מצטערת שנעלמתי שוב,מצטערת שאני לא עונה(אם יש הודעות בכלל). רע לי . לא יכולה להשקיע מהזמן עוד להכנס ולכתוב.  אין לי כוחות נפשיים לעבור את מה שאני חיה  ואז לחוות אותם מחדש בכתיבה.
 באופן כללי אני התחלתי קורס,  עברתי ניתוח מחיצות באף, לא יכולתי לישון שבועיים נורמלי שלא לדבר על לנשום. האנשים המיותרים בביתשלי עדיין איתנו וכל יום שעובר המצב לא ניהיה קל,רקיותר קשה והמצב שלי לא משתפר.
חודש וחצי בערך ללאאימון-מרגיש מזעזע.מרגישה שהשמנתי ומגעילה את עצמי. כבר לא מסוגלת להיסתקל על גופי במראה מבלי להיגעל. וגם מרגישה ככה..

לאיודעת מה יהי. בנתיםם אני משקיעה מאמצים בקורס משם לעבור לעשות מכינה ומשם ללימודים אקדמיים... אין לי זמן להיתקל ולהתחיל לחשוב על דברים רעים. זאת הזדמנות נדירה לחזור למסלול הרגיל,להמשיך עם החיים. אני חייבת להשקיע. היו לי 3-4 הזדמנויות בעבר לעלות על הגל הזה ופישלתי והדרדרתי בכולם.

לא עוד...