לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

האסקפיזם הפוסט- מודרני



Avatarכינוי:  Kookoorikoo

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2008

עלילותיה של צפונית בעיר הגדולה


ביום ראשון נסעתי לתל- אביב, למפגש שנקבע בעזריאלי. המפגש היה נהדר, אבל ההגעה לשם? השאירה אותי עם מספר תובנות לגבי התפוח הגדול של ישראל.

 

את עזריאלי רואים מכל מקום, אבל לא כשצריכים להגיע אליו

בפעם האחרונה שהייתי בעזריאלי, הייתי בת עשר, והגעתי לשם עם ההורים. ולכן, תוכלו להבין שלא בדיוק ידעתי באיזו תחנה לרדת. ביקשתי מנהג האוטובוס (הנחמד להפליא) להגיד לי כשאני צריכה לרדת. הייתי שאננה למדי במחשבה שגם אם הנהג לא יזכור אותי,  אני אדע, כי- עזריאלי! רואים אותו מכל מקום.

 

אז, לא. הנהג הנחמד אמר לי איפה אני צריכה לרדת לשמחתי הרבה, וירדתי למדרכה מלאה באנשים ותחנות אוטובוס, מביטה סביבי ותוהה איפה לעזאזל בנייני עזריאלי? הם היו ממש מולי, אבל היו גבוהים כל כך שלא שמתי לב, ועד מהרה מצאתי את הבניין המעוגל הנכסף. כעשרים דקות לאחר מכן, הבנתי גם איך נכנסים לקניון.

 

גם בתל-אביב, מחכים לשני הרמזורים

כשמצאתי לבסוף את מגדלי עזריאלי, נאלצתי לחצות שני כבישים (בעלי פאקינג ארבע נתיבים. פחדתי לגמרי שהרמזור יתחלף באמצע), שבשניהם היו רמזורים. אני חשבתי שרק הרמזורים בקרית שמונה דפוקים כל כך, שאחרי שעברת כביש אחד, הרמזור בכביש השני אדום, ואתה צריך לחכות על מדרכת ההפרדה.

 

מסתבר שלא. חיכיתי לרמזור הראשון, והוריי, הגעתי בדיוק בזמן לחכות לרמזור השני.

 

בתל אביב יש הרבה דלתות. הן נעולות 

הגעתי בשמחה לכניסה לקניון עזריאלי, ודחפתי את דלת הזכוכית (כפי שהיה כתוב במדבקה- "דחוף") בביטחון. הדלת לא נפתחה. ניסיתי למשוך אותה, במחשבה שאולי אני מתבלבלת, והמשמעות של "דחוף" היא "משוך". החדשות הטובות הן- אני לא עד כדי כך טיפשה. החדשות הרעות- הדלת הייתה נעולה.

 

אז איך כן נכנסים לקניון? אני גיליתי שרק אם יש שומר בדלת היא תהיה פתוחה, ובמהרה הצלחתי להכנס לקניון מבלי להביך את עצמי עוד יותר.  

 

הגג בעזריאלי- הוא לא באמת הגג של הבניין העגול

כשנקבע להפגש על הגג של עזריאלי, קצת נבהלתי מהמחשבה שנעלה עד שם. אבל, לשמחתי, הקניון הוא הרבה פחות גבוה, והגג שלו מגודר ומוצל, ומלא בבני שלוש-עשרה קשוחים שהפוני מסתיר להם את העיניים. גם בכניסה לגג, כמובן, נאלצתי להלחם בדלת היציאה השקופה, עד שהבנתי שכל היציאות נעולות, ורק אחת פתוחה.

 

הסיור הלימודי בתל-אביב הוכתר כהצלחה, ואני נשארתי תוהה למה נחוצות כל כך הרבה דלתות.

 

עריכה: האדס האדס האדס האדס האדס האדס האדס.


 

בסימן קריאה- http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=578157

 

נכתב על ידי Kookoorikoo , 18/8/2008 23:25   בקטגוריות בלה בלה, הזוי במקצת, הרהורים  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



2,751
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKookoorikoo אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Kookoorikoo ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)