רע.. הכל רע.. הרבצתי לעצמי בראש כל כך חזק. כואב לי הראש ...
לדעתי אני אוכלת 1900כל יום והגוף שלי ניראה לי שמן ומגעיל.
הם עברו לגור איתנו. ניהיה ממש מצב מגעיל.

אבא התחיל לשתות בתדירות גבוהה יותר.

לאמא שלי העצבים עובדים שעות נוספות. ועוד יש לה בעיות בריאותיות.

כואב לה הראש כל הזמן. עשו לה בדיקות ,לא מצאו כלום. אמרו שצריך לעשות MRI אני מקווה שזה לא משהו רציני.

מרגישה כל כך שמנה.

עדיין אין לי מחזור אבל איך זה ייתכן(?) הרי אני כל כך שמנה עדיין.
אנחנו (אני בעיקר) סובלים אותם כמעט שבוע. מרגיש לי  נצח. מתה שיעופו מפה כבר, היא בעיקר. עושה לי רע. כל כך רע לראות אותה כל הזמן. מורידה לי את המעט מהתאבון שהיה לי לאוכל. תוך שבוע הדרדרתי  כל כך מהר. מבחינת המצב רוח ואיך שזה משפיע על האוכל. אתמול אחרי ארוחה ממש הרבצתי לעצמי בגלל שהיא אמרה שהיא לא תשטוף ידיים שהיא תבוא עם ידיים מלוכלכות ותייבש אותם עליי. היא אמרה את זה כבדיחה אבל זה פגע בי. וזה היה בדיוק אחרי האוכל. הרגשתי כל כך רע עם עצמי. רציתי להקיא. להוציא את כל האוכל שאכלתי מהגוף.נילחמתי בכל הכוח לא להקיא כי זה גרוע להקיא. אני יודעת. פעם אחרונה שהקאתי היה לפני שנה (בחודש ספטמבר) כשחשבתי שאכלתי יותר מדיי ואם הייתי מחשבת היה יוצא לי 1600 ליום. אגב שנה שעברה הסיבה להקאה היה בגללה גם(!!!) ועכשיו היא גרה איתנו....  בנוסף הם אוכלים את האוכל שאנחנו קונים,סוחבים מהחנות. ממש על חשבוננו. אני לא יודעת מה יש לי עם הקטע של האוכל. אני מפחדת על הירקות. שייגמרו הירקות ולא יישאר לי האוכל הבטוח. מבחוץ ה"פחד" הזה נראה כמו אגואיסטיות ,חמדנות ,קמצנות u name it...

הOCD שלי גבר גם כן. זה פשוט מגעיל אותי איך שהיא שוטפת את הכפית אחרי שתשתמש בה. במיוחד שאחרי שירותים היא לא שוטפת ידיים, מכינה נס , עושה טובה שהיא "שוטפת" את הכפית (בלי סבון!!!) עם הידיים המלוכלכות (אחרי שירותים, אחרי שנגעה בכלב, אחרי שהייתה בחוץ וכ"ו) זה מגעיל אותי . אני ממש צריכה לישטוף לפני שימוש כל דבר במטבח כי לך תדע מי שטף מה ואיך. מתסכל...
וכשאני אומרת הערה  משתיקים אותי ושולחים אותי לחדר... נו למי יהיה רצון לאכול אחרי זה?!?!!?

דווקה השבוע הזה המדריכה שלי יצאה לחופשה ,אז אין לי אימונים,ואני תקועה בבית,אין לאן ללכת. אין איפה להתרענן. שייצאו האנדרופינים. אין.האפשרות הזאת יצאה לנופש. וזה בסדר . מגיעה לה. פשוט קשה לי. קשה לי להישאר בבית ולא לעשות כלום עם עצמי. שוב. מרגישה שמנה ,שומנית ועצלנית. הייתה לי אפשרות ללכת לפילאטיס נגיד.אבל לאאאא, לא היה לי כוח או what ever...

גם כן החגים האלה. לא באו לי בטוב בכלל. החופשים שלהם. במיוחד של סוכות.. כולם בחופש והם לא יכולים לצאת לראות דירות להשכרה. מה שאומר, להיות תקועה איתה ימים...על גבי ימים .. על גבי ימים... בדיכאון...

......................

.......