה שלמה, בדיוק בסגירת הבלוג האימוז שלי,

החלטתי לפתוח בלוג חדש.

מהלוגו הזה זה התחיל, וגם מבלוג אחר.

אחרי יומיים הוא נמחק, חשבתי שבלוג על ילד מטורף הוא רעיון מטופש למדיי!

ובכן, כמובן שהתחרטתי, ופתחתי אותו מחדש, בעיצוב יותר-מדיי כחול.

והשאר- היסטוריה!

מהרגע ובו התחלתי להכניס את הקומיקס אל הבלוג, פשוט נהנתי ממנו.

ואז עברתי מעולם החוברות מלאות הקשקושים שאף אחד לא רואה, אל המסך.

ואני נהנתי מכל רגע.

וגם, לאט לאט הציור שלי השתפר פלאים! (תסתכלו על הכותרת! כל השינוי הזה בשנה אחת!)

אז הבלוג כבר בן שנה, ואני מקווה שגם אחגוג לו שנתיים!

מברכים את הבלוג

(על אילת כמובן, למי אכפת מהבלוג?!)