חומר למחשבה

תרבות הצריכה. מה זה בעצם? טוב, רע? ואיך מתמודדים עם זה? החלטתי לרשום על משו שנוגע לכולנו ומעטים האנשים שמקדישים לו מחשבה.

הדגש בתרבות צריכה, הוא על חומריות וקניית מוצרים שהם מעבר לסיפוקים ההכרחיים, כדוגמת מזון או בית מגורים. חומריות זו, מתבטאת לעתים רבות ברדיפה אחר מותגים יוקרתיים. משמע, לאנשים יש צורך להיות מזוהים עם מוצרים או שירותים שהם צורכים. כאשר מוצרים אלו, מספקים על ידי המותג ערך מוסף נוסף לצרכן, והופכים לסמלי סטטוס מובהקים. לדוגמה, הביקורת של תרבות הצריכה היא, כי בעת שאדם קונה מוצר מסוים בהשפעת הפרסום ואמצעים נוספים העומדים לרשות התאגידים, הוא ייטה לקנות מוצר השייך למותג מסוים, למרות וייתכן כי מוצר זה הוא מעבר ליכולתו הכספית או שכלל אינו דרוש לו. הביקורת מוסיפה וגורסת שרוב האנשים מכחישים את ההשפעה של תרבות הצריכה עליהם. זאת, תוך שהם מנסים למצוא תירוץ או רציונל אחר מאחורי הרגלי הקנייה שלהם מלבד "מחויבותם לצריכה". הסטטוס שיוצרת ההחזקה במוצר הופכת להיות המניע המרכזי לרכישת המוצר ודוחקת שיקולים כגון - היכולת הכלכלית של הרוכש, תהליך הייצור של המוצר, ומידת הנחיצות של המוצר. הביקורת מצביעה על כך שהמוצרים למעשה נטולי ערך עצמאי, וערכם נובע מהיותם סמלי סטטוס או סימני שייכות המזהים אותם כחלק מקבוצה של אנשים המתפארים בבעלות על מוצרים דומים.

לפי הגדרות אחרות, תרבות הצריכה היא מונח כולל הרבה יותר מכך והינו שם נרדף לתרבות התאגידים או לתרבות הקפיטליסטית. על פי תפיסה זו, הקפיטליזם, לפני היותו מערכת כלכלית-חברתית הינו קודם כל מערכת תרבותית. לפי הגדרות אלו תרבות הצריכה מקדמת את הלגיטמיות של רווח אישי על פני הקולקטיב. תרבות שכזו, מכפיפה את הטבע לשירותו של האדם, ובתוך כך פוגמת באיזון שבטבע ופוגעת באקולוגיה. זו תרבות קפיטליסטית המעודדת אופטימיזם טכנולוגי, צמיחה כלכלית וקידמה על חשבון המשאבים המוגבלים של הסביבה.

לקנות, לקנות, לקנות

זה המסר שעובר אלינו מאלפי פרסומות - בטלויזיה, בעיתון, ברדיו, ברחוב, באינטרנט ובעצם - איפה לא? אנחנו נדחפים למרוץ אחרי ה"פלאפון הקטן ביותר", ה"מכונית החדשה ביותר" והג'ינס האופנתי ביותר. תרבות הצריכה מציעה סולם ערכים שבו האדם נמדד על פי רכושו, ולא על פי מעשיו ורעיונותיו, שבו הכסף הוא האידיאל, ובדרך אליו כמעט הכל אפשרי ומותר. ולמה זה גורם?תרבות הצריכה הורסת את כדור הארץ. 20% מאוכלוסיית העולם משתמשים ב- 83% מהמשאבים שלו. אם כל העולם יצרוך כמו החברה האמריקאית, הבעיה לא תהיה פיצוץ האוכלוסין אלא פיצוץ הצריכה. ידרשו 4 כדורי ארץ רק בשביל לתמוך באוכלוסייה הקיימת.

מי מקדם את תרבות הצריכה?
מי מנסה לשטוף לנו את המוח בפרסומות?
מי מרוויח כשאנחנו קונים יותר ויותר ויותר?

תאגידים

היום תאגידים רב לאומיים (כמו קוקה-קולה, מקדונלד'ס, מיצובישי או מיקרוסופט) משתווים בעוצמתם הכלכלית והפוליטית למדינות וממשלות. אבל - בעוד הממשלות נותנות דין וחשבון לאזרחים, מחויבים התאגידים רק לשורה התחתונה במאזן הכספי.
ולמה זה גורם?

• מקדונלד'ס כורתת יערות גשם בדרום אמריקה כדי לפנות מקום לשטחי מרעה לבקר (שגומר אצלנו בצלחת).
• קוקה קולה הפעילה לחץ נגד אישור חוק הפיקדון (חוק המחייב שימוש בבקבוקים רב פעמיים - כמו בקבוקי הבירה שניתנים להחזרה). לחץ זה גרם לכך שהחוק לא כולל את בקבוקי הליטר וחצי (שהם הרוב הגדול של הבקבוקים).
• מפעלים באזור נחל הקישון זיהמו את הנחל במשך שנים וגרמו נזקים בלתי הפיכים לבריאותם של אלה שצללו בו.

