בקצה העולם

פרק 19

אמא העירה אותי ושאלה אותי מה אני רוצה לאכול.

"מה יש?" שאלתי

"טונה, סלט ביצים, צהובה, בולגרית ונקניק" ענה הדייל

"טונה" עניתי והוא הושיט לי את הסנדוויץ'

"ומה לשתות?"

"תפוזים"

הוא מזג מיץ תפוזים לכוס והושיט לי אותה.

פתחתי את העטיפה של הסנדוויץ' ואכלתי. ראיתי שעל המסך מקרינים את שרק 2 והחלטתי מרוב שעמום להצטרף ולצפות בזה בפעם ה17.

נגמר הסרט ושאלתי את אמא בעוד כמה זמן בערך נוחתים.

"5 שעות" ענתה

"אוף" עניתי ופתחתי את התיק לראות מה הבאנו. מצאתי טאקי ובהיתי באחי.

"מה?" הוא ענה מפוחד

"אני הולכת לקרוע אותך בקרב טאקי קטלני"

"לא את לא!" ענה וחילק את הקלפים.

ניצחתי אותו 10 פעמים מתוך 12. הוא כזה אפס.

אחרי עשרות ניצחונות בטאקי החלטתי לשבת ולחרוש על כל המגזינים של ראש 1.

פתרתי את כל מדורי ה"בחן את עצמך", תשבצים/תשחצים למיניהם. באיזשהו שלב התחיל להימאס לי ונכנעתי.

פתחתי את התיק כדי לקרוא את המכתב של תומר, הלב פעם בחוזקה והידיים שלי רעדו.

"שרוני שלי,

אני לא יכול לתאר לך במילים מה אני מרגיש עכשיו.

הלב שלי נקרע לשניים וחצי ממנו את לקחת ביחד איתך. הלב שלי לא יהיה אות הדבר בלי החצי השני.

אני לא אהיה אותו הדבר בלעדייך!

את לא יכולה לתאר לעצמך כמה תחסרי לי וכמה שאני אצטרך אותך.

ולא תחסרי רק לי, תחסרי לעוד הרבה אנשים שאוהבים אותך וצריכים אותך.

את הדבר הראשון שאני חושב עליו כשאני קם בבוקר, והדבר האחרון שאני חושב עליו לפני השינה. אני בטוח ששם ישמחו מאוד שהגעת. אני בטוח שתשיגי שם חברים במהרה.

ומי שיפגע בך, יהיה לו עסק איתי.

אני לא יודע איך אני אצליח להתגבר על הכאב. אבל תמיד תדעי שאני לא מפסיק לחשוב עלייך.

תשמרי על עצמך ואל תשכחי- את מתקשרת אלי ברגע שאת שם!

אוהב אותך תמיד, תומר"

בכיתי, בכיתי כל כך הרבה ואמא לא הבינה מה קרה.

אחרי כמה דקות אמרתי לה שזה בגלל המכתב של תומר והיא חיבקה אותי ולא אמרה כלום.

אחרי מספר דקות נרדמתי בזרועותיה.