הפתרון לבעיות אלו הוא מן הסתם חקיקת חוקים סביבתיים, האוסרים זיהום ומונעים מהתאגידים לעשות מה שהם רוצים, אבל …

ארגון הסחר העולמי

פעילות התאגידים היא חלק מהמסחר העולמי, והגוף המפקח על הסחר העולמי הוא ארגון הסחר העולמי (WTO- world trade organization) הכולל בתוכו 136 מדינות הקשורות ביניהן בהסכמי סחר. הסכמי הסחר הנ''ל נמצאים מעל לחוקי מדינות!!! כלומר - אם בישראל קיימים חוקים שסותרים פרט כלשהו מבין 24,000 הדפים של תקנות ה - WTO, על המדינה לשנות את החוקים שלה ולא להפך. במצב כזה המדינות מתקשות לחוקק חוקים סביבתיים, מכיוון שהם סותרים את תקנות הסחר. לדוגמא - את קנדה חייבו לבטל חוק נגד חומר רעיל בדלק, ואת ארה\"ב חייבו להתיר ייבוא של טונה שלא שומרת על דולפינים.

הפתרון הוא כתיבת תקנות סביבתיות בתוך תקנות ה- WTO , אך על ארגון הסחר העולמי מופעלים לחצים חזקים של מדינות ו… (ניחשתם נכון) תאגידים.

כדי להתגבר על הלחצים של התאגידים, אפשר …

מה אפשר לעשות ?

מקור הכוח של התאגידים הוא כל אחד מאתנו. ברגע שנפסיק להיות פראיירים ולממן את התאגידים שהורסים את הסביבה, הם יאלצו לשפר את דרכיהם.

''הרשימה השחורה'' של התאגידים:

• מקדונלד'ס, כורתים יערות גשם, מפיצים ומעודדים אכילת מזון לא בריא. פרטים נוספים באתר www.mcspotlight.org

• קוקה קולה, יוצרים לחץ נגד חקיקה סביבתית, מונעים פרסום של הנזקים הבריאותיים הנלווים לשתיית קוקה קולה, פוגעים בשכבת האוזון. פרטים נוספים באתר www.cokespotlight.org

• נסטלה, גורמים לתמותת תינוקות במדינות העולם השלישי. פרטים נוספים באתר www.gn.apc.org/babymilk

• נייק, מעבידים עובדים ממדינות העולם השלישי בשכר רעב.

• פרוקטור & גמבל, יצרני שמפו פנטן, הד & שולדרס וחטיפי פרינגלס, מבצעים ניסויים בבע''ח.

קניות של מוצרים שיוצרו בארץ (''כחול לבן'') יעזרו לכלכלה המקומית, יחלישו את התאגידים ויפחיתו את הזיהום הנגרם מהובלת מוצרים מיובאים ארצה. קניית מוצרים מקומיים היא בדרך כלל גם יותר זולה.

אם התאגידים יוצרים לחץ על הממשלה ועל ארגון הסחר העולמי - עלינו ליצור לחץ נגדי. ואכן - מעל ל - 1,400 ארגונים לא ממשלתיים ומיליוני אנשים ברחבי העולם נרתמו למאמצים אלו, ויחד הם מהווים קבוצה עולמית הקוראת להתחשבות בסביבה ובאנשים אשר סובלים מתהליך הגלובליזציה. מאמצים אלו כבר החלו נושאים פרי, כאשר בנוב' 99 הצליחו עשרות אלפי מפגינים לעצור את דיוני ארגון הסחר העולמי, אשר התכנס בסיאטל. דבר דומה קרה באפריל 2000 בוושינגטון. והסבב הבא - פראג - ספטמבר 2000. אנחנו נהיה שם (או נביע את מחאתנו מהארץ).

למידע נוסף על נושאים אלו:

·             פעולה ירוקה - 03-6815633

·             מגמה ירוקה - www.greencourse.org.il/user/trade

·             ''מכסחי הפרסומות'' - www.adbusters.org

·             www.corpwatch.org

·             www.citizen.org

·             www.newdream.org

את הפוסט הנ"ל לא אני רשמתי במו ידיי, זה מידע שאספתי מויקיפדיה ומהאתר הזה:

http://www.adama.net/index/adama_news/id.57

מקווה שתקדישו מחשבה בפעם הבאה שתחליטו להתפרע על כרטיס האשראי של אמא ואבא ;]

ליהי3>

שיר שכתבתי והחלטתי [למרבה הפלא, כי בדר"כ השירים שלי מאוד אישיים ואני לא נוטה לפרסם אותם] לשים אותו כאן..קוראים לו המשמעות האמיתית של המוזיקה:

שיר קליט

נעשה להיט

האומנות בשקית

עם הכסף.

שיר מעולה

במצעד הוא עולה

כולם אוהבים

אך לא מקשיבים

כי יש מעבר

לא כל כך נסתר

זה לא רק זמר

או שיר מוכר

כשתשמע תבין

כשתקשיב תדע

עזוב אותך מילים

תעביר לשיר הבא.

שיר ישן

ואין מזומן

הקודם בחוץ כבר שבועיים

שיר תקוע

מנוגן קבוע

אצלי בראש בין ארבע לשתיים.

זה לא רק זמר

או שיר מוכר

יש עוד, מעבר

וזה לא מיותר

כשתשמע תבין

כשתקשיב תדע

תחשוב מעבר למנגינה.

לא צריך פרשנות

של כוונה נסתרת

למה אות כזאת

או אות אחרת

כשתשמע-תבין.

כשתקשיב-תדע.

המשמעות האמיתית של המוזיקה.

מקווה שאהבתם..

[הערת שוליים]

אם לא שמתם לב, אני כותבת כאן בעיקר על עיוורון...על אנשים שמתכחשים למציאות כי נורא נוח להם בחושך. השיר הזה הוא רק דוגמה קטנה, שאר הנושאים שאני כותבת עליהם הם יותר מהותיים..אבל הכל סובב בסופו של דבר סביב זה. חבל שרובנו לא מוכנים להתמודד עם אמיתות מסוימות בחיים.

ליהי3>